הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור שביל ישראל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

152 ק''מ מקריית שמונה לכפר תבור בשלושה ימים
מאת:  lior sherer לאתר של lior sherer
28/6/2005, 14:18

                

   

 הקדמה 
מזה זמן רב שאני רוצה ומתכנן לרכב את שביל ישראל. ברור לי משיקולי משפחה ועבודה שלא אוכל להשלים את הפרויקט בפעם אחת והחלטתי על מקטעים של שלושה ימים – פשרה סבירה בין ימי היעדרות מהאשה והילדות ובין מסלול שעדיין יהווה יותר מטיול "רגיל" של יום יומיים.
מבחינת לוגיסטיקה, קראתי את חוויותיהם המפוקפקות של קודמי במסלול עם תיקי הסבל העמוסים והחלטתי להסתפק בכל מה שנכנס בתיק הגב ובתיק האוכף. תיק האוכף היה אחראי על הציוד הטכני (פנימית, כלי עבודה, חוליות שרשרת וכו'). תיק הגב הכיל מצלמה, אקדח, אוכל (חטיפי אנרגיה), מים, טריינינג, סנדלים והרבה לייקרה


 היום הראשון 
ביום רביעי של תחילת חודש דצמבר העמסתי את האופניים על המכונית ויצאתי לדרך. זה היה שבוע של שמש לאחר סוף שבוע קודם גשום כך שהכל היה ירוק טרי ומרהיב. את הרכב השארתי בכפר תבור (נקודת הסיום המתוכננת), משם עליתי על אוטובוס לקריית שמונה. ההתרגשות שהנה סוף סוף אני יוצא לדרך שמרה אותי ער וערני למרות שעת הבוקר המוקדמת. ב-9 הגעתי לקריית שמונה, התלבשתי ויצאתי לדרך. לאחר הפסקה קלה בתל חי עליתי שוב על שביל ישראל בדרכי מעלה לאורך רכס רמות נפתלי. מזג האויר הנפלא והנוף המדהים גרמו לי כמעט ולא להרגיש (טוב לא צריך להגזים) את העליה הארוכה עד למצודת ישע. משם רכבתי על הכביש עד לדישון. למעשה לא היה כביש, הוא בשיפוצים, כך שקיבלתי שביל כורכר רחב ומהודק במיוחד, ללא סכנת מכוניות. ממש תענוג. עברתי את מושב דישון וחשבתי להכנס לנחל אולם כמות הבוץ נראתה ככזו שתאמלל אותי (ולא בשביל זה באתי) ולכן המשכתי על הכביש לעלמה וריחניה. לאור העלייה הנוראה והארוכה (למרות שבכביש) התחלתי להרגיש חרטה שוויתרתי על הבוץ, אבל בסוף הגעתי. מריחניה טסתי בכביש היורד חזרה לואדי דישון ועל הכביש העולה (בזוית איומה) מברעם עד לסאסא. הגעתי לסאסא כשהשמש הראתה סימני שקיעה מתקדמים. טלפון הביתה להודיע שהגעתי ולחדר. החדר שהזמנתי ב"נופש בעננים" חיכה לי עם המקלחת החמה והמיטה הרכה והכי חשוב הטלויזיה – יום רביעי, הפרק האחרון של 24.
סה"כ 55 ק"מ.


 היום השני 
בוקר, קר, אבל לא נורא צפוי לי חימום לא רע. 7 ק"מ בעליה עד לפסגת המירון. לאחר 40 דק' של רכיבה הייתי שם, על פסגת המירון הצוננת (טוב אוים את החרמון). מכאן השליתי את עצמי, הכל בירידה ולא ידעתי מה אני אומר. הירידה מהמירון לכפר שמאי מדהימה בכל קנה מידה וכאן בעיקר שמחתי שהכל על הגב ואני ללא סבל. השביל פשוט "רץ" הקטעים הטכניים עברו ביעף (אני רק יכול לדמיין איך זה היה עם סבל עמוס) ועד מהרה מצאתי את עצמי בכפר שמאי. הירידה על הכביש לאמירים תלולה מאד ועד מהרה מצאתי את עצמי במצב מסוכן בו אני דוהר ב-70 קמ"ש לתוך סיבוב. בנס (וקצת תושייה) נחלצתי מהתרסקות והרגעתי את עצמי בארוחת בוקר באמירים. משם, דרך שבלים לא מסומנים ולא כ"כ ברורים הגעתי לצומת עמוד. במפה מסומן שביל אופניים לאורך הגדה המערבית של הנחל, התחלתי לרכב בו אבל לא יודע איך פתאום מצאתי את עצמי עמוק באפיק הנחל זו היתה הפעם היחידה בה התברברתי בנווט בכל המסלול ושילמתי עליה ביוקר. מי שמכיר את השביל העובר באפיק הנחל יודע על מה אני מדבר ומי שלא, אז מדובר בשביל הליכה בתוך צמחיה סבוכה. כך מצאתי את עצמי סוחב את האופניים על הכתף לאורך כ-3 ק"מ עד לכביש שליד קיבוץ חוקוק. המשך שביל ישראל בנחל עובר בדרך נוחה עד לכנרת. משם, בשל השעה המאוחרת ויתרתי על הטיפוס לארבל ויצאתי ברכיבה על הכביש דרך טבריה עד לקבוצת כנרת. בירדנית אני מתחבר שוב לשביל ישראל ומגיע ללינה הכפרית של דגניה ב' דרך השדות שמאחורי הקיבוץ.
סה"כ 62 ק"מ.


