שלוש תמונות
תמונה ראשונה – מרוץ קלאסי של למעלה מ-250 ק"מ במשך 6 שעות ויותר על האוכף עם עליות, ירידות, תנאי מזג אויר שונים, רוחות צד ופנים, בריחות וקפיצות, רדיפות טקטיות ומה לא בעצם ? תמונה שניה – בתוך וולודרום ספרינט של 500 מטרים all out תמונה שלישית – מרוץ נגד השעון – time trial. מקסימום מאמץ במינימום זמן.
רכיבה על אופניים כפעילות ספורטיבית תחרותית דורשת התאמה מרבית בין מערכות אנרגטיות שונות בתכלית זו מזו ובין גופו של רוכב האופניים. אגב גם מסע אופניים הנערך בניחותא בתנאים טופוגרפיים שונים ובתנאי מזג אויר שונים דורש מהרוכב שיתוף וסינרגיה ( עבודה במקביל ) של מערכות אנרגטיות שונות בגופו של הרוכב. ( רק שכאן העומסים הם נמוכים יותר ).
אחת הטעויות השכיחות שנתקלתי בהן היא שרוכבי אופניים רבים וביניהם ותיקים וטובים, עולים על האופניים ורוכבים נסיעות ארוכות, ללא אימוני איכות. אותם רוכבים מודדים ק"מ!. " נסעתי באימון 100 ק"מ " הם יאמרו לך בתחושה של גאווה וסיפוק. טעות. אם המטרות שלך הן: 1) לשכלל את היכולת שלך. 2) להגיע לכושר גופני יותר טוב על האופניים שלך. 3) ולממש את הפוטנציאל שלך על האופניים . השאלה שצריכה להישאל היא בכמה זמן רכבת 100 ק"מ ? כמה שעות נמשכה הרכיבה? וכן באיזו מהירות ממוצעת רכבת?. הגישה הכללית באימון לדעתי היא שכל אימון משמש עוד נדבך בדרך הארוכה לפסגת הכושר הגופני של אותו רוכב. לכל אימון יש מטרות שאחת מהן כאמור היא לקדם את רוכב האופניים מעלה – מעלה. כלומר קיימות אצל רוכבי האופניים דרישות אנרגטיות גבוהות ביותר הנובעות בין השאר ממשך התחרות – האם מדובר על מרוץ של שעה, שעתיים, שלוש, שש, שבע, ואפילו שמונה שעות רכיבה רצופה על האופניים?. ובעיקר מקצב התחרות – האם מדובר על תחרות אופניים שבה הממוצע הוא מעל 45 קמ"ש ? ( ויש כאלו ). האם יש בתחרות בריחות? ספרינטים? האם המסלול משופע בעליות? ואיזה סוג של עליות? קצרות וחדות עם אבנים משתלבות כמו במרוצי תחילת העונה בבלגיה או בעליות ממושכות וארוכות כמו בגרנד טורים ? או אולי המסלול הוא שטוח ונוח ומתאים לסיום חזק בספרינט?. מאידך, האם המערכות האנרגטיות של רוכבי האופניים המשתתפים בתחרות מסוגלות להתמודד עם השונות בדרישות הללו?!.
אחד העקרונות המרכזיים הוא שדרישות אנרגטיות שונות מכתיבות את אופי התרגול והאימון הנחוץ לפני, וכן את התזונה והשתייה הנחוצים לחידוש מאגרי האנרגיה המדוללים. בגופינו עובדות 3 מערכות אנרגטיות זו בצד זו. בכל סוג של מאמץ הן מעורבות ברמה זו או אחרת. לא קיים מאמץ שבו משתתפת רק מערכת אנרגטית אחת בלבד! הבנה של מערכות האנרגטיות המעורבות במאמץ מכתיבות לרוכב האופניים את סוג האימון והתרגול הנחוץ !!!. |
|
|
השוואת המערכות האנרגטיות שבגופו של רוכב האופניים לרמזור
אור אדום – atp-cp - מערכת הקריאטין פוספאט – מאמץ אנאירובי. אור צהוב – la-02 – גליקוליזה אנאירובית- מאמץ אנאירובי. אור ירוק – 02 - המערכת האירובית – מאמץ אירובי. |
רוכב אופניים צריך לדעת להשתמש בכל אור ברמזור !!!. אחת התכונות המייחדות רוכב אופניים טוב לדעתי היא מידת ההתאמה שבין הדרישות האנרגטיות השונות של התחרות לבין מה שהמערכות האנרגטיות בגופו מסוגלות לספק אחרי תרגול מתאים. הגדולים באמת, בני האלמוות הם אילו שהצליחו לשלב בין מערכות אנרגטיות שונות – התפרצויות רבות עוצמה וקצרות של אנרגיה מחד, ומרוץ אופניים ממושך מאידך. שילוב קטלני של כוח מתפרץ, כוח, מהירות, סיבולת מהירות, וסיבולת על. זהו השילוב שמוליד את האגדות. |
|