הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור טיולים בחו"ל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

סדרת כתבות על טיול אופניים בדרום אמריקה - חלק ראשון
קרדיט: נעם אבנון
הועלה על-ידי: 
נעם אבנון לאתר של נעם אבנון
26/3/2003, 21:36
תמונה מטיול האופניים בפרו
                

   

 קוסקו, ועוד מעט יוצאים לטיול אופניים 18.9.02 


המשך המסלול מלימה לקוסקו. המסלול לא רכוב על אופניים עד לקוסקו, לימה, איקה (סקי חולות) נאסקה, אריקיפה ועליה לקוסקו לאסוף את האופניים.


...... כשחזרתי מהמאצו' פיצו' והגעתי לקוסקו ציפיתי שאהוד ויוחאי יהיו סגורים על תחילת המסע, אהוד ויוחאי רצה לצאת לטרק של הסרקנטאי עם קרן ושאר החבר'ה.
שהגעתי להוסטל שלהם בקוסקו והם הסבירו לי את העניין, הבנתי שתהיה לי בעיה קשה עם תאריך החזרה שלי לארץ, לא ידעתי איך לאכול את זה.
ואז שהם ישבו שם עם עוד כמה חברה אמרתי להם כמו באיזה שיחת צוות "בואו בואו אנחנו צריכים לדבר"
הבהרתי להם שאם הם יצאו למסע תהיה לנו בעיה, הרי כול ההכנות והקניה של האופניים והמשלוח המטורף לקוסקו ואז בכלל לקחת את האופניים מהסוכנות של האוטובוסים, קניית התיקים ההתרוצצות המטורפת בלימה בכדי לברר מחירים לבדוק איפה יש ציוד תיקונים לאופניים, מכנסי רכיבה ליוחאי באמת.... אופרציה מורכבת במיוחד במדינה שאתה לא יודע בדיוק איך לאכול אותה ובלימה שהיינו עיר ענקית עם 8 מיליון איש קצת קשה למצוא את הידיים והרגליים.
הסברתי להם את משמעות הדבר ואמרתי להם ...תחשבו על זה ...
היה יום חמישי וכדי להכין את עצמם לטרק הם היו צריכים לקנות אוכל מראש לטרק ועוד לפני יום שישי עי יוחאי דתי כמובן.
הצעתי להם לעשות במקום את הטרק את השילוב של הגעה למאצ'ו פיצו עם אוטובוס ורכבת עד לaqua cliente ששם מתחילים טיפוס של 4 שעות עד להגעה למאצו פיצו , לוקחים שם מדריך שדובר אנגלית וזה ממש ממצה .
טוב ...בנתיים אני החלטתי לנוח ולנוח טוב , בקוסקו , הלכתי בבוקר אחד בשעה מוקדמת לעלות למקום שנקרא סייקסוומן ,עליתי מההוסטל שלי שהוא הוסטל שמצאתי לא רחוק ממסעדת חלום כחול ונאפיס (שיש שם באמת אוכל מעולה) בכול מקרה עליתי בבוקר הזה עם המוסיקה של המיני דיסק חולצה קצרה והפליז שלי והקור מסביב, עולים במדרגות לאט לאט במשך כ – 15 דקות מההוסטל ומגיעים למעלה מדרגות עתיקות מאוד, כאלה כמו שיש ביפו אבל ממש גדולות. עליתי במעלה לשם והגעתי למקום שנקרא סייקסוומן – המקום שימש בעבר למרכז התכנסות של התושבים והיה המרכז שממנו התפתחה קוסקו, לאחר כיבוש הספרדים המקום הפך לחומת מגן שאמורה היתה להגן על קוסקו.

רחבת סייסקוומן Sacsayhuaman
רחבת סייסקוומן Sacsayhuaman
נגלתה לפני חומה ענקית באבנים ענקיות פשוט אימתניות בגודל ומשקל בצבע חום ,מסביב רחבה ענקית ומצד שני יש גבעה שמקיפה את המקום .
בכול מקרה השעה היתה כבר 7 וחצי בבוקר , השמש עלתה לשמים וצבעה את האיזור בצבע צהוב בהיר , מחממת לי את הגוף מהצינה של הבוקר .
הסתובבתי לי באיזור כאשר אני מקשיב למוזיקת ג'אז שקטה שקטה עם השקט שמסביב .
ברקע אפשר לראות את קוסקו , כמעט את כולה וקוסקו נראית לפתע ממש גדולה ,למרות שרוב התיירים מסתובבים ברחוב סאפי (פעם היה הנהר שזרם וחילק את קוסקו לשני חלקים , והיום במעלה הרחוב הזה פתחי הנהר סתומים ואין מעבר של מים כמו פעם ,זה הרחוב שבו ממוקמים גם כול ההוסטלים והוא קרוב לפאזה דה ארמס מרחק יריקה) ולא מגיעים לאיצדיון שנראה בבירור מהמקום .
אחרי זמן מה החלו להגיע אוטובוסים מהקצה השני של הרחבה – לא מהאיזור שאני עליתי ,וזרמי תיירים החלו לרדת מהם כמו נחילי דבורים ששוצפים את הרחבה , אממ חשבתי לעצמי טוב נגמרה הפסטורליה , אני חושב שאני יכול לחזור חזרה הספקתי לדבר עם מקומיים שהיו עסוקים בחפירה במקום העתיק הזה (חפירות ארכיאולוגיות)ולבקש שיצלמו אותי

אני והבנדנה ורחבת Sacsayhuaman
אני והבנדנה ורחבת Sacsayhuaman
יום למחרת עליתי מההוסטל שלי שהוא היה בלי שם כי הוא של משפחה שמזכירה חדרים להוסטל של אהוד ויוחאי (קונקיסטה) וראיתי את אהוד יושב על הספה , טוב ...אמרתי לו ...אממ מה אתם אומרים ..מה קורה עם יוחאי ?
הוא אמר לי שהם עדיין לא סגורים אם הם רוצים לעשות את הסיור הקצר במאצו פיצו או לצאת לטרק ...הוא אישית לא איכפת לו , אבל הוא לא יודע מה יהיה עם יוחאי .
אמרתי לו שאתמול עליתי לסייסקוומן והיום אני רוצה לצאת לסיור סוסים אבל אני לא יודע עם מי .
אז הוא אמר לי שהבחורה בהוסטל שלנו יוצאת לסיור עם סוסים , אמרתי לו ואללה ?
מצויין ...אז הצעתי לשלומית בחורה צעירה ברוחה אבל ...לא ילדה שלקחה פסק זמן קצר בעבודה כאדריכלית נוף בארץ ונסעה לטייל בפרו ...טיול קצת לחוץ בזמן כי היא צריכה לחזור לפרוייקטים אבל ...היא היתה חייבת את החופש הזה .
הלכנו שנינו לסוכנות בפאלזה דה ארמס לא לפני שהלכתי להוסטל שלי לקחת את הפליז כי הייתי בטוח שבערב ירק גשם .
בסוכנות שילמנו 25 סול לסיור ומשם יצא איתנו מדריך שלקח אותנו עם מונית לאיזור ששם חיכו סוסים ,ונפרד מאיתנו והשאיר אותנו עם ילדון שהוא היה המדריך שלנו ביום זה .
עלינו על הסוסים לא לפני שהוא שאל אם יש לנו ניסיון בסוסים ,אמרתי לו שיש לי , אז הוא אמר ...מצויין אני אתן לך סוס עצבני .
התחלנו ברכיבה ומסתבר שהסוסים הללו כול כך מורגלים להליכה שזה כמו לשם בראשון באוטו ולנהוג ככה זה ...אתה לא צריך לעשות כלום הם פשוט הולכים בקצב קבוע למרות שמדי פעם אפשר להאיץ בהם .
הגענו למקום שנקרא QENGO זה נראה כמו גוש סלע ענקי שיש בו מנהרה שחצובה בסלע בתחתיו ומעליו חצובים עוד כול מיני דברים .

