10 דברים שלא ידעתם על יורי לוינזון:
1. הוא חמוד 2. הוא חתיך 3. הוא רק בן 20 4. בנות... – הוא פנוי! 5. חובב טיפוס מצוקים 6. מעריץ את שני בלוך 7. מעדיף ברכיבה את סגנון האורבן והטריאל 8. יש לו אבא אלוף אופנועי שטח לשעבר 9. התחיל לרכוב בגיל 13 10. עד לא מזמן רכב כביש על אופנים ב 300 ₪ וניצח איתם בתחרויות
את יורי פגשתי בחנות "ציר מרכזי" באזור התעשייה של פולג =החנות של רם גולומביק ודניאל. יורי עבד שם בתקופת ה"רגילה" שלו מהצבא כשהגעתי לשם לטפל בבולם שלי ופגשתי אותו. קבענו שנפגש לראיון בעוד יומיים בחנות וכשהגעתי, לקחתי אותו לחורשה הקרובה (-מסודרת עם מתקני שעשועים) וישבנו על ספסל שקט בצל עצי האקליפטוס שם התחלנו את הראיון שארך כשעה וחצי. יורי, בחור צעיר, חמוד, ביישן, תכול עיניים ובהיר שיער, רזה למשעי (!), בוגר ורציני, לשעבר – אלוף הנוער וכרגע ממוקם במקום השלישי בליגת ה"כביש" . בנות, שימו לב – אין לו חברה כרגע...!
|
יורי באליפות ישראל
|
יורי, ספר לי קצת על עצמך: בן כמה אתה, מתי עלית לארץ, מה אתה עושה בחיים חוץ מאופנים ומתי התחלת לרכוב? אני בן 20, עליתי לארץ מאוזבקיסטאן בגיל 13 . גר בנתניה , בוגר תיכון "שרת" בעיר ועכשיו משרת בחי"א בשדה דוב. התחלתי לרכב בגיל 14 אחרי שהגעתי לארץ. לפני כן בתור ילד עסקתי באגרוף ובטיפוס מצוקים תקופה קצרה.
אתה נחשב "ספורטאי מצטיין" בצבא? לא. "ספורטאי פעיל". זה אומר שהשירות שלי הוא יום-יומי, 4 שעות כל יום.
אז ספר לי איך התגלגלת לתחום הזה? הקשר שלך לספורט מבוסס על רקע משפחתי - יש עוד מישהו במשפחה שעוסק בספורט? אבא שלי היה רוכב אופנועי שטח. השתתף בתחרויות אופנועי שטח והיה אפילו אלוף אוזבקיסטאן. בגיל 13 כשהגעתי לארץ, קניתי אופני הרים סתמיים והסתובבתי בפרדסים שסביב נתניה. יום אחד פגשתי בפרדס רוכב אחד שרכב מת"א לחדרה והתחלנו לדבר. שאלתי אותו אם הוא מכיר קבוצה באזור לאימוני רכיבה והוא סיפר לי על הקבוצה של רם גולומביק: "טים קליין" בגעש. הצטרפתי לקבוצה שלו והתחלתי להתאמן בצורה מסודרת.
המשפחה מפרגנת לך בבחירה שלך? כן בטח. מאוד מעודדים אותי ובאים לתחרויות. אבא נותן לי טיפים בקשר לטכניקה ואמא עושה לי מסאז'ים אחרי אימון קשה.
יש לך ספונסר? כן, "רוזן מינץ" הם הספונסרים שלי. נתנו לי לא מזמן אופני מרידה מגנזיום לשטח ואופני מרידה לכביש.
ממתי אתה רוכב גם כביש? מגיל 16 התחלתי ברכיבת כביש כי הבנתי שבשביל להשתפר ברכיבת שטח – צריך לעבוד גם ברכיבת כביש.
איזה סוג רכיבה אתה אוהב יותר – כביש או הרים? מממ... אני אוהב את שניהם באותה המידה.
ומה סגנון הרכיבה המועדף עליך בשטח? אני אוהב בעיקר רכיבה טכנית.
מה אתה אוהב באופניים שגרם לך לבחור בספורט הזה? אני אוהב את זה כי זה ספורט שמשולב בטבע וחולפים על פני נופים משתנים...
תאר לי איך נראים האימונים שלך. אני קם כל יום ב 08:00 ורוכב לבסיס (בצפון תל אביב) – רכיבה של שעה על הכביש (אם אני לא רוכב, אז אני נוסע באוטובוס עם האופניים לבסיס ורוכב אחה"צ). כל יום יש לי אימון אחה"צ, בין 3 ל 3.5 שעות רכיבה. בימים ב' וד' האימון הוא עם הקבוצה של נמרוד דובינסקי (מועדון רוכבי תל אביב), על אופני הרים, ביום ג' – אני בקריטריום אצל רם ובשבת – רכיבת כביש עם הקבוצה. ואז, יום ראשון – אימון קל.
