הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור ספורט ותזונה
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

ושוב כתבה מומלצת במדור ספורט ותזונה... הגורמים לפגיעות ספורט, איך נפעל למניעה, ודרכי הטיפול בעזרת השלמות תזונתיות
קרדיט: שון פורטל, יועץ לאימון גופני ולטיפול בעודף משקל וביתר-לחץ-דם.
הועלה על-ידי: 
דרור סופר לאתר של דרור סופר
14/9/2002, 10:44

                

   


פורסם לראשונה ב"סגנון חיים"

מאת: שון פורטל, הכותב הוא יועץ לאימון גופני ולטיפול בעודף משקל וביתר-לחץ-דם, ומסטרנט במחלקה לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון ווינגייט.


לחלק השני של כתבה זו לחץ\י כאן...

מבוא
פגיעת ספורט נגרמת כתוצאה מהפעלת עומס העולה על יכולת העמידות של רקמת השריר, העצם או רקמות החיבור. הפגיעה עשויה לנבוע במהלך ביצוע מאמץ אחד, עצים במיוחד, או כתוצאה מביצוע מספר רב של מאמצים בעצימות נמוכה השוחקים את הרקמה ואז נהוג יותר לכנותה כפגיעה הנובעת מ"שימוש יתר". לעומת פגיעת ספורט הייחודית יותר לאוכלוסיות ספורטאים, בדיקות חתך באוכלוסייה הכללית מראות כי נפוץ יותר למצוא פגיעות על רקע שימוש יתר בקרב נשים ואוכלוסייה מבוגרת, מאשר בצעירים ובגברים. בשל הדמיון הרב בגורמים ובדרכי הטיפול של שתי התופעות הללו, נתייחס אליהן במהלך המאמר כאל סוג פציעה אחד.

מהפציעה ועד לדלקת
הרקע לפגיעות מסוג זה הינו, בדרך כלל, הפרזה בפעילות והעדר בקרת אימון. כאשר אין מחשבים כראוי את העומס והשחיקה המוטלים על הרקמה במהלך ביצוע המאמץ, עלול תכנון לקוי של המנוחה הנלווית לאחר האימון, שלא להספיק לשם התאוששות. התסמינים לפגיעה מסוג זה כוללים כאב מקומי בדרגות שונות וירידה בביצועים המלווה על-פי רוב במגבלה תנועתית.

על מנת להבין את אשר מתרחש במהלך תקופת ההחלמה, מן הראוי כי נעמוד על המכאניזם האחראי לכך: במהלך פעילות שרירית אינטנסיבית עלול להיגרם נזק מיקרוסקופי לסיבי הרקמה, נזק שבעטיו נהרסת מעטפת התא השומנית ומתוכה משתחררת חומצה ארכידונית המאותתת לגוף על נזק רקמתי שהתחולל. נוכחותה של החומצה הארכידונית מביאה ליצירת פרוסטגלנדינים (הורמון הפועל באופן מקומי) המרחיבים את כלי הדם במקום הפגוע ומגדילים את חדירותם לחומרים שונים וכך מתאפשרת למעשה הזנה טובה לאזור הפגוע לשם שיקום הרקמה. כתוצאה מדליפה זו של חומרים נוצרת בצקת (בריחת נוזלים) הלוחצת על קצות עצבים מקומיים ומתפתחים רגישות וכאב. זוהי למעשה הדלקת המוכרת המאופיינת בנפיחות, אדמומיות, רגישות וביכולת תנועה מוגבלת זאת במטרה לאותת לגוף לחדול ממאמץ.
בשלב זה, יעכלו תאי דם לבנים את שיירי התאים מאזור הפגיעה ותהליך הריפוי יוכל להתחיל. היות וריפוי פצעים כרוך בהיווצרותה של רקמת חיבור חדשה, ניתן לראות צמיחה מחודשת של כלי דם וקולגן (המהווה מרכיב חשוב ברקמת החיבור ואשר מעניק לה את חוזקה).

למעשה, כמעט כל פציעה כרוכה בנזק לרקמות חיבור. הגיד הינו רקמת חיבור המאופיינת במחזור דם לא מפותח אשר פוגם ביכולת להרחיק את תוצרי פירוק הדלקת ולספק הזנה מחודשת וכתוצאה מכך מואט תהליך הריפוי כולו. העמסה ספציפית על האיבר הפגוע מגדילה את הסיכון ליצירת רקמה צלקתית ולהנצחת הדלקת הכרונית בעקבות שקיעת מלחי סידן במקום. בניגוד למצב הדלקתי הנורמלי, החיוני לתהליך הריפוי, מעידה הדלקת הכרונית על עצירת ההתקדמות בתהליך זה. בנוסף, כאשר אין הענות לצורכי הגוף בזמן דלקת, והמאמץ נמשך, מלבד הסיכוי להחרפת הנזק, יתכן מצב בו ישקע חומר בשם פיברין בין סיבי השריר, חומר הגורם להדבקויות של סיבי שריר ורקמה אלסטית. כך ניתן, למעשה, לאבד בקרה מוטורית עדינה ולפגום ביכולת התנועתית באותו איבר.