שלומית למטה בתמונה והאתר QENGO
שלומית למטה בתמונה והאתר QENGO
עלינו על הסלע הזה שכמובן המקום מוצף בתיירים , ושמענו הסברים , לשמחתי שלומית ידעה ספרדית ממש טוב כך שבהסברים יכולנו להשלים אחד את השני , מסתבר שהמקום שימש מקום פולחני ויש בו מעל אבן שעליה היו זובחים את ההקורבן , הקורבן היה מגיר דם מגופו והדם היה זורם , מעל המזבח שעליו בקורבן היה שוכב ( הקורבן יכל להיות בני אדם וכמובן בעלי חיים ) היו שני תעלות שהשם יכל לזרום שם אחת לכיוון צפון ואחת לכיוון דרום שתיהן בכיוניים שונים ,כלומר אם הדם היה זורם בכיוון צפון אמורה השנה הקרובה להיות שנה פוריה לאדמה והרבה יבול ואילו הפוך....אוי ואבוי (תמונה למטה).

תעלות הדם שזרמו בכדי להראות אם יש שנת בצורת או שנה פוריה
תעלות הדם שזרמו בכדי להראות אם יש שנת בצורת או שנה פוריה
האינקה אהבו לחזות את העתיד ע"י כול מיני פולחנים ...לך תבין ,משם היה פרצוף של חתול או נמר שמורכב מאבנים שבתאריך הארוך ביותר בשנה השמש הטילה על פני החתול הללו אור בצורה כזאת שעיני החתול היו מושחרות ואילו שאר הפנים היו מוארות ...למטה מתחת לאבן היתה אבן גדולה שעליה היו בני האינקה הורגים את הקורבן ואז מעלים אותו כלפי מעלה ,שם היה פרואני לבוש בלבוש מסורתי שהסביר את העניין בספרדית ואפילו צלימנו אותו , אחרי זה שהוא הסביר הוא כמובן ביקש פרופינייה שזה אומר ...תשר ...כן תשר על ההסבר ,האמת זה נורא מגוחך העניין הזה ..שאני מתאר לעצמי איזה ליצן שמסביר איזה משהו בישראל ואז בסוף האקט שבו הוא מבצע בו את זממנו ...הוא מבקש ממך כסף על מעשיו,מדוע זה אמור להיות בצורה שכזאת ...בניויורק אתה עובר בסבוי ואתה משלם עבור מופע ופה מכריחים אותך ...

הפרואני שהסביר וביקש אחר כך טיפ
הפרואני שהסביר וביקש אחר כך טיפ

פני החתול QENGO SITE
פני החתול QENGO SITE
זה כול כך מעצבן לפעמים הבקשות תחינה האלה אב לצריך להבין שיש אנשים עניים מדינה הזאת ,קשה שלא לתת נדבה או עזרה לאדם שחי מאדמתו והכסף לא מצוי בכיסו .
משם עלינו על הסוסים והמשכנו בדרכנו למקום שנקרא puku pukara , שם ניתן לראות מבצר עתיק של האינקה הקימו אורחן דרכים מה שנקרא פונדק , הפונדק צופה מההר על הדרך שעולה אליו ,יש שאמרו שהוא אולי גם מקום שאמור היה לשמור על האיזור ...לך תדע .
הצטלמו אני ושלומית באיזור ועשינו פוזות למצלמה ,צילמתי ילדים שהתחבאו מאחורה איזה גבעונת מלאי תמימות ומשם המשכנו בדרכנו לעוד אתר האחרון בסיור ,TAMBO MACHAY , הדרך המובילה אליו היא דרך עפר ואחרי כ-10 דקות מגיעים אליו רגלית כי הסוסים לא נכנסים לשם ( אפרופו להכנס לכול האתרים הללו משלמים עבור כרטיס יומי שקונים בקוסקו ואז הוא מקנה כניסה לכול האתרים הללו ולאתרים נוספים במשך יומיים ...והכרטיס שיט יותר בזול לסטודנטים עד גיל 25 ...מה שזה אומר שאני משלם את הכרטיס המלא ...מה לא שמעו על סטודנטים בגיל שלי ...תואר שני ...איזו הפליה )
בכול מקרה האתר הבא בסדרת החינוך שלנו שבו בני האינקה היו מתקלחים ..שם יש רשת של תעלות קטנה ומים שנובעים ויוצאים מהפתחים החצובים בסלע שהאינקה חצבו .
מערכת התעלות הזאת נמצאת על גב הר ומורכבת מאבנים גדולות שמוצבות שם .
המים זכים וקרים ,ובאותו יום שהיה חם זה היה מרענן וזרמי המים ששוטפים לך את הפרצוץ מחזירים לך את האויר אם התעייפת ,המים כול כך זכים אז פשוט שתיתי מהם

TAMBO MACHAY
TAMBO MACHAY
זהו נגמר היום הזה ...משם אני שלומית והמדריך חזרנו עד לסייסקוומן שהייתי בא כבר לפני וזה היה סוף הטיול לאותו יום .
יום לאחר מכן בלילה אהוד ויוחאי הודיע לי ביום שבת בלילה שהם יוצאים לטרק הקצר למאצו' פיצו ועשו אותי אדם מאושר
בימים הקרובים אהוד ויוחאי נסעו למאצו פיצ'ו ואני נשארתי בקוסקו ,האמת שרוב הזמן הייתי עסוק באכילה והליכה למועדונים בערב לרקוד ומדי פעם ללכת לאכול עם הח'ברה ,אסף דני עומרית ענת וליאור .
כול ערב או שהולכים לאכו לבמסעדת חלום כחול או שהולכים לאכול במסעדה של נאפיס שמוכרים שם ויזה ובכלל אתה מרגיש לרגע שאתה בישראל (לא שזה שונה כי יש המון ישראלים בקוסקו ושומעים עברית כמו בכול עיר מתויירת במזרח בנפאל שמסתובבים בטאמל בקטמנדו .


מסעדת חלום כחול יושבים מתמוגגים מנחת מימין -  אליה אסף ענת דני רועי נעם וליאור ( צוות המעודדות ...הרשמי )
מסעדת חלום כחול יושבים מתמוגגים מנחת מימין - אליה אסף ענת דני רועי נעם וליאור ( צוות המעודדות ...הרשמי )

