הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טור אישי
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

רוכבי העילית - הפנים שמתחת לקסדה והאנשים שמאחורי השמות המובילים
מאת:  אלונה גלבוע לאתר של אלונה גלבוע
24/2/2003, 19:38

                

   
עשרה דברים שלא ידעתם על דוד רזניק:

1. קוראים לו גם "דוד" (במלעיל!) וגם "רזניק" והוא עונה על שני השמות! החברים הקרובים קוראים לו: "דוד" (=עם חולם מעל הו' = DOD ).
2. בן 21
3. גר בהרצליה.
4. יש לו חברה כבר שנתיים.
5. התחיל לרכוב בגיל 16
6. נכון לעכשיו ממוקם 4 בליגה.
7. יש לו מאמן הולנדי פרטי.
8. בוגר קורס עיתונאות ואוהב לכתוב.
9. אוהב לקרוא ספרות דוקומנטארית בעיר אתגר קרת.
10. חושב שהעתיד של ספורט הרכיבה בארץ נעוץ בעידוד וקידום הספורט בקרב קהל ה"עממי" והילדים.


את רזניק אני מכירה אישית כבר שנה כמעט, מאז שהקמתי את קבוצת "רוכבי השרון" בעזרת אבינועם ינאי ואבינועם שידך לנו את דוד כמאמן.
כבר שנה אני רוכבת אחריו פעם בשבוע, יחד עם עוד כ 20 חבר'ה – חברי הקבוצה וחוץ משיפור משמעותי בולט ומורגש ברמת הרכיבה שלנו ובכושר הרכיבה, אנחנו גם לומדים ממנו הרבה מאוד על רכיבה נכונה, מכונאות אופנים (=מכונופנאות  ), על גישה נכונה לרכיבה ועוד הרבה דברים נוספים מועילים ומעניינים בתחום.

לצורך הראיון נפגשתי איתו בדצמבר בבית קפה בהרצליה פיתוח והודעתי לו מראש שיכין את עצמו להעביר איתי "שעתיים גמישות" לצורך העניין. השעתיים האלה "התרחבו" לכמעט ארבע שעות (!!!) כיוון שהיה מאוד מעניין לשמוע את שלל החוויות של רזניק מתחרויות בחו"ל, דעותיו על הענף, מצבם ומעמדם של רוכבי עילית אחרים ועוד הרבה סיפורים ודעות אישיות מעניינות שפתחו לי צהר להיכרות של "מאחורי הקלעים" בענף.
רזניק הוא בחור מאוד רציני יחסית לגילו. הוא מתבטא בצורה רצינית ושקולה ומתנסח בקפידה.

דוד ודפנה
דוד ודפנה
להלן כרטיס הביקור האישי שלו:

בן 21, חייל, משרת ב"מחנה בית-ליד" בתפקיד אפסנאי על תקן "ספורטאי פעיל" (=ביחידה תומכים בי בצרכים שלי של היעדרות לאימונים או תחרויות).
בוגר תיכון "אלון" ברמה"ש מגמה רב-תחומית(פיזיקה, מחשבים, אנגלית ומתמטיקה).
מזל עקרב.
גר בהרצליה עם זוג הורים, שתי אחיות בת 19 ובת 12 וכלב אחד אסופי – בארסי (-גזע מיוחד שאוכל גרביים, עטים ועוד כל מיני דברים מוזרים מהנמצא בבית... ).
גדל באווירה ספורטיבית בבית: ההורים תמיד עסקו ועוסקים בספורט. אבא – שיחק כדורסל בבריה"מ ואמא- עוסקת בספורט עממי. האחות – שחיינית.
תחביבים: ים, חברים, בילויים עם החברים במסיבות.
אוהב לקרוא בעיקר את אתגר קרת. כרגע קורא את "המרגלים" של איתן הבר (על השב"כ וכו') ו"הרשות נתונה". אוהב ספרות דוקומנטארית.
אוהב לכתוב. בוגר קורס עיתונאות (="החברים שלי תמיד באים אלי כשהם צרכים שאנסח להם מכתב רשמי").
אוהב חיות.