הגורמים לפציעות ספורט
עוד בטרם נסקור את הגורמים הקשורים במישרין להתהוות הפציעה, מן הראוי לשוב ולציין כי קיימים מספר גורמי סיכון ברי מניעה, החל בתכנון אימונים לקוי וכלה בבחירת משטחי אימון וציוד שאינם מתאימים. מחקר אשר עקב אחר מספר שעות האימון הכולל של חברי קבוצת כדורגל בליגה האנגלית גילה כי מספר פציעות הספורט במהלך העונה ירד באופן משמעותי כאשר עלה מספר שעות האימון הכולל מ- 1400 ל- 1800, זאת בשל תוכנית אימון מדורגת והסתגלות טובה יותר בתקופת ההכנה. אולם אין כל ספק כי הגורמים הקרדינלים בפציעות ספורט הינם: חוסר איזון שרירי-גידי, העדר רכיבי כושר גופני ספציפיים, מבנה אנטומי לקוי, מחלות נילוות, גיל, מין ותזונה שאינה מאוזנת.

חוסר איזון שרירי-גידי פירושו הבדלים משמעותיים בכוח, במסת השריר או בגמישות בין שתי קבוצות שריר אנטגוניסטיות באותו מפרק או בין שני אברים סימטריים. הפרת איזון שכזו עשויה להתרחש כתוצאה מסיבות שונות (אימון לא מאוזן לקבוצות שרירים מנוגדות, טראומה, גיל וכו').

רכיבי כושר מסויימים מהווים מערך הגנתי נוסף מפני פציעות ומקטינים את היקרותם. באופן כללי ניתן לומר, כי חשיבותו של כוח השריר בכך שהוא שומר על שלמות המפרק כאשר זה נאלץ לעמוד בבלימת זעזוע קשה. הגמישות חשובה אף היא למניעת פציעות, שכן טווח תנועה גדול יותר מקטין את הסיכוי לחרוג מגבולות הטווח התקין. כמו כן, אנשי מקצוע רבים סבורים כי סבולת אירובית עשויה אף היא להגן בפני פציעות כאשר מדובר באימונים ממושכים, שכן השרירים אינם מגיעים לאפיסת כוחות ומסוגלים לתמוך כראוי בשלד.

מבנה אנטומי לקוי עשוי אף הוא להוות מקור לאי-סימטריה, לפיזור עומסים לא תקין ולפציעה, למשל אי שוויון באורך הרגליים, או נטייה פנימה של כף הרגל העלולה לגרום לשברי מאמץ בקרב רצים. לכמה סוגים של דלקות גיד בסיס מבני, שכן החריצים בהם נעים הגידים על פני העצם יכולים לפתח בליטות עצם או סטיות מכניות אחרות.

מחלות נלוות כגון אוסטאוארתריטיס (דלקת פרקים ניוונית) מגדילות את ההארעות לפציעות ספורט, שכן הפעילות הגופנית עשויה לשחוק את הרקמות בקצב העולה על קצב שיחזורן על-ידי הגוף.

גיל עשוי אף הוא להוות גורם בפני עצמו לפציעת ספורט. בשלב הצמיחה המהירה של גיל ההתבגרות, למשל, פתוחה עדיין פלטת האפיפיזה בקצות העצמות (אתר הגדילה של העצם) ועומס-יתר עלול לגרום לרגישות ולעצירת צמיחת העצם כאשר זו אינה מטופלת בזמן (למשל בעצם הרדיוס באמה, בקרב מתעמלים).
באנשים מבוגרים, לעומת זאת, נפוץ יותר למצוא קיצור רקמות רכות, ירידה בסיכוך המפרקים וירידה בחוזק רקמות החיבור אשר יחד עשויים להגדיל את הסיכוי לפציעה.