  26.9.02 ניסיון ראשון לצאת לטיול אופניים  
יוחאי ואהוד לבסוף החליטו לצאת הסיור הקצר של המאצו פיצו כלומר העליה הרגלית וההגעה עם הרכבת ,ולא דרך הטרק העוקף הסרקנטאי ( יש כאלה שעושים את האינקה טרייל שזה בכלל עלות כספית גבוהה אבל יש אנשים שלא עשו טרקים מקודם והם נפעמים מהטרק ויש שמתאכזבים ובכלל הטרק הזה עולה למעלה מ-120 דולר והעלות של הטיול הקצקצר הזה לא עולה יותר מ -40 דולר ...טוב לא נתעסק בכספים שמטיילים )
בכול מקרה שניהם הגיעו ואני חשבתי שבאותו יום אנחנו נזוז אבל הם היו שפוכים לחלוטין ושוב עוד יום נדחה .
יום למחרת אהוד ויוחאי בישרו לי שיש שתי בנות שרוצות להצטרף לטיול ,חשבתי לעצמי שזה יכול להיות פיצוצי כמו בטיולים בארץ שאנחנו רוכבים בקבוצות של מקסימום 9 ובכלל בנות תמיד מוסיפות את הנופך האנושי בטיול אבל ..אחרי הכויה שנכבתי בטרק של הסנטה קרוז הייתי חייב לדבר עם המועמדות כי הם חייבות לדעת שטיול כזה הוא טיול קשה לא קל שדורש לא רק חוסן גופני אלא גם חוסן נפשי .
שתי הבחורות רעות ומיכל , שתיהם היו עם אהוד ויוחאי ביחד במאצו פיצו ואהוד ויוחאי הציעו להם את זה והם נדלקו על הרעיון .
רעות בחורה גבוהה 180 וחסונה עם שריטה חזקה שאוהבת ספורט אתגרי ובכלל אוהבת לנצוח צניחה חופשית ומה יש עוד לציין שהיא היתה עם אור אריכא שנפל בטרק האחרון בווארז בוואוש ונראה שהיא די רצינית (מסתבר שאור אריכא הבחור בכלל קרוב משפחה שלי ) , מיכל בחורה אנרגטית שאמרה שטיילה בעבר באופניים אבל באמת אי אפשר לדעת ...בחורה רזה עם בריאות במקומות הנכונים .
באותו יום אני וכול החברה אהוד מיכל ורעות הלכנו לחפש אופניים ( הצטרפה אלינו בחורה נחמדה בשם רותם ) ,התחלנו להגיע למקומות בקוסקו שלא כול כך מגיעים תיירים , שווקים רחוקים , היום התחיל ב 5 בבוקר ונגמר איכשהוא בשעה 1 בלילה , יום מטורף ,אני הייתי מותש נפשית מהחיפושים הללו בעוד שווקים כי כבר עברתי את החיפושים המתישים למעלה משבועיים בלימה ,בחנויות אופניים ,לבדיקת מחירים והתרוצציות בלימה עם מוניות או קומבי ,ובכלל לימה שהיא ענקית התנועה בה היתה מאוד ארוכה מנקודה לנקודה ,הייתי מותש ואמרתי את זה לרעות ומיכל "שתדעו שאני כבר מחורפן מבדיקת אופניים וזה מאוד מעיק אבל למען הצלת המולדת נעשה מאמץ "
באותו יום מצאנו להם אופניים וציוד , אמנם האופניים לא היו כמו האופניים שאנחנו קנינו אבל הם היו מספיקות אמנם בלי מערכות ומעביר אחורי וקראנק וגם לא כול כך קלות אבל ...הם היו הטובות במצב שאנחנו היינו למצוא להם אופניים , מה שנשאר להם היה למצוא אוהל .
באותו ערב חשבתי לעצמי שחזרתי למלון שאולי טיול כזה לא מתאים להם ,הלכתי לאכול המבוגר או בספרדית המבורגסה אצל נעמי ,ברחוב סאפי ,באותו רחוב זה מדהים יש המון דוכנים שמוכרים המבוגר עם רטבים אבל כול הישראלים והמקומיים הולכים לאכול אצל נעמי,למה ככה ,עניין של מסורת וכרגיל נעמי מברכת אותך בעברית בשלום ,כן כן פרואנית שיודעת עברית לקשקש במטרה למכור לך המבוגר לוהט וחם .
ההמבוגר שלה עולה 2.5 סול אבל מה שהוא עושה לקיבה שלך זה חגיגה ,מגוון של טעמים ובשר דקיק שתוך הלחמניה אתה נותן ביס והכול נוזל לך מתוך הפה ואז אתה לוקח נייר טואלט שכולך נוזל בקטצופ ומנקה את עצמך .
בכול מקרה הגיע לנעמי הדס , בחורה ישראלית שפגשתי בווארז ,בחורה שעושה טריאטלונים ,והיא היתה יכולה להיות מישהי שהטיול תפור עליה אז קישקשנו והיא אמרה ,"מה אתה נורמלי ...רעות ומיכל הם בקושי עלו את העליה למא'צו פיצ'ו "....אופסס נחרדתי .
ידעתי שאני צריך לשוחח איתם !!
באותו ערב חיפשתי את הבנות במלון והם לא היו השעה היתה מאוחרת מאוד ,ידעתי שאסף חולה ,אסף הבחור שטייל איתי באריקיפה ,אז אמרתי ,זו הזדמנות טובה לקפוץ לבקר את החולה ,באתי אליו והוא היה שם עם ליאור בחורה בת 21 ישראלית כמובן וענת שלומדת רפואה ולקחה חופש מהלימודים (שנת הפסקה )
אז סיפרתי להם מה היה ומה קרה ...קישקשנו קישקנו ולבסוף הלכתי לישון במלון .
יום למחרת התיקים היו אצל התופרת וגם התיק של האופניים שלי היו בתפירה , התורפת אמרה שהם יהיו מוכנים בסביבות שעה 14 בצהריים ...והזמן עובר לו לאט לאט .
חלוקת הזמן שלי לא היתה נכונה כי כול הזמן הייתי רץ לתופרת לבדוק מה קורה עם המוצילות ומה קורה עם אהוד ויוחאי ואחר כך רץ לבדוק מה עם האופניים ,אקיציר לא היית םה חלוקת קשב נכונה של הזמן .
הספקתי להגיע למלון של הבנות ושם פגשתי אותם ,זה היה מאוד לא נעים אבל ...כינסתי אותם ואז כמו איזה ראש צוות שמנסה להסביר את המטרה ואת הגישה לפרוייקט ....כלורמ עמדתי והם שתיהן ישבו ואמרתי להם "...תראו ...תשמעו ...אני יודע שאתם רוצות להצטרף ,אתם יודעות במה זה כרוך ,זה כרוך בשינה לא קלה כלומר בשטח ,זה כרוך ברכיבה יום יום שעה שעה בעליות בגבהים" אבל לעומת זאת ניסיתי להסביר להם את המסלול שהוא הולך להיות מדהים ,"בכלל שאנחנו אמורים לעבור את לגונת טיטיקקה שהיא הימה הגדולה בעולם ואנחנו נעבור את המסלול בדרך האינקה העתיקה ומצד שמאל לנו אמורים להיות שרשרת הרים מושלגת וזה באמת חלום אבל אם אתם יוצאות איתנו תדעו את הסיכונים ולעיתים שלא בטוח שאם אתם יוצאות אז אי אפשר להפסיק "
הם הנהנו בחיוב ואמרו שהם יודעות ומכירות ,שאלתי אותם כמו באיזה ראיון עבודה ,מה הניסיון שלהם בשטח ואם הם רוכבות ,לבסוף העייסק נסגר שהם באות והם יצטרפו אלינו אבל היה חשוב להסביר להם ובכלל להוריד אותם מההתלהבות הראשונית כדי לצנן ולהסביר את גודל העניין .
אחר כך לקחנו את המ'וצילות שלנו , ארזנו אותם כול אחד בהוסטל שלו והתכוונו לשלוח אותם ללה פז ,בחברה היחידה שעושה את tour Peru בהתחלה הם ביקשו כרגיל מחיר יותר גבוה 70 סול אבל אחרי משא ומתן הם ירדו למחיר של 30 סול למוצ'ילה – האמת המחיר לא היה כול כך חשוב העיקר שהמ'וצילות יגיעו ללה פאז .
בשעה 16 וחצי הלכנו לקנות אוכל כבר לבושים עם האופניים , ושסיימנו את הקניה היה עוד שעה וחצי לחשיכה ,למרות זאת לא ידענו עם לצאת או לא – אהוד רצה לצאת , אני רציתי מאוד לצאת ויוחאי רצה להשאר ...איכשהוא עשינו תמונה בכיכר המרכזית נפרדנו מרותם שהיתה עם יוחאי ואהוד במאצו' פיצ'ו התחלנו בנסיעה

תמונת יציאה מקוסקו ,יוחאי אהוד ואני שמחים סוף סוף לצאת למסע המיוחל
תמונת יציאה מקוסקו ,יוחאי אהוד ואני שמחים סוף סוף לצאת למסע המיוחל
פתאום נזכרנו שאין לנו גז לבן אז נסעתי עם האופניים והתחלתי לחפש referetira בשביל לקנות בנזין לבן לבנזניה לבסוף מצאתי איזה מקום ששחט אותי עבור ליטר בנזין לקח 6 סול .
לקח עוד איזה 20 דקות , המשכנו בנסיעה ואני לא הרגשתי כול כך טוב נראה לי שזה בגלל שאתמול בלילה חגגתי במועדונים היחידים שיש בקוסקו (יש שניים אחד ה- mama Africa ששם יש אוירה של זיונים ...ישראלים מחפשים להזדיין עם פרואנים והפוך לא היה לטעמי ...לעומת זאת יש פאב אחר שמנגנים שם אחלה מוזיקה והאמת שיותר תיירים מגיעים לשם extreme ושם הייתי בלילה שעבר עם עומרית ...וחגגנו יותר מדי בלילה ההוא ... )
בכול מקרה העיניים שרפו לי , הגענו ליציאה מהעיר אחרי רכיבה של חצי שעה וגם התיק של אהוד קצת נקרע ...והחלטתי שאני לא מסוגל לרכב ואמרתי לחב'רה בואו נחזור נישן כמו שצריך ומחר נרביץ רכיבה חזרנו חזרה ולא אמרתי ג'ק רובינזון והלכתי לישון כמו פגר עד הבוקר .


