הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור חדשות
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

כבר ביום שישי בערב הבנתי שהמקום מיוחד – בריכות מים נחמדות וצל של עצי איקליפטוס. בהכרת מסלול ביום שישי, לאחר שיום קודם החלפתי סוף-סוף את נעליי הקליפים המרופטות בדגם חדש, הספקתי לעצור לפני שלולית המים הראשונה כאשר אריק אוקאנין ממשיך לפנים במתז מלכותי לצדדים ואנדרי ואילן אולמן צועקים מאחור : ''תעבור בתוכו, תעבור בתוכו !'' הרמתי את האופניים כמו נסיכה בלגית ודילגתי כקרפדה מאבן לאבן, נזהר שלא ללכלך את הנעליים החדשות... 3/4 שעה מאוחר יותר כבר הייתי מכוסה בבוץ וחרא של פרות.
מאת:  אלעד פלטין Power-Train לאתר של אלעד פלטין Power-Train
8/10/2003, 03:36

                

   

 הצהרת כוונות לקראת ה 25 באוקטובר 


כבר ביום שישי בערב הבנתי שהמקום מיוחד – בריכות מים נחמדות וצל של עצי איקליפטוס. בהכרת מסלול ביום שישי, לאחר שיום קודם החלפתי סוף-סוף את נעליי הקליפים המרופטות בדגם חדש, הספקתי לעצור  לפני שלולית המים הראשונה כאשר אריק אוקאנין ממשיך לפנים במתז מלכותי לצדדים ואנדרי ואילן אולמן צועקים מאחור : "תעבור בתוכו, תעבור בתוכו !" הרמתי את האופניים כמו נסיכה בלגית ודילגתי כקרפדה מאבן לאבן, נזהר שלא ללכלך את הנעליים החדשות...
3/4 שעה מאוחר יותר כבר הייתי מכוסה בבוץ וחרא של פרות.
מסלול העלית הוזנק ב 11:14 (להזכירכם – 12:15 ע"פ שעון קיץ) באיחור של כרוניקה ידועה מראש...
פלטה אמצעית (הקסטה האמצעית מקדימה) סירבה לשתף פעולה מרגע הזינוק וזרקה בצורה סיסטמית מטה  את השרשרת, כאשר רוכבים חולפים על פניי וסף העצבים אצלי כבר נכנס לסף האנאירובי, לרגע חשבתי שהכל בסדר – אוקי, 'נעלה למעלה' (נעמוד) ונתחיל לצמצם נזקים, אבל אז שוב, השרשרת נופלת ואני הפעם, נזרק קדימה אל מול המצלמות, כאשר הברך יוצרת קוליס חדש במסלול. טוב, שמעתי פעם שניל היה מתאמן רק על פלטות גדולות, אז תמיד יש פעם ראשונה...
בסינגל הראשון מבקשים סליחה מלורי והיא עונה כאילו אני פיליפ מיהגרה:  "בבקשה"
"איפה הראשונים ....? קיבינימט – המחשבות מפריעות למהלך המרוץ.
וככה לאט-לאט, אבל בעקשנות של חמור עזתי, ניסיתי למשוך בעלייה ולעקוף, תוך כדי מילות עידוד לצדדים. כאשר הגעתי לאריק אוקאנין נשארה בפי רק לחישה קצרה של עידוד שבספק אם שמע אותה. חולצה אדומה פה (יורי), עוד אחת שם (בולדוג) וצהובה (אייל רהט) שאת מלחמתו הקשה מול הבוץ רק דיכאה אותי עוד יותר, כאשר מרווח הגחון האחורי אצלי, נסתם שוב ושוב כל הקפה מחדש.