רוכב על - ספשלייזד S-WORKS (=כביש) ו - S-WORKS M-5 ז"ק (-שטח). לפעמים משאיל לתחרויות ספציפיות – אופני ש"מ (ממצמן) אבל מעדיף את הז"ק שלו.
ספונסר: מצמן את מירוץ. כבר שנה. ספונסר נוסף: SMITH = משקפיים ועוד ציוד. קסדות = פאול וצבי "פדרוס" "אגנטק" – פולאר ותומכים נוספים – אנשים פרטיים.

מוטו:
הרכיבה היא דרך חיים, תרבות, ספורט ומתאימה לכולם באשר הם רוכבים. בסופו של דבר זו הנאה. ההנאה עומדת במקום הראשון. ועוד דבר, שלמדתי ואני מקפיד עליו: האימון הכי טוב = זו המנוחה! שחשובה לא פחות מבנית הכושר!


אני מבינה ומניחה שהמשפחה ודאי מאוד תומכת בעיסוק הספורטיבי-תחרותי שלך. איך זה בא לידי ביטוי?
אכן, המשפחה תומכת. בחיים לא לחצו עלי, תומכים בי ומאוד מעורבים אבל משתדלים לא להביע דעה. מייעצים מדי פעם. אבא מגיע תמיד לכל תחרות. כל הסופ"ש שלו מוקדש לזה וסובב סביב זה: הולך לישון מוקדם, דואג לקחת אוכל וכל מה שצריך. לפעמים כל המשפחה מגיעה ואח"כ הם מספרים לחברים שלהם על ההישגים שלי, מראים תמונות, מתגאים ומשוויצים.. אבא שלי מצטרף אלי גם לתחרויות בחו"ל מדי פעם.

איך החברים מקבלים את העיסוק שלך?
תומכים ומעורבים מאוד. אפילו הצלחתי להכניס אחת מהם לתחום.

מתי התחלת לרכוב?
בגיל 16 עבדתי כמחלק עיתונים על אופנים ואהבתי את זה. התחלתי לרכוב עם חבר שלי בשדות והגעתי לחנות של רם גולומביק בגעש. בשנת 96 רם אירגן תחרות אז באנו לראות. רם החליט שהוא מכין לי תוכנית אימונים, אבל לא התמדתי בה. אחרי שנה כשחסכתי לי מעט כסף קניתי אופני הארו של 20 קילו בערך ויצאתי לרכוב עליהם ביקום. פגשתי על הדרך חבורת רוכבים: דרור פקץ', נמרוד, אבא של נמרוד ועוד כמה = אלה היו אז "הענף" של האופנים. נמרוד נזף בי שאני ללא קסדה אבל למרות זאת - הציעו לי להצטרף אליהם. כשסיימנו את הרכיבה, חזרנו לרם ונמרוד נתן לי את הטלפון של פקץ'. התקשרתי לדרור והוא שכנע אותי להצטרף לקבוצה של נמרוד דובינסקי שנקראה: "טים קליין". רם היה המייעץ. בקבוצה היו אז: רענן (ג'אנח), עמוס ( וולף), דרור (פקץ')ועוד כמה. אחרי שבוע הגיע יורי (לוינזון).

מתי התחלת לרכוב כביש?
עד שנת 99 לא היו לי אופני כביש. רם היה מביא לנו בסופ"ש אופני כביש לאימוני כושר. ב 98 נסעתי פעם ראשונה לתחרות בחו"ל ,עם האופנים של רם – והסתדרתי איתם טוב מאוד.
נכנסתי לענף מגיל 16. לאט לאט. הרבה מאוד בזכות נמרוד דובינסקי ורם . נמרוד השקיע בנו במסירות רבה. הגישה שלו הביאה רוכבים לענף ועזרה להרבה להישאר בו. רם – לזכותו יצוין שהוא זה שהקים את הענף בארץ. כל התחרויות הראשונות של ענף האופנים – הוא יזם וארגן ותמך בנו המון מבחינת ציוד ועידוד.