 27.09.02 יוצאים לטיול האופניים 


לחץ להורדת המסלול מקוסקו ליריסקיה -טיול אופניים פרו בוליביה 2002



קמתי בבוקר והייתי מלא כוח להעיר את החבר'ה ,אני קרסתי אתמול בלילה בשעה 8 בערב .
מסתבר שבשעה 23:00 הגיעו להוסטל אסף דני ענת וליאור ששמעו שחזרנו חזרה להפרד ממני והביאו וודקה ושיחקו עם אהוד ויוחאי וכולם משחק שנקרא משחק שתיה ...המשחק היה מאוד פשוט ...לכול משתתף היה נושא שחולק מפתקים שחילקו לפני ,אחר מכן זורקים קלפים ואם יש קלפים זהים למתחרים אז הם זורקים שאלה בתחום של של היריב ...והוא צריך לענות בתחום תשובה ...מי שמפסיד שותה שוט של וודקה ...- יוחאי ואהוד הפסידו בהתחלה בכוונה ואחר כך ...הם כבר לא כול כך הפסידו כי הם היו גמורים – הם שתו המון ...אחר כך הם המציאו עוד חוק חדש שצריך להוסיף גם תנועה עם הגוף שעונים לתשובה שנשאלה ע"י היריב וזה נראה מצחיק מאוד ...
יוחאי היה גמור מלילה שעבר ומסתבר שהקיא את נשמתו , הערתי את החבר'ה בשעה 7 בבוקר והם קמו לאט לאט ...לבסוף יצאנו בשעה 9 בבוקר אחרי תמונה עם בעל האכסניה שרצה מזכרת .
הדרך התחילה בעליה כמו כול דבר טוב המשיכה בעליה ואיכשהוא באמצע היתה עוד עליה
רכבנו למעלה מ- 4 שעות והיינו גמורים לא קל היה להתחיל את היום הזה עם עליה ויוחאי הרגיש ממש רע , בשעה 14 וחצי הגענו לכפר הראשון , ocopata שוב כפר באמצע שום מקום , כפר של 100 איש אולי ,שהיה ריק מאדם כי כול הגברים הלכו לעבוד ב chacra שזה מילה אחרת לשדות התבועה ששם עובדים את האדמה .
לפתע לא עברו 15 דקות והתחילו ברקים ואחר כך רעמים וראינו מרחוק את קוסקו מההר שהיינו עליו מוצפת בגשם , ישבנו על הארץ ונחנו לעצמנו ואמרנו ...ואללה מזל שאנחנו לא נמצאים בקוסקו עם חיוך גדול על הפנים ומבט לעתיד ...לא עבר זמן רב ולפתע התחיל לרדת עלינו ברד בטירוף ממש כמו שאלוהים החליט להקיא עלינו את הנשמה שלו ושל אשתו ישר לתוך הפה שלנו ,לא ידענו מה לעשות , ולמזלנו היה בכפר הקטן הזה שתי חנויות ,אז נסעתי עם האופניים לראות מה יש בחנות אחת וזה נראה בדיוק כמו החנות השניה חנות שמוכרים בא קצת אוכל שזה אומר קצת עוגיות מלוחות , יוחאי סוף סוף לבש את המעיל הורוד שלו שקנינו לו בקוסקו ותוך שניות הוא נקרע לו ...ובכלל מרוב עצבנות הוא בכלל קרע אותו לגזרים ...נכנסנו לחנות והתחבאנו בתוך המכולת מפני הגשם ,בתמורה שקנינו שם אוכל ,בנתיים הכול התכסה לבן מרוב ברד .
יוחאי ישב בחנות עייף כולו והוא נרדם לו שם בתוך החנות ,הוא היה שבוז לגמרי .
היינו רעבים מאוד וניסינו כול מה שהיה בחנות לאכול מעוגיות מלוחות עד שלווה מתוקה כזאת שיש להם שם – זה היה בטעם של כלום אבל היינו רעבים וזה מה שאכלנו .
עשינו חושבים מה לעשות בהמשך ...ואהוד החליט שהוא יחזור לקוסקו לקנות ליוחאי מעיל גשם זה דבר הכרחי מאוד וגם ירד הלילה עוד מעט ובכלל המזג אויר לא יכולנו להמשיך הלאה אז ...ההצעה שאהוד יסע לקוסקו ויחזור למחרת עם שוקולדים כשרים ומעיל זה מעולה .
איך שהחלטנו על זה עבר אוטובוס ,הספקתי לאמר לאהוד שאני רוצה גם מעיל גשם נוסף כמו שיהיה ליוחאי ,אהוד רץ לאוטובוס ולא הספיק לקחת איתו שעון מעורר כי ידענו שיש אוטובוס בשעה 4 בבוקר למחרת .
אהוד נסע ואני ויוחאי נשארנו בחנות ,אני הלכתי החוצה למצוא לנו מקום שינה וחיפשתי מישהו שדובר ספרדית הבעיה שהגענו למקום שפתאום מדברים ק'צואה וזה היה ממש הלם בשבילנו כי רק רכבנו 4-5 שעות מקוסקו והגענו למקות שלא היה בו אפילו דוברי ספרדית , איכשהוא מצאתי מישהו שהגיע מקוסקו לכפר הזה והוא היה דובר ספרדית , איזה חלום .
שם הוא הנחה אותי לאיזה צריף של מישהו ושאל אותו בקצ'ואה אם אנחנו יכולים לישון בביקתה שלו בלילה , ואנחנו זקוקים רק לגג ובתמורה ...הבחור אמר לנו תנו לו קצת אוכל ...הוא יודה לכם על כך .
הלכתי לקרוא ליוחאי ולקחנו את האופניים לתוך הצריפון הזה ,הרצפה היתה ריצפת עץ וזה היה חלום , מיד פרסנו את המזרונים , הוצאנו את הבנזניה שלי והבנזניה של יוחאי והלכנו לחמם לנו אוכל ,בחוץ הסתובבו חזירים בחצר מאחורה ומהברז ,כן מהברז בחצר לקחנו מים לחמם לנו פאסטה הגונה עם רוטב עגבניות ..אחרי זה בסביבות 19 בערב נכנס המקומי וישבנו אני ויוחאי וקישקשנו עם המקומי על החיים , הוא סיפר בן כמה הוא ומה הוא עושה , הוא תולה כרזות לקראת הבחירות הקרבות בפרו רשויות המקומיות והוא כמובן מייצג את אחד המועמדים .
הוא שתה איתנו תה וקצת התבייש לאכול איתנו ,לבסוף הוא הלך ואנחנו הלכנו לישון .