 היום השלישי 
היום השלישי:
בוקר טוב, מתחילים לטפס. התחברתי לשביל ישראל מאחורי קיבוץ דגניה ב' ולא עזבתי אותו כל היום. לאור הבירבור שחוויתי אתמול (סיוט בנחל עמוד 3, בקרוב הסרט) החלטתי שלמרות העלייה הקשה למצפה אלות אשאר על השביל. ההחלטה התבררה כהחלטה לא רעה, אמנם העלייה הייתה קשה מאד אבל בהחלט רכיבה ברובה הגדול והנוף של בקעת הירדן משמאלי, לאורך כל העלייה היה שווה הכל. במזל טוב מצאתי את עצמי בנקודה הגבוהה של היום ומשם רכיבה מהירה ומוטרפת עד לכפר קיש. ב-11 כבר הגעתי למכונית, והגעגועים לילדות הכריעו בהחלטה שלא לטפס הפעם את התבור ולהשאיר את האתגר של טיפוס לפעם הבאה שבוא תבוא.
סה"כ 35 ק"מ.


 סיכום 

מ ו מ ל ץ!
זה לא המסלול הכי טכני או הכי קשה שרכבתי, אבל בהחלט הכי מיוחד. קודם כל חווית הרכיבה של  יציאה למסלול של שלושה ימים רצופים ולא עוד טיול של שישי או שבת היא שונה לגמרי. אלו שלושה ימים רצופים של רכיבה אינטנסיבית ובלתי פוסקת. גם המסלול שהוא לא עוד שביל "כחול" שמתחבר ל"אדום" וכך הלאה, אלא חלק של שביל באורך 850 ק"מ שעובר את כל הארץ ורבים עברו ויעברו אותו ברגל וברכיבה. דבר זה נותן מעין תחושה של עליה לרגל, ומעניקה ייחוד נוסף.

לא יכול כבר לחכות לחלק הבא...

 
 טיול אופניים לאורך שביל ישראל (כמעט)...
טיול אופניים לאורך שביל ישראל (כמעט) על אופניים מקריית-שמונה ועד עתלית. ארבעה ימים, שני רוכבים, פנצ'ר אחד וטיול מדהים. להמשך
 שביל חוצה ישראל - יומן מסע...
שביל חוצה ישראל - יומן מסע מהחרמון על אופניים עד לטאבה. מסלול של 938 קילומטרים ועשרה ימים ביומן מסע מרתק. על החברים והחברות לדרך על הציוד ועל והרכיבה המדהימה. להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של lior sherer...
 לתצוגת פורום
מסלול מבוא לשביל ישראל
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 12/9/2005 :20:03 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  בני דוידזון עם תוכן  עצות נוספות
 17/7/2005 :23:16 משתמש אנונימי  מירב עם תוכן  צפון הארץ באופני כביש
 13/7/2005 :19:29 משתמש אנונימי  גיא עם תוכן  דרך חלופית למעלה אלות (יום שלישי)
 13/7/2005 :19:29 משתמש אנונימי  גיא עם תוכן  דרך חלופית למעלה אלות (יום שלישי)
 30/6/2005 :09:41 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  oded sudri ללא תוכן  כל הכבוד
 29/6/2005 :17:37 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  רנן דיזדר עם תוכן  איפה ישנים?ועוד שאלות חשובות.
 29/6/2005 :09:31 משתמש אנונימי  שין עם תוכן  נשמע מצויין. שאלה?
 28/6/2005 :22:34 משתמש אנונימי  בובו24 עם תוכן  לא נקרעת עם השיכוך מלא בכל העליות המטורפות?
 30/6/2005 :08:13 משתמש אנונימי  אלון עם תוכן  עליות עם שיכוך מלא


[ ]
לפרסום זה יש: 9 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 51    דרוג כללי: 3.98

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019