מתי התחלת להשתתף בתחרויות עילית ונכנסת לליגה?
לפני שבע שנים.

עסקת לפני כן באיזה ספורט אחר?
לפני האופנים לא עסקתי בשום ספורט תחרותי. כמו כולם: קצת שחיתי, שיחקתי כדורסל...

איך נראה אורח החיים הספורטיבי-תחרותי שלך?
שיגרה בנאלית... בניתי לעצמי את המסגרת המתאימה לי. בגדול – אני מתאמן פעמיים ביום. אבל זה משתנה מתקופה לתקופה. מתאמן ברכיבות ובחדר כושר. סה"כ – מעל 30 שעות אימון בשבוע.

האופנים מול הרוכב – מה יחסי הכוחות בדרך להצלחה בתחרות?
מאה אחוז הרוכב! אופנים החל מרמה של 2000 ₪ לא ישנו את ההצלחה מול רכיבה על אופנים יקירים פי 10 ! אין כזה דבר להאשים את הציוד. אם רוכב מאשים את איכות הציוד שלו בחוסר השגיות – זה לא נכון! האשם תמיד ברוכב שלא הכין את האופנים מספיק טוב!

איזה סוג רכיבה אתה אוהב יותר?
אוהב יותר רכיבת שטח ועדיף – טכנית. אוהב גם רכיבת כביש אבל בתנאי שיהיה במינון שווה לרכיבת שטח. סה"כ אופני כביש משרתים את המטרה לקידום הכושר בהרים. אני נהנה להתאמן ולהשתפר בעליות.
הכי אוהב – רכיבה טכנית בתנאים אירופאים: 17 מעלות, יער עבות, שורשים וסינגלים מה שיותר.

איפה אתה יוצא לרכוב רכיבות בשביל הכייף?
בד"כ רוכב לבד. הכי אוהב את אזור הגליל המערבי. על הרכס שמראש הנקרה לכיוון אדמית.

האם החיים שלך השתנו מאז שנכנסת באופן רציני ומקצועני לענף והשתלבת בתחרויות?
ודאי! הכל השתנה. התמסרתי לזה לגמרי. אופנים הם במיוחד – ספורט מאוד תובעני.

אתה יכול לפרט מה בדיוק? איפה ויתרת איפה ואיך ה"תובענות" מכתיבה לך את דרך החיים החדשה?
קודם כל – דורש ממני משמעת אימונים.
אח"כ – שמירה על תזונה (גם סוג של משמעת). הפסקתי לאכול שטויות: שוקולדים, עוגות וכד'. משתדל לאכול מהכל אבל בפרופורציה. מאוד חשוב לשמור על הפרופורציה.
וויתרתי על בילויים בערבים ויחד עם זאת אני מזכיר לעצמי שצריך לשמור כל הזמן על איזון ולזכור שיש חיים חוץ מאופניים.
מקפיד לא להתנתק מהחיים מסביב, למקרה של פציעה או פרישה מהרכיבה – שיישאר לי משהו נוסף.

איך החברה שלך דפנה מקבלת אותך יחד עם אורח החיים הזה שבחרת?
גם היא מוותרת ושותפה לחיי כבר שנתיים (היא עדיין חיילת)- עם כל האילוצים שהבחירה שלי מכתיבה והיא גם מעולם לא התלוננה. לפני שהקשר בינינו התהדק הסברתי לה איך בנוי אורח החיים שלי ושהיא תצטרך לקחת את זה בחשבון והיא קיבלה והסכימה. היא מאוד תומכת, מגיעה לכל התחרויות ומאוד תומכת נפשית!