בצדי הדרך רותם ישי וויטה סון מתעכבים בגלל פנצ'ר, ויטה תופס אותי שוב, אני מצליח לרכב איתו חצי הקפה, הוא מצליח לברוח ממני קדימה עד שפורש (?)
כניסה לסינגל העיקרי והבעייתי מבחינתי, לא טוב... לא טוב... נופל וצעקות מאחור ואני מנסה לפנות כמה שיותר מבלי להפריע. בהקפה השנייה אני מצליח לעשות צוקהרה מעל הכידון (מעניין היכן היו המצלמות ?)
בעמדת 'הפידזון' ביציאה להקפה השנייה דלית הופתעה שהגעתי כ"כ מהר, כנראה שלא הרבה פחות ממני... בקבוק האיזוסטאר מלא בחצי – "לא צריך" – צעקתי והמשכתי הלאה. שתי דקות מאוחר יותר אני מושיט את היד – קיבינימט – אין בקבוק והפה יבש כמו עמק החולה.
אני מגיע ליורי ואני לא צריך להסתכל עליו כדי להיות מנומס ולהבין שעדיף לא לבקש מים ולסבול עוד, עד עמדת המים העליונה. שם, מיובש לחלוטין אני חוטף שני בקבוקים ומזריק חטיף פאורג'ל וזורק, מספיק להרהר האם ינקו פה אחרינו ?
הקפה שלישית – למרות ההתייבשות נראה שהתעוררתי סופית. בסינגל אני מוצא את חנוך ריידליך ודן רוזן שברחו לי בישורת העליונה, רוזן בג'נטלמניות סוטה ימינה ונותן לנו לחלוף הלאה. בירידה המסוכנת אני מקפיד ללחוץ על הברקס כזקנה, זוכר את דבריו של גל צחור לקבוצת הנוער ברעננה : "היי פולס זה לא מרוץ מטרה ששבורים בו את הראש, זה אימון לקראת אליפות הארץ".
אני חולף בשלב מסוים על פני חנוך (למען האמת לא יודע למה הוא התעכב) מצליח לשמוע את נמרוד כהן צועק לי : "הוא 20 שניות לפניך!"
מי ? מה ? טוב נו, נלחץ עוד... אני מצליח לראות באופק חולצה אדומה, מצמצם עוד, עוד... המהירות מתגברת האדום בעיניים מתקרב לעשרה מטרים ואז, בקטע מסולע בחלוקי נחל גדולים ורטובים (100 מטר לפני הפנייה שמאלה לעלייה) מאבד שליטה (כאשר שכחתי כבר את המשפט של גל...) ומשתפד עם ירך שמאל והאגן על אחד הסלעים. הפעם זה לא סתם נפילה, אני מביט בשמיים הכחולים ונהנה מהרגע המטומטם של השכיבה בבוץ הרטוב, נאנק מכאבים. חנוך מגיע אחרי עשרים שניות, נעצר ויורד מהאופניים מנסה לברר מה קרה. אני משתדל לענות לו כמו בסרט מלחמה דביק ומצחיק, עטור פרסי אוסקר: "תמשיך הלאה בלעדיי, זה בסדר, אני אסתדר". אני עולה בקול סובל, חנוך זוכר את המספר (שעף ממני כבר כדי לדווח מלפנים. כל מילת תודה והוקרה לחנוך לא תספיק – גם לאולריך יש מה ללמוד ממך...)
הכחול בשמיים החל לשעמם, שטוף כאבים ניסיתי לעלות חזרה ואז השרירים בארבע ראשי נתפסים כמו להבת אש. עוד 100 מטר אני מצליח לדווש באיטיות ומבין שזהו, מספיק להיום. אריק מגיע ועוצר גם ואני הפעם כבר כמעט מאיים עליו שימשיך. שני צעירים מכפר סאלד שחלפו במקום עם טנדר, מפנים אותי חזרה למקום הכינוס.