 28.9.02 ...אהוד הגיע .. 
שמעתי מישהו קורה בשמי "נעם נעם " ....מיד התעוררתי וזהיתי שזה אוהד קורא לנו ...ישר צעקתי לו אנחנו פה ...יצאתי מהביקתה וראיתי אותו ....חצי בן אדם מותש מותש ....השעה היתה 5 בבוקר ...והשמש בקושי הפציע .
אהוד הגיע אחרי יום שהוא הגיע לקוסקו וזה לא היתה חויה משהו בשבילו , כי הוא התרוצץ בשבילנו לקנות פונצ'ו ומסתבר שלבסוף הוא חזר לתופרת שתפרה לנו את המכנסיים גשם ...אבל היא סיימה אותם רק בשעה 4 בבוקר ושעות השינה של אהוד התקצרו ביותר ..בכלל הוא פגש את הבנות ששאלו אותו שאלות לגבי הטיול והם היו מופתעות מאוד ,הוא הלך כמו כן לחפש לנו פירות יבשים והגיע למקומות נידחים בקוסקו כדי למצוא לנו את המבוקש .
לבסוף הוא התופרת סיימה את שני הפונצ'ואים לי וליוחאי בסביבות 4 בבוקר והוא הלך לתפוס את האוטובוס שעולה לכיוון הכפרון שאנחנו היינו בו ...אז הוא ראה קצת עיר אבל הוא היה מותש .
הוא קרס כמו ערימת חציר על הרצפה וישן על המזרן שלי וישר שקע בשינה ,אני לעומת זאת פתחתי את הבנזניה והתחלתי לנסות לאתר את סתימת הדלק שהיתה לי כי לא הצלחתי להדליק אותה כמו שצריך,כרגיל היא ליכלכה את הידיים שלי בערימה של פיח , אבל זה היה עניין של מה בכך .
בנתיים הדלת של הביקתה היתה פתוחה ועברה שם ילדה עם האח שלה תלוי על הגב שלה ...היא הסתכלה בתמימות על האופניים ובכלל על המכשיר הזה שאני מתפייח איתו ולא הבינה מה אני מחזיק ...ניסיתי להסביר לה שזה מסוכן כי זה כלי לבישול ויש בו דלק וזה עלול להתלקח אבל הילדה המשיכה להסתכל עלי במבט
תמים ובכלל לא ידעה מאיפה אני הגעתי ...

מבט של תמימות בכפר בבוקר ocopata
מבט של תמימות בכפר בבוקר ocopata
בסביבות שעה 7 בבוקר אהוד ויוחאי התחילו להתעורר ,הכנו משהו לאכול ואכלנו את השוקולדים שאהוד הביא (את השוקולדים הכשרים שיוחאי הכשיר...השארנו ליוחאי ,בכלל יוחאי הכשיר כול מיני מאכלים ,הוא בדק את המצרכים שיש בתוך כול מאכל ובדק עם יש רשום שיש שומן מהצומח ואם לא היה רשום שיש שומן מהצומח אז המאכל לא קיבל את האישור של הרבי ,אני שיערתי שבאיזה שלב לא נהיה יכולים להרשות לנו את הלוקסוס הזה ונצטרך איכשהוא להתפשר )
לפני היציאה אהוד עוד הספיק לצלם ילדים ,הוא אמר לי שהם כול כך מלוכלכים שזה פשוט יפה .

הילדים כול כך מלוכלכים שזה ממש הגניב את אהוד והוא לא יכל לעמוד בפיתוי שלא לצלם אותם ocopata
הילדים כול כך מלוכלכים שזה ממש הגניב את אהוד והוא לא יכל לעמוד בפיתוי שלא לצלם אותם ocopata
יצאנו את דרכנו שהתחילה בירידה מצויינת למטה לעמק מההר שעלינו אותו ,זה נראה טוב ,הגענו למהירות של 47 קמ"ש לפי מד הספידומטר שלי ,הדרך מדהימה והצינה של הבוקר מקררת לך את הפנים מצד ימין היה מצוק וזה היה קצת מסוכן אבל זה טיול אופניים .
ירדתי במהירות במשך חצי שעה וזה לא נגמר מדי פעם אני מוביל ומדי פעם אהוד , יוחאי נוסע קצת יותר לאט .
באיזה שלב הגעתי לעמק ששם היו שני בקתות וחצי והיו שם מקומיות שמוכרות שם בצל ,הסתכלתי מאחור וראיתי שאין זכר לאהוד ויוחאי ,התחלתי לקשקש עם במקומיות ומסתבר שהספרדית לא בדיוק זו השפה שלהן אלא קצ'ואה לצערי ,ובכלל אם ניסו לדבר בספרדית זה נשמע מאוד עילג עם השפעה חזקה של ק'צ'ואה
בכלל ק'צואה זו שפה שיש בה המון ח' וזה נשמע כמעט כמו עברית אבל לפעמים יש מילים שהוגים אותם עם הגרון וזה ממש קשה להגיה ואדם מבחוץ ששומע את זה היה חושב שזו איזה שפה של חייזרים .
בנתיים לא היה זכר לאהוד ויוחאי ...שיט אמרתי לעצמי ...מה קורה ..."בטח הם יגיעו מתי שהוא ...אני אמתין"
פתאום אני שומע קולות של גלגלים ...שזה אומר אוטובוס ...ומי אני רואה מציץ מהחלונות ..אהוד ויוחאי – הפעם הייתי כול כך מופתע ובשוק
יוחאי אמר כול הזמן שהוא את הדרך קוסקו לה פז יעשה באוטובוס כי למי יש כוח לעשות את זה באופניים ...הוא אמר את זה בצחוק אבל אני הייתי מופתע .
מסתבר שלחב'רה היה פנצ'ר אחד אחרי השני ואני נסעתי מאושר עד הגג וזרמתי עם הירידה שהמיני דיסק שלי מחובר לאוזניים ולא שמעתי את אהוד צועק וצועק ..."פנצ'ר פנצ'ר "...כמו איזה מעצור בכלי נשק שדורש שיחרור מהיר של הקליע ,מדוע הוא צעק כי אני החזקתי באופניים את הציוד תיקון אופניים .
יוחאי ואהוד ירדו ..וקישקשנו ...ובגלל חוסר זמן החלטנו המלצת הנהג לעלות לקצה ההר הבא לכיוון הכפר הבא Yariske שהיינו צריכים להגיע
הוא המליץ לנו כי העליה היתה קשה מאוד לטענתו ובכלל הפנצרים שהיינו צריכים לסדר לא ידענו כמה זמן ישאר לנו עד החושך והאמת ידענו שעוד הדרך ארוכה אז לבסוף הסכמנו .
אז הוא לקח אותנו לפאס שממנו אפשר להגיע לכפר PARURO שהוא הכפר הבא אחרי Yariske .
בפאס סידרנו את הפנ'צרים ושם בפאס היה כפרון בדרך לפארורו והילדים שהיו שם היו בשוק שהגיעו לשם זרים עם אופניים ,כזאת תמימות שפשוט אני הייתי מוקסם .
יוחאי שם על עצמו את הכובע המטורף שלו ונתן לילדים לשם קסדה של אופניים עליהם ...כזאת תמונה הייתי חייב לצלם.