הצטרפה אלי לאליפות אירופה וגם אפילו התחילה לרכוב בעצמה.

מה עושים לך האופנים? איזה משמעות יש לרכיבה בעיניך?
זה קודם כל ספורט אישי = יחידני. אתה בוחר מה לעשות. אתה אדון לעצמך. זה נותן לי את האפשרות לראות את הארץ, לטייל בה. בזכות האופנים הכרתי את הארץ ואני ממש מתלהב מזה. לפני כן לא נהגתי לטייל בארץ. עם אופני כביש – "חרשתי" את כל הכבישים בארץ. כשאני רוכב זו מעין הרגשה של חופש. אני לבד וחושב הרבה... נותן לי המון שקט נפשי. הרכיבה נותנת לי הרבה כלים לחיים גם לימדה אותי הרבה על החיים ונתנה תרומה ממשית לעיצוב האישיות שלי.

מה אתה הכי אוהב בתחום?
את הרכיבה עצמה. נטו. אני מאמין שכל מי שמשקיע בתחום ומתמסר לזה – זה מאהבה בלבד ולא מהשגיות.

מה אתה לא אוהב בתחום?
יש יותר מדי פוליטיקה בענף ופחות מדי פרגון. יש הרבה "נשמות טובות" בענף שניזונות מהפוליטיקה. הייתי רוצה שיהיו יותר אנשים באירועי אופנים כדי ליצור בסיס רחב (גם מבחינת הספורט העממי).

בתקופת הפגרה כשאין תחרויות – לאן אתה יוצא לבלות?
מסיבות. אוהב מאוד מוזיקה. אוהב לרקוד ואוהב לבלות עם החברים שלי.

איזה מוזיקה את אוהב? איזה סרטים?
מוזיקת עולם: JUNGEL , AMBIANT = מוזיקת רקע מרגיעה... סרטים: אני אוהב סרטים מורכבים כמו "חוזה מידי" וסרטים כיפיים בסגנון קומדיות קלילות.

מה הם לדעתך מאפייני האישיות של רוכבים?
רוכב מקצועי צריך להיות אדם עם ערכי אישיות גבוהים. צריך להיות קודם כל "בנאדם". תכונה הכרחית – עקשנות. לא לוותר! חייבים להיות מאוד חזקים נפשית. צריך להתכונן מראש להתמודדות עם הרבה קשיים, צריך להתכונן לנפילות וחבלות פיזיות ונפשיות ולהפיק את המרב מהנפילות האלה. חשוב למאוד לדעת להיות קשוב לגוף שלך.

יש לך רוכב מוערץ?
אין לי מישהו ספציפי. מאוד מעריך את נמרוד דובינסקי, עידו סירקין, יובל שטיין ואילן אידלסון.

יש פרגון בקרב רוכבי העילית?
יש. אבל לא מספיק.

איפה אתה ממוקם היום בליגה?
כרגע - רביעי.

שנה שעברה היית אלוף הליגה. מקום רביעי מספק אותך?
היעדים שלי כרגע הם תחרויות באירופה. פשוט בגלל הבניה שלי לתחרויות באירופה – לא הקדשתי חשיבות לתחרויות והישגים בארץ. ובאמת, הקיץ האחרון – הייתה לי העונה הכי טובה באירופה.


תוכניות לעתיד, יש?
החלטתי שאחרי השחרור מצה"ל אשקיע 3-4 עונות של התמסרות מלאה לאופנים ואח"כ אחליט מה הלאה.

אם תחליט אח"כ להפסיק לרכוב, מה הכיוונים האפשריים שנראים לך?
כנראה אלך ללמוד לתואר. מאוד אוהב פיזיקה אבל גם עיתונאות מעניינת אותי. בכל מקרה - תמיד אמשיך לרכוב, גם במסגרת לימודי. הייתי שמח לארגן קבוצה, בעיקר של ילדים ו"מתחילים". תמיד ארצה להיות מעורב בתחום.

