הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טור אישי
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

מסע אישי של איש הייטק לשעבר במהלך חודש אוקטובר 2009
קרדיט: אריה בן-פורת
הועלה על-ידי: 
דרור סופר לאתר של דרור סופר
25/12/2009, 19:37

                

   

אני בן 47 נשוי+3 איש הייטק לשעבר, כרגע בחופשה ארוכה מרצון מתעסק בעיקר בספורט התנדבויות ועוד....

לגבי המסע, קודם כל החוויה היא אדירה והעמידה באתגר בהחלט נותנת הרגשה טובה של מסוגלות והצלחה. המסלול הנו מאתגר ונחמד ברובו, אבל יש קטעים שהייתי בהחלט מציע לוותר עליהם, כגון: מעלה זיק; כמעט שעתיים של גרירת אופניים.

 

את המסע (סה"כ 950 ק"מ) ביצעתי ב-14 ימי רכיבה+שני ימי מנוחה (לא צמודים), לתת לגוף להירגע. המאמץ הפיזי הוא גדול, אבל לא פחות מזה היא ההתמודדות המנטאלית, במיוחד ברכיבה לבד (לא מומלץ).

הצטרפו אליי למסלול למשך חצי יום, איריס מכפר סבא וביום האחרון איב מאילת, שבהחלט הפכו את הרכיבה לקלה ונעימה יותר.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

הרכיבה עצמה היתה לעתים מהנה ולעתים מתישה. יש שלבים שבהם אתה לא מוכן נפשית או פיזית. לדוגמא: קטע רכיבה על כביש ציחור-שזפון של כ-30 ק"מ שהיה אמור להיות סיום קליל לאחר רכיבה של כ-40 ק"מ שטח, התברר כסיוט כאשר היתה רוח דרומית שאפילו בירידות לא עברתי את ה-2-4 בהילוכים.

את קטעי הרכיבה קבעתי מראש והתברר שהתכנון היה די טוב. אזורים שנחשבו בעייתיים תוכננו עם מרחק רכיבה קצר של כ-40 ק"מ. והקלים, בהתאמה, כ-70 ק"מ. זאת, למעט יום אחד, שבו רכבתי מבית גוברין להר עמשא - בהחלט לא מומלץ.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

לדעתי, שלב ההכנות הנו פרמטר קריטי להצלחה. למשל:

·         מסלול- למדתי, הכנתי, התייעצתי ובניתי את הטבלה המצורפת בהמשך.

·         כושר- רכבתי בחודשיים שלפני כ-800 ק"מ כולל חלק עם משקל מלא על האופניים.

·         ציוד- לקחתי מלא ציוד, כולל ללינה והכנת אוכל.הדבר הוכיח את עצמו למרות שהשימוש בו היה מועט. מצורף קובץ אקסל מפורט כולל חלקי חילוף.

·         אופניים- גיליתי שצריך ז"ק למקרה שלוקחים ציוד מעל 8 ק"ג. סבלי האוכף פשוט לא סוחבים יותר!! אבל, ואבל גדול- סבל לבלמי דיסק אין בארץ!! בסוף אילתרתי מסבל רגיל.

·         תחזוקה-  החלפתי כל מה שהיה גבולי לפני המסע. שרשרת וקסטה-בודאי.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

כמובן שמעט מזל לא מזיק. גשם לא ירד, אבל תפסתי שבוע של חמסינים בדרום. לא ממש הנאה צרופה. לא הייתה לי שום תקלה באופניים (אפילו לא פנצ'רים) והגי'פה עבדה מצוין. התקלה היחידה הייתה קשורה דווקא אליי- מזרון השטח אבד לי בציר הנפט בדרך למכתש רמון כתוצאה מקשירה לקויה.

 

לינה: הצלחתי כמעט בכל הלילות לישון במקומות מסודרים. מה שחשוב וקריטי זו המקלחת וזמינות מיי השתייה. כל היתר, לדעתי, תלוי ברמת הפינוק, אבל חשוב לתאם לפחות יומיים מראש בעיקר אצל מלאכי השביל (לעתים כבר לא פעילים).