יוחאי והילדים בדרך לפארורו
יוחאי והילדים בדרך לפארורו
בכלל ...כול פעם שנתיקלנו בילדים אותי זה כבש ,עם הליכלוך על הפנים שלהם ,תמימות ורוגע כזה והכי חושב שהם לא ביקשו שום כסף עבור תמונה או איזה מעשה שעשינו ...מה שמעיד שהגענו למקומות שאין סיכוי שהיה בו תייר ב10 שנים האחרונות או בכלל לא כי הדרכים קשות להגעה ואין תחבורה להגעה למקומות הנידחים הללו ואין פה את המ'אצו פי'צו ( מישהו אמר לי שהייתי שם שזה כמו דיסנילנד בגלל כמות התיירים שיש שם ,לא שאני לא נהניתי מהביקור במקום אבל המקום כול כך נקי שזה נראה שאיבד את הראשוניות שלו ).
עלינו על האופניים והמשכנו בירידה מפנקת שהפעם כלי התיקון לאופניים נשארו אצל יוחאי שהוא סוגר את הכוח כך שאם יש תקלות הוא תמיד יהיה במאסף ,הירידות רק התגברו וזה לא נגמר ממש אושר עלאי עד שיוחאי ...היה חייב להרביץ אותה ונמרח על גב בבר כמו חתיכת בוץ שנזרקה לעברו ,יוחאי ההמום קם ניער את הבגדים ולאט לאט חזר לאיתנו ,שאלתי אותו אם הוא בסדר הוא ענה "אני בסדר אני בסדר" ...זה כבר הרגיע אותנו .
המשכנו בירידה לכיוון פארורו תוך כדי שאנחנו עוברים בדרך מדי פעם בשדות שאנשים עובדים את האדמה ,זה סימן שאנחנו מתקרבים לפארורו ,באמצע שום מקום אתה רואה גבר וילדים ,עודרים חלקת אדמה על ההר ,ואני מנופף להם לשלום בירידה וצועק להם שלום בספרדית ולא מספיק לשמוע את מה שהם אומרים כי אני טס עם האופניים ,מתמזג עם הדרך עפר .
הגענו לפארורו ,ואללה לא להאמין בכפר הזה יש כביש בתוך הכפר ,טוב זה לא סתם כפר זה כפר של הפרובינציה כלומר הוא אמור להיות הכפר הגדול באיזור ,תמיד לפי המפות שקנינו בלימה ,שם המפה הראה את הכפר הגדול comonidad הגדול באיזור .
דבר ראשון ששאלנו ,יש פה טלפון ? ,מסתבר שהיה טלפון ,בחנות מכולת שנכנסו אליה היה טלפון שם ניסינו ליצור קשר עם רעות ומיכל ולא היתה תשובה ,שיט .
קנינו שם קצת אוכל ,היה שם כול טוב של אוכל פאסטה ,עגבניות ,גזר,ושוקלוד ,ומשקאות ממותקים ...איזה כיף .
היו שני טלפונים בכפר הזה וזה בכלל נהדר ,היתה גם מאפיה קטנה שהיתה שם טאבון כזה שהמקומיות הכינו שם בצק ואפו לחם ...הפעם באמת זה נהדר .
ישבנו ליד החנות והפכנו את האופניים מול החנות לתקן אותם ובדיקת התיקים שקצת נקרעו תוך כדי אכילת שוקולד,השעה היתה 14 והיום יום שישי והיינו צריכים להתארגן לקראת יום שישי ,יוחאי היה צריך להכין לעצמו אוכל לשבת .
היינו צריכי לחשוב על מקום שינה הלילה ,שאלתי את הבחור שקראו לו אנג'ל שהיה בחנות מה יש להציע ,הסברתי לו שאנחנו רק צריכים גג כלומר שיהיה גג ואנחנו נישן שם ,שאלנו אותו אם יש בית ספר ,הבחור הציע שנישן בבית היתומים comador או שנישן בחנות מכולת על הרצפה ,אמרתי לו בו נבדוק את בית היתומים ,הלכתי איתו לבית היתומים מרחק של רחוב שמקביל לו ונכנסתי איתו לשם ,שם הוא אמר לי תחכה רגע בחוץ ,דיבר עם האחראית והסביר לה את המצב ....ולשמחתנו היא הסכימה שנישן באיזה חדרון שנמצא בבית היתומים איזה יופי .
חזרתי לאהוד ויוחאי שהיו עסוקים בבדיקת האופניים ובדיקת התיקים שתמיד היו נקרעים בזמן הירידה ובישרתי להם על העניין .
לקחנו את האופניים ונכנסו לבית היתומים ,זה היה בניין ממש כלומר בית מבוץ שצבוע בלבן ובעל שתי קומות ויש קורות עץ שמחזיקות את הקומה העליונה .
שמנו את האופניים בכניסה ונכנסו פנימה לסדר ענינים ,דבר ראשון שחשבנו מה עושים עם התיקים ואולי יש פה תופרת ,הלכתי עם אנג'ל ,לחפש תופרת ,עברנו שני בתי בוץ ששם היו אמורים להיות תופרים או תופרות ,אמנם היתה שם מכונת תפירה ישנה אבל לא היה שם תופרים ,הילד הקטן בכניסה של בית הבוץ אמר לנו .."אבא הלך לעבוד בצ'אקרה " ...צ'אקרה הכוונה לשטחי האדמה שעובדים אותם בהרים "הוא יחזור בשעה 17 " ...כן כן זמן פרו ...שעה 17 בערב יכולה להיות גם 17 ביום המחרת .
טוב אמרתי לאנג'ל אולי אפשר לקנות פה חוטי תפירה ואמנם כך קנינו חוטי תפירה בחנות השניה של הכפר – כפר גדול כן כן ,שתי חנויות ,שני טלפונים ,חנות לקנות בנזין ובכלל היה שם פלאזה דה ארמס שזה בכלל חזון אחרית הימים .
בדרך אנג'ל לקח אותי לבית שלו,אנג'ל המקור שלו לא מהכפר הוא מלימה ,מה עושה בחור בלימה בכזה חור ,מסתבר שאנג'ל נשלח מארגון ONPE שזה ארגון שמטרתו להסביר לתושב על הבחירות הקרבות ובאות ולתת דגשים איך לבחור ...יותר נכון טהור בחירות וחשיבות הבחירות למועצות המקומיות בפרו .
חזרתי לחבר'ה עם החוטים החדשים ,יוחאי ישב עם הבנזניה והכין לעצמו את ארוחת השבת ,ואוכל לכול השבת אני לעומת זאת ישבתי בשמש והתחלתי לתפור את התיק הקרוע שלי .
יום השישי שבת הזה הגיע ממש בזמן ,מנוחה לגוף ולאופניים ,לתקן כול מיני דברים ולאכול טוב ,יוחאי כול השבת ישן ואני ואהוד תפרנו את התיקים וניסיתי להרים טלפון לבנות לבדוק את מצבן ואם הם באות כי לא ידענו אם בהמשך יש טלפונים כמו שראינו בדרך עד עתה ואם יש תחבורה שמגיעה לשם ,הספקתי להגיע לחנות שיש שם טלפון ולהשען על הזכוכית של החנות ו....לשבור אותה לרסיסים ...בסך הכול נסענתי על הדלפק ...לא ידעתי שזו זכוכית לא חזקה ...זכוכית פרואנית אני יכול להשמיץ אבל לא ,איזה עוגמת נפש חשבתי שזה ממש לא נעים .
אמרתי לו שהוא יתקשר לקוסקו ויבבר כמה זה עולה ואני אשלם...ההשענות הזאת עלתה לי 50 סול .
הצלחתי במשך השבת ליצור קשר עם מיכל ורעות ואמרתי להם שאנחנו לא נחכה בפארורו אלא בכפר הבא עלינו לטובה achtsa אחצ'ה ושם נפגש איתם ,הבנות קנו אופניים וזהו ...אין דרך חזרה או שיש ? .
במשך השבת אכלנו טוב יוחאי חרפ כול השבת ...זה היה מדהים שבן אדם יכול לישון כמו חמור בלי לזוז ,אבל ככה הוא העביר את השבתות שלו .
אנג'ל כול הזמן היה איתנו ואכל איתנו ארוחת ערב משובחת מהבנזניה וזה היה די מעיק כי לרוב לא היו מתעלקים עלינו מקומיים שכול כך רוצים לעזור ,באחד החיפשוים שלי בעיר לקנות בנזין ,הוא אמר אני רוצה לעבור בחדר שלו לקחת פליז ואז הלכתי איתו ,אנג'ל בחור בן 17 או 18 מתבגר ,עליתי איתו לחדרון הקט ובתור בחור מתבגר שנמצא בכפר שהציליביזציה לא בדיוק הגיע אליו ,הוא מוצאי ללי חוברת פורנו ומראה לי תמונות של בנות ,מסתבר שהבחור באמת התחלק לו על השכל ,אמרתי לו "איזה יופי איזה יופי ...בוא בוא חביבי אני צריך לקנות ירקות לארוחת ערב ".
בערב באמת אכלנו טוב ,ומסתבר שלאחד הילדים בכפר היתה מסיבת יום הולדת ואמורים להגיע כול מיני אורחים .
בסביבות שעה 19 התחילה המסיבה ואנחנו היינו בקומה התחתונה ,החברה למעלה התחילו לרקוד ריקודים אותנטיים פרואניים עם מוזיקה פרואנית שזה נשמע כמו איזה צרמוניה עלאכייפק כייפק ,הם רקדו ורקדו לא הפסיקו ושתו המון ואכלו ,אנחנו היינו מתחת והקורות עץ שהחזיקו את הקומה נראו שעוד מעט הולכים להשבר ,אמרתי ליוחאי ואהוד "אני לא הייתי מתכנן כזה דבר או בכלל מאשר בניה כזאת ",בכול זאת המקצוע הראשון שלי הוא מהנדס בניין .
לא רק שהתקרה כולה רעדה מרוב ריקודים ואנחנו אוכלים את ארוחת הערב שלנו והמוזיקה מחרישת אוזניים השתיה שהם שתו זרמה מהתיקרה כלפי מטה דרך החריצים של תקרת העץ ,לא נורא .
עליתי למעלה וצילמתי אותם בזמן החגיגה ולפני נשיפה של הילד שחגגו לו את היום הולדת על עוגת היום הולדת והנרות שעליהם
לבסוף נגמרה המסיבה בסביבות שעה 24 והיינו מוכנים לשינה כי מחר יש רכיבה .