חשבת כבר על מתי תפרוש?
כל עוד אני נהנה מזה - אני ממשיך.

מה הדבר שהכי חשוב להקפיד עליו כדי לשמור על רמה גבוהה ברכיבה התחרותית, בעיניך?
הכי חשוב זה לדבוק במטרה שמציבים ולא לפזול לצדדים. צריך לדעת שיש "תשלומים" בדרך למטרה.

יום/ערב לפני תחרות מה אתה הכי מקפיד לעשות/לארגן לעצמך?
עד הצהריים של יום לפני התחרות אני דואג להיות מוכן פיקס! האופניים, הציוד, הכל! האופניים יהיו בדוקים, תקינים ומצוחצחים במאה אחוז. אוכל ארוז בתיק ללפני המרוץ ולאחריו, הכל! מאוד מקפיד גם על שעות שינה. אם זו תחרות רצינית וחשובה – חודש לפני אני מרגיל את הגוף לשגרת תחרות. למשל, אם הזינוק אמור להיות ב 10:00 , אני קם חודש שלם כל יום ב 07:00 ויוצא לרכיבה ב 10:00 . כנ"ל לגבי הארוחות.

מה יגרום לך לוותר ולא להגיע לתחרות בבוקר התחרות?
מחלה קשה. כבר קרה לי שזינקתי עם חום גבוה...

מה יגרום לך לוותר ולהפסיק תחרות באמצע?
תקלה שאי אפשר לתקן ולא מאפשרת המשך רכיבה. אני מזנק בתחרויות שטח רק עם 2 פנימיות עלי. אז אם יהיו לי יותר משני פנצ'רים – אפרוש.
עד היום לא פרשתי משום תחרות. בסובב נגב זינקתי כנראה קצת חולה ובשלב ההקפה השניה התחלתי לראות שחור בעיניים ו 4 ק"מ לפני סוף ההקפה, בעליה, איבדתי את ההכרה והתעלפתי כשאני על האופניים.

יש לך קמע או אמונה תפלה?
לא. אבל יום לפני תחרות אני עושה עם עצמי הכנה מנטאלית ופסיכולוגית: מריץ את המסלול בראש, עורך הדמיה, מתכנן איפה אני מתקיף, איפה יהיו המתחרים שלי וכד'.

כמה גביעים יש לך?
לא יודע. אבל לאחרונה ההורים שלי עשו לי הפתעה – קנו ארון ויטרינה עם תאורה והם מסדרים לי שם את הגביעים.

איפה חונים האופנים בבית?
בסלון.