במיון בית החולים קריית שמונה, התעניינו יותר בקרע בברך ימין מתחילת התחרות, מאשר בירך הנפוח.
צילומים, דילוגים, אין שברים, רק קומפרסים קרים לחגים.
רצוי לא לשכוח, בנוגע להצהרת הכוונות :

מקומות ראשונים:

20   בנטל שגיא  01:46:04 M19P 1
2    שטייניץ אייל IWCC 01:47:52 M19P 2
10   פקץ דרור Cycling Club 01:51:37 M19P 3

טוב, עד כאן החרטטא ועכשיו לדברים הרציניים :

כמו לאחר מרוץ ניצנים צריך לחשוב שוב בנוגע לשלושת המקצים בליגת ההרים: "עלית, אקספרט וספורט".
במקצה הספורט (שבחלקו צפיתי) נוצר כבר מעין שעמום שהמקומות הראשונים כמעט וידועים מראש (שנה שעברה רק המקום הראשון כללי היה ידוע מראש...).
פחות מכך במקצה האקספרט ושונה מכך בעלית ששוב כל פעם מחדש צמרת הפודיום משתנה.
יחד עם כל הכבוד לכך שהאיגוד רוצה לדבוק בחוקים של אירופה ( קטגוריית גברים 19+) ולא חלוקה לגילאים, רוכבי עלית מבוגרים יעדיפו בשנה הבאה לעבור לאקספרט ולקטוף שם את כל הגביעים ולהפוך את המקצה שם, למשעמם. מעבר לכך, להשאיר את מקצה העלית עם עשרה מתחרים בוגרים. דברים אלו לא העליתי מראשי הקדוח חבורות, אלא מדבריהם של רוכבי עלית בוגרים.
זה מאוד נורמאלי לאחד קטגוריות גיל, כל עוד המתחרים באותה רמה, או לפחות מתאמנים באופן דומה (אני יכול לדבר רק על עצמי: 8 שעות אימון שבועיות כולל שבתות במקרה הקל, בשבוע עמוס
מקסימום:  12-13 שעות ברוטו וזה במקרה שהעבודה מאפשרת) כאשר המינימום אצל הרוכבים הצעירים מתחיל ב 13 שעות ונגמר באזור ה 20 שעות ומעלה !
לעניות דעתי, צריך להחזיר מטרה ליושנה: מקצה עלית ומקצה ספורט, מחולקים לקטגוריות גיל, עם פרסים למקומות הראשונים כלליים. לבטל חוק שמונים אחוז, או להנהיג במקומו 100  אחוז.
בכך גם ניתן להחזיר את הצופים. בהיי-פולס, בחלוקת הגביעים לעלית לא היו צופים.
ובשורה התחתונה – להתאים את המגבלות בארץ למרוצי האופניים.
והכי חשוב – לשתף את הרוכבים בהחלטה, אם תהיה ולא להנחית אותה מהשמיים.
בנוגע לאי הגעתם של רוכבים, בעיקר צעירים. כדאי לחשוב, אם אפשר על ארגון הסעות מאורגנות
(אוטובסים+לינה זולה), הכוונה בעיקר לרוכבים הצעירים שקשה להם לסחוב את ההורים פעמיים בחודש לצפון.

הערות ספציפיות להיי-פולס:
סך הכל ארגון מצוין, מלבד כמו תמיד שעת הזינוקים המתאחרת – 11:15 לעלית.
נקודת מים בסוף העלייה – נקודה מצוינת !!! כאשר בתחתית פידינג זון של המשפחות.

תודה לדלית ולאריק שדאגו ועזרו בקריית שמונה וכל הדרך הביתה.
גמר חתימה טוב לכולם

ולא לשכוח שאנחנו בסך הכל רוכבי אופניים... יש דברים ולפעמים גם לצערנו שהם קצת, אבל קצת, יותר חשובים.

אלעד פלטין
www.picme.co.il

 
 רוכב ישראל אלון-דור 2003...
רוכב ישראל אלון-דור 2003 300 רוכבי אופניים יצאו למסע ממטולה עד אילת, 584 ק''מ בשלושה ימים רצופים בחול המועד סוכות ההרשמה בעיצומה להמשך
 Red Bull Speed Freaks...
Red Bull Speed Freaks כל המידע אודות תחרות ה- Downhill המקצועית הראשונה בישראל. פנו לכם ביומן את ה- 6 בספטמבר 2003 והגיעו לצוק מנרה. כל הפרטים בפנים... להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של אלעד פלטין Power-Train...
 לתצוגת פורום
מרוץ הרים - הייפולס
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 21    דרוג כללי: 4.04

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019