חוגגים לילד מסיבת יום הולדת בכפר פארורו ( הילד עם החולצת תכלת )
חוגגים לילד מסיבת יום הולדת בכפר פארורו ( הילד עם החולצת תכלת )

  29.09.02 יום ראשון בדרך ל -achtsa  
יצאנו בבוקר לכיוון הכפר accha ולא ידענו מה מצפה לנו ,באותו יום התחלנו בירידה שהמשיכה לעוד עליה ועוד עליה .
העליה המשיכה למעלה ,עליה מטורפת שאני לא ספרתי את הקלומטרים רכבנו בעליה משעה 7 בבוקר עד 7 בערב.
באיזה שלב בכלל אהוד ויוחאי נעלמו לי מהעיניים ומדי פעם ראיתי אותם לא מפדלים כי אם הולכים לצד האופניים ומרחוק נראה שבכלל יוחאי בטח מקלל אותי .
השמיים החלו מחוירים ונראים אפורים אפורים וזה נראה שהולך לרדת עלינו גשם,אני עצרתי בדרך עפר וחיכיתי לאהוד ויוחאי ,אהוד הגיע אחרי זמן מה ושם את הפונ'צו כי זה נראה כמו שמישהו הולך לשפוך עלינו דליים של מים על הראש ,אני המשכתי לרכב ולבשתי את הבגים הארוכים קצת להתחמם ברכיבה .
יוחאי הגיע אלינו ,הדרך פתלתלה ומפותלת ועולה במעלה הנהר ומדי פעם רואים ( מדי פעם זה פעם ב-4 שעות איזה משאית שעוברת ,אבל זה נדיר מאוד .יוחאי הגיע אלינו ולבש את הפונ'צו ואז הקסדה שלו התגלגלה במורד המדרון ...איזה יופי ...הוא ירד לקחת אותה –באסה ,לא נורא .
לא עבר זמן ,שזה אומר משהו כמו 5 דקות ואז התחיל לרדת עלינו מטר ששכח להפסק ,שוב פעם שופכים עלינו דליים של מים ,העליה לא נגמרה ,איכשהוא ,לא היה אפשרות לפדל כי העפר פשוט הפך להיות חלק מאוד .
באיזה מקום העליה נגמרה והיתה ישורת כזאת הייתי תשוש ואהוד עקף אותי אז אמרתי לו "חכה רגע בו נצלם ..תירוץ מעולה של עייפות "

אני מרחוק בפונצ´ו ,האופניים זרוקות מקדימה והנוף מדהים אחרי הגשם ,,חבל שלא רואים במצלמה את הצבעים החדים שנוצרו מצד ימין שהסערה נגמרה ומצד שמאל
אני מרחוק בפונצ´ו ,האופניים זרוקות מקדימה והנוף מדהים אחרי הגשם ,,חבל שלא רואים במצלמה את הצבעים החדים שנוצרו מצד ימין שהסערה נגמרה ומצד שמאל
במקום הזה חיכינו ליוחאי ,ולקח המון זמן עד שהוא הגיע ,התחלתי לצעוק יוחאי יוחאי כי קצת חששנו ,אחרי 40 דקות לערך ראינו אותו מזדחל לאיטו לכיווננו ואז ירד אבן קטנה מהלב ,הוא אמר שהגשם המזדיין הזה הרג אותו וכיבה לו את הסיגריה שהוא רצה לעשן ,אז אהוד אמר לו תרכב יותר מהר כדי שתוכל לברוח מהגשם ...נשמע פטטי שהגוף כואב ודואב .
יוחאי המשיך הלאה לרכב ועצר למרגלות איזה מצוק לעשן סיגריה ,אני ואהוד המשכנו הלאה לרכב .
ואז הגענו לפאס המיוחל שם התחלנו לרדת ירדה קטנה יחסית ,שוב הגענו למהיריות נאות בדרך העפר ,כאילו הגשם לא היה פה ומכאן אחרי עוד סוכריות שנותנות אנרגיה מדי פעם התחלנו שוב לטפס .
במפה העליות הבאות נראו כאילו אנחנו על קו גובה וככה זה המשיך כמו איזור של PAMPA שזה אומר ירידות קטנות ועליות קטנות בנתיים הזמן טס לו והשעה היתה 16 אחרי הצהריים והתחיל להחשיך קצת
המשכנו לעלות בעליה ואהוד נצמד אלי באחד העליות מצד משאל לנו היה כמה בקתות ולא ידענו אם אנחנו בדרך הנכונה ,לפתע ראינו מקומית כן כן אישה מרחוק שעודרת את האדמה ושאלנו אותה אם זאת הדרך לאחצ'ה achtsa ...הוא לא אמר וסימן מרחוק להמשיך הלאה עם היד .
המשכנו הלאה והגענו לראש הפאס ושם היה כפרון קטן ושאלנו ..."זה אחצ'ה achtsa " ?
אני נזכר ששאלתי את המקומיים בפארורו כמה זמן יקח לנו להגיע לאחצ'ה achtsa והם אמרו ...כמו שתמיד הערכות הזמן שלהם ..."חמש שעות רכיבה על אופניים ,זה קל" ואנחנו אחרי 10 שעות רכיבה .
לפעמים התמימות שלהם יכולה להרוג ,במיוחד שהרכיבה הזאת היתה לא קלה .
המקומיים שהיו שם בכפר הקטן הזה בן 20 משפחות ובתים מטים ליפול של בוץ אמרו "לא זה לא אחצ'ה ..אחצ'ה (achtsa ) זה עוד שעתיים נסיעה באופניים ו-25 דקות באוטובוס .
שקלנו מה לעשות ...ומסתבר שיש אוטובוס שאמור להגיע בשעה 17 ( שעון פרו כן ) ולהמשיך לאחצ'ה achtsa.
טוב אני ואהוד החלטנו שנקח את האוטובוס הזה לאחצ'ה achtsa ,הכפר שוב הראה סמני תמימות של ילדים קטנים שמסתכלים עלינו במבטי תמימות ,מקומי אחד רצה לרכב על האופניים שלי וקצת חששתי שאולי הוא יעשה משהו איתם ואולי ישבור אותם( האמת אני אידיוט ) אהוד נתן את שלו למקומי והמקומי היה להצגת הכפר החדשה ובכלל הוא היה מאושר כאילו לא היה מאושר מימיו ,הילדים הביאו כדורגל ושיחקו שם אז צטרפנו ,יוחאי הפציע מבעד לעליה והגיע עם האופניים ופתאום התמלא בכוחות מחודשים לשחק כדורגל ..כן כן לשחק כדורגל זה הכי קל .
שני אבנים מכול צד וכדור לא צריך יותר מזה ,משחק להמונים ואמנם קח ,שיחקנו כדורגל בגובה של 4000 מטר או יותר בקושי היה לי אויר לנשימה שריצה אחרי הכדור וכול ריצה גרמה לי להתכופף ולקחת אויר כמו כלבלב שמחפש אויר והלשון שלו משורבבת החוצה .
הילדים היו באקסטזה מאיתנו והם במטים משתאים מלוכלכים כולם והשערות שלהם עומדות ככה שהפעם האחרונה שראו מקלחת זה ממטר הגשם

הילדים מחזיקים באופניים שלי מצד ימין ואני מנסה לצלם אותם והם בורחים ממני באקסטזה
הילדים מחזיקים באופניים שלי מצד ימין ואני מנסה לצלם אותם והם בורחים ממני באקסטזה