מה הזיכרון הכי טוב שלך מהרכיבות/תחרויות?
או.. יש הרבה! בשנה שעברה התקיים בבלגיה טור של 3 ימים (=טור אוף פלאנדרס) שכולל גם כביש וגם שטח. כל יום – רכיבה של 75 ק"מ. רוכבים 40 ק"מ כביש ושטח ואז מגיעים למסלול שטח קטן ועושים עליו מספר הקפות XC . בדיוק היינו אז בבלגיה - דורון (אמיץ) ואני והרעיון להשתתף בתחרות הזו היה של דורון. הוא שכנע אותי ללכת להתחרות שם. הבעיה הייתה שלא היה לנו איפה לישון בקרבת התחרות וגם לא היה לנו הרבה כסף אתנו.
היינו רק שנינו: זוג רוכבים עצמאיים (לא כמו המתחרים האחרים מאירופה שהגיעו בצוותים מלאים עם תומכים טכניים ועוד'). לא היה לנו מעסה (-אחת הפונקציות החשובות ביותר בצוות של משלחת רוכבים תחרותיים), לא מכונאי ולא מי שיגיש לנו בקבוקים במסלול.
היה אז קיץ והטמפרטורות אותו יום היו בין 38 ל 40 מעלות ולפני כן, אותו שבוע השתתפתי כבר בשתי תחרויות (!!!). בקיצור... זה היה רעיון מטורף ללכת להשתתף בתחרות הזאת תחת כל התנאים האלה... רק שתדעי, שלפני טור בסדר גודל כזה חייבים לנוח לפחות שבוע!!
אבל דורון שכנע אותי והחלטנו שאנחנו לוקחים את האתגר הזה כמו שהוא.
עכשיו, רק שתביני כמה אילוצים היו כרוכים בכל ההשתתפות בתחרות הזאת: מכיוון שלא מצאנו לנו שום מקום לינה בקרבת התחרות, נאלצנו לישון במלון בבריסל - מרחק 250 ק"מ ממקום התחרות. היה לנו אומנם רכב שכור, אבל מה – המסלול של התחרות לא היה מעגלי... ככה יצא שכל יום היינו קמים בבוקר, נוסעים 250 ק"מ עד לתחרות, רוכבים 75 ק"מ ואח"כ... עוד חוזרים 30 ק"מ ברכיבה לרכב שלנו, אתו היינו נוסעים שוב – 250 ק"מ חזרה לבריסל!...
הייתה במסלול עלייה אימתנית אחת = קופנברג, שיפוע של 32% - הולכים את זה ברגל בד"כ... סיימתי את התחרות על הפלטה הקטנה – ואז היינו צרכים לרכוב עוד את ה 30 ק"מ עד לרכב.
היו לנו 3 בקבוקי מיים על הגב.
ביום השלישי, האחרון, בהקפה האחרונה – נפלתי ובקושי סיימתי אותה.
הגענו לטקס וגיליתי שסיימתי 20 כללי וחמישי בקטגוריית גיל שלי! הייתי בהלם! אפילו זכיתי לקבל פרס כספי על זה!

איך הגיבו על הזכייה שלכם – שאר המתחרים האירופיים (שבטח כבר הספקתם להתיידד עם כמה מהם)?
המתחרים האחרים מאוד העריכו אותנו על זה שבאנו בלי מלווים ועוד אחרי שהשתתפנו ב 2 תחרויות באותו שבוע... זה היה ביצוע של משהו בלתי אפשרי. אבל אז, הבנתי – שהכל אפשרי! רק צריך להציב מטרה.

או! אז הרווחת מפה כמה דברים חשובים: 1. הרפתקה נחמדה וחוויות. 2. זכייה יפה ו 3. הכי חשוב – הרווחת הארה חשובה לקריירה שלך!
בהחלט כן! (מחייך).

מה הפספוס או האכזבה הכי גדולה שלך בקריירה עד היום?
בסה"כ חבל לי שלא הייתי מספיק בוגר ושלא הייתה לי אז – הרבה יותר מוקדם - התובנה שיש לי היום.
אבל גם ב 99 , לפני הגיוס שלי הייתה לי תקופה לא כ"כ טובה. ירדתי באופן דראסטי במשקל, הייתי על סף אנורקסיה. לא הייתה לי הדרכה ולא ידע בתחום. הבנתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים והתחלתי לערוך מחקרים בנושא התזונה. התקבלתי אז לקורס טיס והייתי צריך להחליט בין טיס לאופנים ובחרתי באופנים, כמובן.