וואו, זה המון אימונים, זה לא נורא מתיש? לא (מחייך), האימונים דווקא מאוד מרגיעים אותי, עוזרים לי להתנתק מהחיים. כשאני עולה על האופניים זו מעין "הפסקה" עבורי מהחיים, אני שוכח את כל ענייני היום יום ורק מתרכז ברכיבה ובהנאה ממנה.
יש איזה ויתורים שאתה נאלץ להתמודד אתם בבחירה ברכיבה באופן תחרותי-מקצועי? מממ... (חושב) לא ממש. טוב, אולי אני יוצא פחות לבילויים בערב, למשל בימי שישי אני לא יכול לצאת עם החבר'ה לבילוי בגלל האימון של יום שבת, למחרת.
ואתה מצטער על זה? לא. ממש לא חסר לי. אני אוהב את מה שאני עושה והדרך בה בחרתי. אולי מצטער קצת על הויתור על רכיבה טכנית. אני מאוד אוהב אורבן וטריאל שלא ממש יוצא לי לעשות כרגע ואני גם לא ממש יכול להרשות לעצמי. אם היה לי יותר זמן פנוי, בטוח הייתי משקיע גם בספורט של טיפוס מצוקים שאני מאוד אוהב.
מה לגבי ויתורים בתחום התזונה? סה"כ אני אוכל מהכל רק מקפיד לאכול בצורה מסודרת. לא נמנע מלאכול שום דבר כי גם ככה, באופן טבעי, אין לי נטייה להשמין (ואכן, מודה – יורי רזה וחטוב להפליא! ).
אתה בן 20 סה"כ, זה אומר שרק לא מזמן עלית קטגוריה מ"נוער" ל"בוגרים". אין היה לך המעבר, היה קשה להתמודד מול ההישגים של הבוגרים? לא לא, דווקא לא היה קשה, הי די קל והצלחתי לשמור על מיקום טוב.
אתה מרוצה מהמיקום שלך וההישגים שלך השנה? לא כ"כ. באופני הרים השנה לא הייתי כ"כ טוב, לא הלך לי כ"כ ובתחילת העונה בכביש היו לי דווקא הישגים טובים. אבל זה לא ממש חשוב, אני מאוד מרוצה מההישגים של הקבוצה – זה יותר משמעותי בעייני.
וכמה גביעים יש לך בבית? 40 בערך. שומר אותם בארון תצוגה (מחייך).
ומה היעדים שלך הלאה? כרגע אין לי יעדים מוגדרים, אני יודע שזה לא נשמע טוב וספורטאי תחרותי צריך להגדיר לעצמו יעדים.. אבל כרגע אני רואה את עצמי ממשיך לרכוב, לא רואה את עצמי מפסיק עם הרכיבה בעתיד הקרוב.
מה, אתה לא מתעתד להגיע לתחרויות בחו"ל למשל? מממ... כן, שנה הבאה הייתי רוצה להצליח להגיע לחו"ל ולסיים בעשירייה הראשונה בכביש בתחרויות "קרמיס" (=תחרויות כביש בבלגיה ברמה בינונית+ ). בחו"ל אגב, שמים הרבה ייתר דגש על תחרויות כביש שהן נחשבות לתחרויות האיכותיות יותר.
יש לך איזה רוכב אופנים בארץ או בעולם שאתה מעריץ במיוחד והוא משמש לך כ"מודל לחיקוי"? יש כמה: אני מעריץ מאוד מאוד את שני בלוך. היא משהו מיוחד. במיוחד אחרי ה"שיעור המאלף" שנתנה לנו בתחרות הכביש האחרונה בניצנים...! ניל אובראיין מדהים אותי בזכות זה שהוא מתאמן מעט יחסית ומצליח לשמור על כושר גבוה. כן, וגם אילן אידלסון. אני אוהב את סגנון הרכיבה שלו, הוא תמיד "הולך עד הסוף" ולא מותר. ויש עוד רוכב אחד – דני כהן, מתחרה רק בכביש, סיים מקום שני בתחרות בניצנים – הרוכב הכי אגרסיבי שאני מכיר.
מה הדבר הכי חשוב יום לפני תחרות, איך אתה מתארגן ביום הזה? הכי חשוב לי – שהאופניים יהיו תקינים במאה אחוז וסטרילים! אני מנקה אותם, מצחצח אותם טוב טוב ובודק תוך כדי שהכול תקין ועובד כמו שצריך. אני מקפיד לישון 6 שעות לפני התחרות ומתעורר 3 שעות לפחות לפני המרוץ = שזה פרק הזמן שהגוף מתעורר ומוכן לפעילות. אני גם מקפיד לאכול פחמימות ערב לפני ולעשות מתיחות. בכלל – חשוב לעשות מתיחות והתעמלות כל בוקר ואני מקפיד על זה.
