הסף האנאירובי:
לגבי פעילות מחזורית נתונה כגון : הליכה, שחייה ורכיבה, ניתן לתאר קצב פעילות מרבי שאפשר לקיימו בלא שתעלה רמת חומצת החלב בדם כתלות במשך המאמץ.
כלומר, ברגע שרמת חומצת החלב בדם עוברת סף מסויים, בו יכולת הפינוי של חומצת החלב מהשרירים, קטנה מיכולת ייצור חומצות החלב - זוהי נקודת הסף.
ההבדל בסף האנאירובי בסוג המאמץ:
הסף האנאירובי תלוי באופי המאמץ הסף האנאירובי, או סף הצטברות חומצת החלב בדם, מתרחש בקצב עבודה נתון והוא תלוי, כמובן, באופי הפעילות. הסף בעבודה ברכיבה על אופניים יהיה שונה מאשר הסף בריצה או בשחייה, מאחר שכאמור הקצב הכללי של ייצור חומצת החלב תלוי במסת השרירים הפעילים ברמה גבוהה, ואילו קצב ההרחקה תלוי גם בפעילות השרירים הפחות פעילים.
הדברים הובאו מסיפרו של ד"ר אריה רוטשטיין "ביולוגיה ופיסיולוגיה של האדם במאמץ" מכון ווינגייט לחינוך גופני וספורט