מה דעתך על ענף האופנים בארץ ועל פועלו של האיגוד?
אני חושב שסה"כ נושא האופנים בארץ התפתח מאוד יפה בשנים האחרונות אבל לדעתי אין עדיין "ענף" בארץ – כי אין בסיס מספיק גדול של חברים בענף שרובם צריך להיות מהחלק ה"עממי-חובבני" ויותר ילדים. אין מספיק מתקנים, אין תשתיות.
בעניין איגוד האופנים – חבל לי שעד היום האיגוד לא בונה תוכנית רב-שנתית מסודרת שתציג מטרות לטווח הרחוק. חסר מקצועיות, אין ממש נבחרות לייצוג בחו"ל וכד'. אני חושב שצריך להפנות הרבה השקעה בעיקר כלפי האוכלוסיה הצעירה – הילדים. עוד משלב ביה"ס היסודי. צריך להבין שאופניים זו תרבות ודרך חיים – מכל הבחינות. החלק התחרותי והנבחרות – זה קצה קצהו של הפירמידה והיא לא יכולה להתקיים בלי בסיס רחב ומוצק מספיק.
אני חושב שהאיגוד מחטיא למטרה בכמה מישורים: למשל כשהוא שם דגש מדי בהקפדה על חוקי UCI בתחרויות שזה יפה מצדו, אבל יש דברים אחרים שצריך לטפל בהם וליישר-קו, שקודמים בסדר עדיפויות.
התחרות האחרונה של אליפות ישראל במרכז מירב הייתה מודל מעולה לאיך צריכה להראות תחרות וכל שאר התחרויות צריכות לראות בה את הסטאנדרט.

מה היית ממליץ לשנות, להוסיף, לעשות אחרת?
צריך לדעתי ליזום יותר פעילויות של קק"ל כמו שיש כבר היום ותורמות ומקדמות את הרכיבה החובבנית. לעודד קבוצות עממיות ולמשוך אנשים לענף כי זה בסופו של דבר יביא את הכסף לאיגוד שיתמוך בנבחרת. צריך להשקיע בתשתיות לבניית בסיס טוב של הפירמידה ולא כמו שהוא עושה היום ומתעל את כספיו כיום.

יש לך איזה טיפ לדור העתיד שרואה אותך, מעריץ אותך ורוצה להגיע לאן שאתה הגעת ולהיות רוכב עילית מוביל?
חייבים לרכוב מאהבה ורצון ולא לעשות את זה בכפייה כי ההורים לוחצים. שיבינו שיש המון שנים להתקדם ולא להתמסר לזה יותר מדי בגיל צעיר. שיפתחו במקביל גם תחביבים אחרים, לא יזניחו קשרים חברתיים, שיעסקו בעוד תחומי ספורט. הזמן הכי נכון להתמסר לזה במאה אחוז – לפני הצבא. שיזכרו שזה ספורט שאתה יכול לבטא את עצמך בו גם בגיל 30 פלוס. חשוב שיזכרו גם שכל מטרה שהם מציבים לעצמם (בתנאי שהיא ריאלית) – היא ברת השגה ותלויה רק בגורם אחד – אתה עצמך! לא המאמן, לא האופניים ולא רמת הציוד. כדי להיכנס לתחום - כל מה שצריך זה קסדה, כפפות ואופנים תקינים. כל השאר – סתם מותרות. זה לא ספורט לעשירים – זה ספורט לכל אחד.

לפני שאנחנו נפרדים, מה היעד הבא שלך?
אני משתחרר במרץ, נוסע לאירופה (הולנד או בלגיה) חובר למאמן ההולנדי שלי ומתחיל לחיות כמו רוכב מקצועי, כל העונה עד אוקטובר. ביוני, דפנה משתחררת ותצטרף אלי.

מה זה "המאמן ההולנדי שלי"? ספר לי על זה...
אני מתאמן יחד עם דרור פקץ' אצל מאמן הולנדי שהכרתי מאז אליפות העולם האחרונה (ספטמבר 2002), בתוכנית אימונים אירופאית שהמטרות שלה להכין אותי לאליפות אירופה ואליפות העולם בקיץ. רוב ההנחיות שלו הוא שולח לי בהתכתבות באי מייל, אבל אני אפגוש אותו כל פעם כשאצא להתחרות בחו"ל (למשל עכשיו כשרזניק נסע עם המשלחת לקפריסין לשבועיים של תחרויות. א.ג.). במאי הקרוב, התוכנית שלי לסוע להולד לכ 5 חודשים לעבוד איתו ולהתחרות.