יש פרגון ואהדה ב"עילית" בקרב הרוכבים? כן, בטח. בעיקר בין חברי הקבוצה שלך. יש שיתוף פעולה מלא בין רוכבי הקבוצה. אם למשל בתום תחרות אני לא אהיה על הפודיום, אני אשמח מאוד אם יהיה זה לפחות רוכב אחר מהקבוצה שלי שיגיע לשם ואני בהחלט אפרגן לו. לא רק זה, הרבה פעמים בתחרות, אנחנו עובדים יחד כ"קבוצה" וגם אם אני אהיה חלש מאוד ואבין כבר במהלך הרכיבה שאין לי סיכוי לפודיום – אני אשקיע את המקסימום בעבודה קבוצתית כדי שמישהו אחר מהקבוצה כן ינצח וחשוב לי להבהיר שזו לא רק הגישה האישית שלי – זו הגישה הכללית בין חברי הקבוצה, כולם ינהגו באותו האופן.
מה דעתך על רמת הספורט הזה בארץ? על פעילות האיגוד? יש משהו שהיית רוצה לשנות או היית רוצה להציע שיהיה אחרת? אני מאוד מרוצה מפעילות האיגוד. סה"כ, כל שנה הרמה עולה והשנה במיוחד. רואים את זה ברמת התחרויות למשל המסלול של אליפות הארץ בכרמל – היה ברמה מאוד גבוהה. גם רמת הרוכבים עלתה בעיקר יש תוצאות יפות ב"נערים" וב"נוער" לדוגמא: אנטון מיכאלוב ורותם ישי שניצחו השנה בחו"ל. זה מאוד משמח שהרמה עולה כי זה יוצר תחרותיות גדולה יותר ועוזר לי לעלות את הרמה שלי. מפריע לי רק שאין מספיק חשיפה לילדים ולנוער, כי הם משקיעים עכשיו, בגיל צעיר ואם יטפחו ויעודדו אותם אז הם ימשיכו גם כבוגרים ויכולים להביא תוצאות יפות! הייתי מאוד שמח אם היו יותר "מחנות אימונים" לילדים, בחופשים – זה מגדיל את המודעות של ילדים לענף וגם מאוד מקדם את אלה הרציניים בתחום. עוד דבר – הייתי רוצה יותר תחרויות קריטריום בתוך הערים, באמצע השבוע ולא רק באיזה אזור תעשיה נידח בסוף השבוע. אני חושב שאם יהיו יותר תחרויות בתוך הערים עם פרסום וחשיפה מתאימה – זה יעזור לקדם את ספורט הרכיבה בקרב הציבור ולעלות את המודעות של הציבור לנוכחות שלנו ושל הספורט הזה. ודבר אחרון – אני חושב שהאיגוד צריך לתת יותר תמיכה לרוכבים שיוצאים לתחרויות בחו"ל. כרגע, הרוכבים מממנים מכסם את כל ההוצאות (טיסה וכלכלה).
יורי, לסיכום השיחה הנעימה שלנו, יש לך איזה טיפים או המלצות לילדים/נוער שרוכבים עכשיו על אופנים וחולמים להגיע למקום שאתה נמצא בו? כן בטח. דבר ראשון שמאוד חשוב זה למצוא מסגרת מסודרת עם מאמן וכל השאר (=ההישגים, הכושר וכד') – כבר יגיע מעצמו. חשוב מאוד גם שהם ידעו שטיב ורמת האופניים או הציוד – לא קובעים כלום ברכיבה. מה שקובע את ההישגים וההצלחות זה רק הרוכב! ההוכחה לזה היא שאני, עד לא מזמן (כשקבלתי רק לאחרונה את אופני המרידה שלי מ"רוזן מינץ" = וזו הייתה הפעם הראשונה שהיו לי אופנים חדשים) רכבתי על אופנים מאוד מ'צוקמקים ובסיסיים כשכל פעם החלפתי בהם חלפים, שדרגתי בעצמי ואתם התחרתי עד היום ובהצלחה לא מעטה! חשוב שהילדים בעלי השאיפות ידעו שכל ילד יכול להתקבל לקבוצה עם כל סוג של אופנים. אפילו הכי פשוטים שיש, בלי שום בולם. -זה ממש לא משנה והמאמן לא מסתכל על זה, כי זה לא מה שיקבע או יגביל את יכולת הרכיבה של הרוכב. צריך רק רצון! ועוד משהו – בקשר ל"רצון" – לקבוצה שלנו בת"א מגיעים גם מירושלים, מאשקלון ומרעננה. אפשר להגיע גם באוטובוס. צריך, כמו שאמרתי – רק לרצות!...
אחלה עידוד! אני מקווה שהדברים האחרונים האלה שלך אכן יגיעו לאוזניים וללבבות הנכונים וידרבנו את המתלבטים הצעירים שהתלבטו עד עכשיו. מאוד מודה לך שהקדשת לי מזמנך שיהיה לך בהצלחה בהמשך, בתחרויות הבאות. אני מאמינה שעוד נפגש. תודה רבה ובהצלחה גם לך! |
|