 

חלקי חילוף סחבתי די הרבה, כולל צמיג רזרבה ואני לא מצטער על כך לרגע למרות שלא השתמשתי בו. להיתקע בשטח בגלל בעיה טכנית זה לא ממש נעים. כדאי גם ללמוד קצת על האופניים; דרכי התיקון של תקלות ובעיקר כיוונים נפוצים. למשל, ברקסים הילוכים-באלו נגעתי, לא נחשב בעיני כתקלה.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

מים: תמיד סיימתי את יום הרכיבה עם לפחות שני ליטרים עודפים ולרוב אף יותר. בדרום הארץ היו ימים שהתחלתי לרכב עם 8 ליטר מים. מזון: רובו נקנה על הדרך (בוודאי בצפון). מנות מוכנות לבישול שלקחתי חזרו הביתה, אבל חטיפי אנרגיה, פרות יבשים ועוד נצרכו לא מעט.

 

סדר היום כלל השכמה מוקדמת. התארגנות, שתייה חמה+חטיף אנרגיה ויציאה לרכיבה עם אור ראשון בסביבות השעה  5:30. רכיבה של 45 ד' ומנוחה של רבע שעה. הפסקת בוקר חצי שעה וצהריים שעה. ברוב הימים סיימתי לרכב כשעתיים לפני השקיעה, כך שהיה מספיק זמן להתארגנות של פריקת ציוד, ניקוי שרשרת, שימון, ניגוב ובדיקה כללית של האופניים. בכל הזדמנות קניתי לי אוכל או שתייה על הדרך- כאשר קולה הפכה להיות משקה האנרגיה העיקרי שלי. לאלו שתוהים, אני לא לוקח שום ממריצים, משקאות אנרגיה או פטנטים אחרים. מספיק חטיפים, תאנים ותמרים, וכמובן שוקולד למריחה מעורבב בממרח חלבה. עובד לא רע.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

והנושא האחרון והכי חשוב..

 

תודות למארחים היקרים!

איריס מורן מקבוצת כנרת, דורון ממרכז שטח אלון הגליל, שמוליק רז מקיבוץ בית גוברין, חני מקיבוץ עמשא, הילה ואלי ממושב צופר, עוצב משיטים, דני מקיבוץ נאות סמדר, ואחרונים חביבים איב וסטלה שיטרית מאילת גם על ההצטרפות ביום האחרון.

 

בנוסף, לאורי פיין מאתגרים, שהשאיל לי את תיק הסבל לאופניים.

 

וכמובן תודה ענקית לאבלין (אשתי) שסחבה על גבה את הבית והילדים כולל עבודה במשרה++ לאורך השבועיים הארוכים הללו וגם ביקרה ופינקה ביום העצירה בשדה בוקר.

 

לכל הקוראים החביבים מקווה שקצת עזרתי עם הסיכום והקבצים.

להתראות בפרויקט הבא,

 

אריה בן פורת.


צילום: אריה בן-פורת
צילום: אריה בן-פורת

קרדיט: אריה בן-פורת
 
 מסתבר שברכיבה זה לא ''רק ברגליים''......
מסתבר שברכיבה זה לא ''רק ברגליים''... לא סתם לאורך כל השנים הרוכבים הטובים ביותר הגיעו מכפרים נידחים ולא ידועים, בהם כל עתידו של הנער טמון ביכולותיו וכישרונו''. לכן כנראה שגם כאן אצלנו הישועה תגיע דווקא מאותם ישובים קטנים בצפון, בהם אין לאותם הנער להמשך
 לקראת טריאתלון נשים - ראיון עם נינה פקרמן...
לקראת טריאתלון נשים - ראיון עם נינה פקרמן כל אחת מתרגשת בזינוק, אז אם את מתרגשת את לא היחידה (אל תדאגי גם המנוסות שלידך) ההתחלה בים צריכה להיות רגועה – להתחיל ותוך כדי השחייה להגביר בהתאם להרגשה. אסור לפתוח חזק מדי, גם לא ברמות הגבוהות.... לעומת זאת להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של דרור סופר...
 לתצוגת פורום
שביל ישראל באופניים
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 7/1/2010 :10:29 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  liron rb עם תוכן  יפה מאוד!


[ ]
לפרסום זה יש: 1 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 27    דרוג כללי: 4.07

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019