מאיפה המימון לנסיעות האלה ולתחרויות? ידוע הרי שהאיגוד שלנו שהוא די דל-תקציב - לא ממש מממן נסיעות ייצוגיות של רוכבים בתחרויות בחו"ל או תוכניות אימונים שלהם בחו"ל...
אני מממן לעצמי את הנסיעות לתחרויות בחו"ל. בחלק מהמקרים, תחת חסות האיגוד – המדינה המארחת – מארחת אותנו על חשבונה וזה כולל לינה ואש"ל. תמיד עבדתי. עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות וחסכתי לעצמי די הרבה כסף לפני הגיוס.

טוב, אז שיהיה לך המון הצלחה בהמשך! מאחלת לך שתגשים את כל היעדים שלך בחו"ל כבארץ! במישור התחרותי-הישגי ובמישור העצמי! תודה על הזמן שהקדשת לי עבור הראיון ונתראה עוד בהמשך! :-)
תודה. בהצלחה גם לך!
 
 מרוץ ערד 2003 ע''ש איתמר אליה - רשמים אישיים...
מרוץ ערד 2003 ע''ש איתמר אליה - רשמים אישיים סגירת מעגל של שנה... להמשך
 מרוץ (בוץ) אפ-היל גולן ...
מרוץ (בוץ) אפ-היל גולן מה זה חום, רטוב ודביק ? להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של אלונה גלבוע...
 לתצוגת פורום
דוד רזניק
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 31/1/2008 :12:34 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  יוסי הירש עם תוכן  ייעוץ בהתאמת אופניים
 18/7/2005 :22:08 משתמש אנונימי  איתן צדוק עם תוכן  אני מחפש את הטלפון של רם היתה לו בעבר חנות בנמל תא
 12/3/2003 :10:52 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  תיקון לגבי הסוגיה המתמטית של 7 שנים בעילית
 26/2/2003 :23:25 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  בר פשפשים עם תוכן  היי, כתבה מצויינת
 26/2/2003 :21:30 משתמש אנונימי  צפריר פרחים עם תוכן  הכתב מצויינת - אבל בן כמה בחור ?
 26/2/2003 :22:04 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  - זה מין טריק עיתונאי שכזה...
 25/2/2003 :16:59 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אורי רימון עם תוכן  עוד כתבה מוצלחת מבית מדרשה של אלונה...
 25/2/2003 :21:38 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רן מרגליות ללא תוכן  בקשתך מיושמת מימים אילו...
 26/2/2003 :10:04 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  רנצ´וק!!!... אתה מסתיר פה משהו?...
 26/2/2003 :13:45 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רן מרגליות עם תוכן  בשביל לגלות את התשובה תאלצי לקנות את המגזין..
 26/2/2003 :22:01 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  בשמחה!! רק תגיד מתי! שלח לי התראה!
 27/2/2003 :17:04 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רן מרגליות עם תוכן  אז את יכולה לרכוש את....
 25/2/2003 :08:53 משתמש אנונימי  יוסי עם תוכן  בעיה מתמטית
 26/2/2003 :13:35 משתמש אנונימי  רון עם תוכן  בושה למדינה שספורטאי צריך לממן את התחרויות שלו
 25/2/2003 :12:53 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  אתה צודק!! יש עוד כמה באגים קטנים בכתבה :dead :
 24/2/2003 :21:21 משתמש אנונימי  מישהו עם תוכן  אני מקוו שגם אני האיגוד יקראו את הכתבה הזו
 4/3/2003 :08:56 משתמש אנונימי  דני זקן עם תוכן  האיגוד מכיר את דוד מקודם
 24/2/2003 :21:01 משתמש אנונימי  עומר כהן עם תוכן  כרגיל כתבה טובה מאוד


[ ]
לפרסום זה יש: 18 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 46    דרוג כללי: 4.08

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019