הילדים מסתכלים עלי ואהוד מצלם לא מבינים מאיפה נפל עליהם בחור עם תלבושת מהחלל כזאת צהובה ועוד עם אופניים
הילדים מסתכלים עלי ואהוד מצלם לא מבינים מאיפה נפל עליהם בחור עם תלבושת מהחלל כזאת צהובה ועוד עם אופניים

הילד עם הקסדה של אהוד והכפפות מחבק את ידיו במבוכה
הילד עם הקסדה של אהוד והכפפות מחבק את ידיו במבוכה

אני נותן לילדים לשמוע מוזיקה מהמיני דיסק שלי והם מסתכלים עלי בפליאה ושמחים
אני נותן לילדים לשמוע מוזיקה מהמיני דיסק שלי והם מסתכלים עלי בפליאה ושמחים
לא עברה שעה קלה והאוטובוס המיוחל הגיע ,העלנו את האופניים לאוטובוס ,כן זה היה אוטובוס ולא משאית ,חזיון אחרית הימים .
העלנו את האופניים והאוטובוס יצא לדרכו ,ירד לואדי ושם התחיל לעלות כפלי הפאס ,אמרנו לנהג תסע ותעלה אותנו עד לפאס לפחות .
אז עלינו עם האוטובוס שעלה בדרך המפותלת ואחרי שעה קלה הגענו לפאס שם הנהג הוריד אותנו ודרש כסף על הנסיעה 3 סול חשבנו שאנחנו נתחמק בלי לשלם אבל שילמנו לו ,לא שהעלות יקרה אבל סתם חשבונ לעצמנו .
בכול מקרה התחיל להחשיך ומסתבר שהתיק שלי נקרע מהגג של האוטובוס ,אז התחלנו את הירידה לאט יחסית והבכלל התחיל להחשיך ,באיזה שלב הוצאנו את הפנסים והתחלנו לרכב ,אני בראש עם הפנס על הראש והנצנץ מאחורה ,אהוד עם הפנס ראש ויוחאי עם פנס צד שהוא שם על האופניים .
הדרך היתה מדהימה ,לפתע אני ואהוד רכבנו חאיר סוס דוהר פראי שראינו ,הסוס רכב לפנינו ואנחנו עם האופניים אחריו ,שגעון ,לפתע הסוס חתך לעבר הואדי דרך המצוק וזה נראה כול כך פראי שהוא ירד שם קשה שלא לעצום את העיניים ולדמיין את המראה הזה ,המשכנו בנסיעה עד לכפר אחצ'ה achtsa בירידה ,אני לבשתי את המעיל הצהוב והרוח הקרה בלעדי המעיל הזה היתה מקפיאה לי את הגוף .
הגענו לכפר והתחלנו לנסוע בו ,שאלנו איפה פלאזה דה אמרס כי שם יש תמיד מרכז עם איזה חנות קטנה ושם תמיד אפשר לשאול כול מיני שאלות .
הפלאזה דה ארמס שלהם היתה פשוט רחבה של שטח אדמה ומסביב הבקתות וביניהם היו גם בקתות קצת יותר רציניות .
בכול מקרה אנג'ל מפארורו אמר לנו שיש בחור שנמצא באחצ'ה achtsa שהוא חבר שלו והוא יכול לסדר לנו אחלה מקום שינה ללילה .
שאלנו את המקומיים אם הם מכירים מישהו שעובד ב ONPE ,כי לא זכרנו את השם שלו ,מסביב התחיל להתקבץ מולנו כול הכפר ,ממש מדהים 30 איש סביב יוחאי התקבצו והסתכלו עליו ואני נסעתי עם איזה מקומי שהוא הולך ואני רוב אחריו כי הוא הכיר את האדם ,אחרי התחילו לרוץ ילדים בריצה כזאת ,אחרי .
לבסוף מצאנו את הבחור ,אמרנו לו שאנחנו מאוד רוצים לישון ואם יש לו מקום לשינה ,ואנחנו רוצים גג ולא יותר .
הבחור שמו פרדי אמר שהוא לא יודע ואז הוא שאל את אשתו ששמה קליר ,והם אמרו שיש להם משהו ,בדרך עוד מקומי שאל אותנו אם אנחנו צריכים מקום שינה והנהנתי לו שאנחנו בסדר ואין בעיה.
פרדי עובד ב- ONPE שזה הרשות שמטרתה להסדיר את הבחירות המקומיות שיהיו תקינות כמו שצריך .
אהוד ואני הלכנו לבדוק את המקום שפרדי הציע לנו שיוחאי נשאר לשמור על האופניים ברחבה ההיא
נכנסו לחדרון שהציע פרדי ולא האמנו פרדי הציע לנו לישון בחדר השינה שלו ושל אשתו .
חזרנו ליוחאי והוא היה מוקף בהמון מקומיים שנגעו באופנים אחוזים בהתרגשות ,יוחאי צחק איתם ונראה שעוד שניה הוא נבלע בתוכם .
היינו כול כך עייפים ,נכנסו לחדרון הקטן שקליר ופרדי הציעו לנו פרסנו את השקי שינה והמזרונים ויוחאי נכנס למלאכת הבישול אהוד חתך את הבצלים ואני הדלקתי את הבנזניה שלי וחיממתי מים לפאסטה ,הזמנו את הזוג המקסים הזה ,הכנו כמות פאסטה מפוארת עם עגבניות ,היינו כול כך רעבים ועייפים
באיזה שלב הזוג התיישב על המיטה שלהם ושוחחנו איתם ,סיפרנו להם עם הטול שלנו ,הייתי כול כך עייף ,באיזה שלב שחיכיתי למים שירתחו נשכבתי אחורה על הרצפה בלי מזרון ועצמתי את העיניים ,הייתי מחוק טוטלית .
סיפרתי לקליר שהתיק שלי נקרע ואני צריך לתפור ,לא אמרתי מילה אחת והיא אמרה שהיא תתפור לי את זה ,היא לקחה את התיקים אופניים ונתנתי לה את הפנס ראש שלי והיא תפרה לי את התיק
אחרי הארוחה נפלנו שודידם על המזרנים ,נכנסתי לשק שינה ונרדמתי,איזה מזל שמצאנו את הזוג המקסים הזה ועוד ישנו בתוך בית ולא באוהל ,בכלל ממש הולך לנו על מקומות השינה במיוחד שאנחנו זקוקים לשינה.

קישור לחלק השני...

קליר עם פנס הראש שלי ופרדי בודקת את החורים בתיק אופניים שלי ופרדי מנסה להחדיר חוט למחט לתפירה ,צילמתי אותם בלי שהם ישימו לב
קליר עם פנס הראש שלי ופרדי בודקת את החורים בתיק אופניים שלי ופרדי מנסה להחדיר חוט למחט לתפירה ,צילמתי אותם בלי שהם ישימו לב

קרדיט: נעם אבנון
 
 שלושה חודשים של שכרון חושים בארה''ב...
שלושה חודשים של שכרון חושים בארה''ב טיול אופניים במדינות החוף המערבי של ארה''ב להמשך
 נפתחה ההרשמה למסע הבא בחו''ל - מספר מקומות מועט.......
נפתחה ההרשמה למסע הבא בחו''ל - מספר מקומות מועט.... הפעם טסים לשוויץ ולאיטליה...לנופים עוצרי נשימה (תרתי משמע...) להמשך


לפורום טיולים
לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של נעם אבנון...
 לתצוגת פורום
טיול אופניים מפרו לבוליביה - חלק ראשון
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 15/11/2003 :18:44 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איל רינגולד עם תוכן  נועם אנא צור קשר נעוניין במידע נוסף.....
 15/11/2003 :18:42 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איל רינגולד ללא תוכן  bugo tb
 27/3/2003 :23:07 משתמש אנונימי  עומר כהן עם תוכן  ארוך ושווה.
 27/3/2003 :00:42 משתמש אנונימי  אלונה עם תוכן  כל הכבוד נועם!!! תותח!!!


[ ]
לפרסום זה יש: 4 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 27    דרוג כללי: 4.11

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019