מין יכול אף הוא, במקרים מסוימים, להוות גורם סיכון לפציעות ספורט. למשל, בנות בתחילת גיל ההתבגרות המתאמנות בענפים הדורשים הקפדה על משקל גוף נמוך ומחייבים שעות אימון רבות ואינטנסיביות. אוכלוסיית ספורטאיות כזו תמצא במאזן קלוריות שלילי לאורך תקופה ארוכה ותסתכן בגדילה לקויה, במסת עצם נמוכה ובסיכון גבוה יותר לאוסטאופורוזיס בגיל המבוגר.

תזונה שאינה מאוזנת מהווה אף היא גורם סיכון לפציעות ספורט. העדר כמות חלבונים מספקת תביא לדלדול ולהחלשות רקמת השריר ורקמות חיבור נוספות וכן לפגיעה במערכת החיסון. דוגמא נוספת היא ויטמין C החיוני לתהליך הבנייה מחדש של רקמת החיבור הנובע משחיקתה המתמדת. דוגמאות אלה הן אחדות מיני רבות הממחישות את חשיבות המזון לתקינות ועמידות הרקמות בפני עומסים גופנים.


פציעות אופייניות בספורט
פגיעות הספורט יכולות להתרחש בכל אחד מרכיבי מערכת התנועה: עצמות, סחוסי המפרק, הגידים, השרירים או הרצועות. דוגמאות לפגיעה בגפיים העליונות ניתן לראות בענפי ספורט כגון טניס (Tennis elbow) בו נראה דלקת בגידי האמה. בשחייה ומקצועות הזריקה ניתן לראות דלקת בכרית המסובבת בכתף (Rotator cuff) הנובעת משחיקה מרובה של הגיד בזיזי העצם. דוגמאות נפוצות לפגיעה בגפיים התחתונות ניתן למצוא בענפי ספורט כגון: כדורגל שם השכיחות גבוהה יותר לכאבים במפשעה, וכאבים בפיקת הברך. באתלטיקה שכיח למצוא דלקת בגיד אכילס או שברי מאמץ וכיוצא בזה.

אבחון פגיעת ספורט
ראשית יש לנסות לאתר שינויים אשר קדמו להופעת הפציעה כגון: שינוי בנפח הפעילות, בסוג, או בעצימות הפעילות ואם לא נמצאו כאלה, יש להעריך מחדש את התוכנית הקיימת ואת השלכותיה על הפציעה הנוכחית. כיוון שפציעה עשויה להתרחש גם כתוצאה מהפרת האיזון בין הרס הרקמה לבין קצב בנייתה, יש לתשאל אודות הרגלי השינה והתזונה מחשש להתאוששות בלתי-מספקת.
בשלב הבא יש לבצע בדיקה גופנית במטרה לאתר באם הפגיעה הינה בשריר, ברקמת חיבור או במפרק. לבסוף יעשה שימוש באמצעים אבחנתיים לאישור סופי של האבחנה, כך שפציעות כגון שברי מאמץ ניתן לאתר בבדיקת MRI (תהודה מגנטית) וכן במיפוי; קרעים ברקמות רכות (גיד, שריר) ניתן לאתר בבדיקת MRI ואולטרא-סאונד ושינויים ניווניים במפרקים וחבלות קשות בעצם, ניתן לראות בצילום רנטגן.

מניעה
פעילות גופנית סדירה והדרגתית, המלווה בחימום נאות, וכשירות גופנית הכוללת כוח, גמישות
וסבולת אירובית במקביל לתמיכה תזונתית, מספקים, בדרך כלל, ערובה טובה למניעת פציעות.
לזאת ניתן להוסיף אמצעים כגון שימוש במגינים והקפדה על טכניקה נכונה, במקצועות ספורט
בהם הסיכון לפציעה גבוה יותר.


טיפול בפגיעות ספורט חריפות
באופן גס ניתן לחלק את הטיפול לשני חלקים:

בשלב הראשון (מרגע הפגיעה ועד כיומיים לאחריו) נתחיל בטיפול שמטרתו להפחית את הנזק, הכאב והדלקת לכדי מינימום. כאשר הפגיעה היא ברקמות רכות, ניתן תוך זמן קצר לראות גודש, אדמומיות ונפיחות באזור, המובילים להגבלה תנועתית ולכאב (ראה דלקת לעיל). תהליך זה עשוי להחריף בימים שלאחר הפגיעה ומכאן הצורך בטיפול אינטנסיבי בתקופה זו.

הטיפול המוצע מושג באמצעות ארבעה גורמים הכוללים:
* מנוחה (rest)
* קרח (ice)
* לחץ (compression)
* הרמה (elevation)

ראשי התיבות באנגלית זיכו טיפול זה בשם RICE.

1. המנוחה: מומלצת כמובן בכדי למנוע החמרת הנזק.
2. הקירור: מטרתו הקטנת הדימום הפנימי לשם כיווץ כלי הדם באזור, וכן הינו משמש כמאלחש.
משך הקירור המומלץ הינו כ- 15 דקות מידי שעה ביום הראשון. רק לאחר יומיים ניתן לעבור
לטיפול המשלב מקטעים של חימום בני 2 - 3 דקות לצורך הרפיית השריר המכווץ, אך בכל
מקרה יש לסיים בקירור.
3. לחץ מקומי: הפעלת לחץ על המקום הפגוע בעזרת תחבושת גמישה, מסייעת להפחתת הדימום
והבצקת שנגרמת בעטיו.
4. הרמת האיבר: מעל גובה הלב, מסייעת לחזרה הדם הורידי ומונעת זרימה מוגברת אליו,
שפרושה נפיחות וכאב נוספים.

במקרה של כאב, נפיחות או מגבלה תנועתית ממושכת, יש לפנות שוב לרופא. לעיתים, כאשר מדובר בפגיעה קלה עד בינונית, מתלבטים האם יש לקבע את האיבר הפגוע, גם אם נעשה הדבר לפרק זמן קצר. הסיבה לכך היא אטרופיה (דלדול) הנגרמת לכל אחת מהרקמות המעורבות: שריר, רקמות חיבור וסחוס, וכתוצאה מכך להחלשות נוספת של האיבר כולו.


השלב השני לטיפול מכוון להחלמת הרקמות הפגועות, לשיקומן ולשחזור היכולת התפקודית שלהן. בשלב זה נכללים הטיפול התרופתי על סוגיו השונים וכן הטיפול הפיזיותרפי למטרת שיקום מהיר יותר ולמניעת איבוד יכולת תנועתית (אולם בזה לא נעסוק במסגרת זו).

קיימים שני טיפולים תרופתיים נפוצים:

1. טיפול בתרופות נוגדות-דלקת לא-סטרואידליות (כוולטרן) ובאספירין. לתקופה מוגבלת עשוי טיפול זה להועיל בהפחתת הדלקת והכאב. פעולתם של חומרים אלה הינה על-ידי בלימת הסינתזה של הפרוסטגלנדינים וכך למעשה נבלם התהליך הדלקתי ותהליך הריפוי כולו מואט (ראה דלקת לעיל). חשוב לציין, כי לתכשירים אלה עלולות להיות תופעות לוואי במערכת העיכול.

2. טיפול בתרופות המכילות קורטיקוסטרואידים (נגזרות של קורטיזון), אשר הינן אנטי-דלקתיות אך בעלות תופעות לוואי קשות יותר, כגון עיכוב סינתזת הקולגן, החיוני לחיזוק רקמות החיבור.

במקביל לשיטות הטיפול שהוצגו לעיל, קיים הטיפול בעזרת השלמות תזונתיות העשוי, במקרים מסוימים, לחסוך את הצורך במתן טיפול תרופתי, על תופעות הלוואי הקשות שלו.
לשאלות בנושאי תזונה וספורט ניתן לפנות לפורום "ספורט" באתר הרשמי של חברת "סולגאר -SUPHERB"

WWW.SOLGAR.CO.IL



קרדיט: שון פורטל, יועץ לאימון גופני ולטיפול בעודף משקל וביתר-לחץ-דם.
 
 טיפים לקראת רוכב ישראל...
טיפים לקראת רוכב ישראל כמה דברים שכדאי לדעת לפני ההכנה לרכיבת רוכב ישראל או כל ארוע ספורטיבי תובעני אחר להמשך
 סמים בספורט, תוספי תזונה ומה שביניהם...
סמים בספורט, תוספי תזונה ומה שביניהם על תוספי תוספי התזונה החוקיים לכאורה (על-פי ההגדרה), על הסמים האסורים המצויים בתחום האפור ועוד... להמשך


לפורום ספורט ותזונה
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של דרור סופר...
 לתצוגת פורום
פגיעות ספורט - חלק א'
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 30/5/2006 :12:05 משתמש אנונימי  גיל עם תוכן  מאמרים נוספים בנושא
 16/9/2002 :19:04 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  דרור סופר עם תוכן  זה חלק א´ של המאמר
 16/9/2002 :18:54 משתמש אנונימי  בני עם תוכן  מאמר חשוב, אם לא הכי חשוב שקראתי באתר.
 21/3/2010 :15:08 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  ariel dan עם תוכן  פגיעות ספורט


[ ]
לפרסום זה יש: 4 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 70    דרוג כללי: 3.77

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019