הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור כבישונים
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

לא כל יום נפגשים שני רצונות, האחד לחזור ולטייל על אופניים באירופה והשני לראות את ה'טור דה פרנס', מקרוב
קרדיט: כתב וצילם: דב שגב
הועלה על-ידי: 
דרור סופר לאתר של דרור סופר
30/7/2006, 00:30

                

   


השתתפתי  ב'טור דה  פרנס' (כצופה).
לא כל יום נפגשים שני רצונות, האחד לחזור ולטייל על אופניים באירופה והשני לראות את ה'טור דה פרנס', מקרוב, לאחר ששנים רבות אני רואה אותו מרחוק במה שהאקדמיה ללשון נסתה לשווא לכנות 'שח-רואי', יעני, טלוויזיה.

הסיפא של תיאור הטיול הקודם שלי היה: "והמסקנה, ב`הא` הידיעה, שטיול זה היה בעצם טיול הכנה לטיול הבא.", וכך מצאתי את עצמי יושב ומתכנן את הטיול שלי לקיץ 2006, במסלול לאורך נהר הריין המתחיל בשווויץ, עובר בצרפת וגרמניה, ומסתיים בהולנד. סך הכל כ 1,000 ק'מ.  איך מתכננים טיול, או יותר נכון איך אני מתכנן טיול ניתן לקרוא בתיאור טיולי הקודם. אחרי מספר חודשים של תיכנון, הסתבר לי שהזמן שעומד לרשותי לא יספיק למסלול כזה ארוך, ובצער רב איחסנתי את המפות עמוק עמוק בארון, ופתחתי מחיצה במחשב בשם: 'טיול לריין – תוכנית 2008', אליה העברתי את מה שהספקתי לאסוף.

באחד מביקורי התכופים באתר 'הרים', צדה את עיני פרסומת של חברת ג'ירף על חופשת אופניים. מה כבר יכול להיות, אמרתי לעצמי, ונסעתי עד הרצליה לשמוע על חופשות אופניים. המושג 'חופשת אופניים' דורש הסבר ותיאור, אבל נשאיר זאת לפעם אחרת. בסוף ההרצאה חילקו מספר דפים עם תקציר, אותם לקחתי איתי. היתה זו אשתי שהתלהבה מכך שאני מחליף טיול בו עלי לדאוג לכל, ובעיקר לסחוב על האופניים את כל הציוד, בחופשה בה מישהוא אחר דואג לך לכל. וכך מצאתי עצמי במטוס לציריך, ומשם בטיסת המשך לג'נבה, ומשם במיניבוס למרומי האלפים לעיירת סקי קטנה בצרפת בשם Les Gets שבקיץ הופכת לבירת אופני ההרים של אירופה, בזכות מאות הקילומטרים של 'סינגלים' בכל הרמות, ושל עשרות הרכבלים הפזורים בכל השטח. (לרכבלים מתקן לחיבור האופניים).
ביום חמישי, הקטע ה-17 של ה'טור' אמור להסתיים בעיירה הקרובה Morzine, לשם תכננתי להגיע ברכיבה, ולחוות את ה'טור' פנים אל פנים,להבדיל מפנים אל טלוויזיה.
ידידי הצרפתי, שכבר חווה את ה'טור' מספר פעמים, אומר שלא נוסעים כך סתם לנקודת הסיום. ראשית, יהיה שם מאוד מאוד צפוף. שנית הסיום הוא בסוף של ירידה ושם זה לא מעניין. צריך לחפש דווקא עליה, ואם אפשר תלולה. שם צריך לצפות ב'טור'. בעליה, קצב הרוכבים איטי יותר וניתן יהיה לראות אותם. עוד אמר לי ידידי הצרפתי שצריך לפנות חצי יום לצפיה ב'טור'. חצי יום? בטלווזיה הם עוברים קטע במספר דקות, תלוי באיזה מרחק נמצאים ה'בורחים'.

וכך מצאנו את עצמנו עומדים בתור לרכבל המוביל ל Les Chavannes, פסגה בגובה של כ 1,300 מטר. רבע שעה בתור, ועוד 12 דקות בהן אתה תלוי בין שמיים וארץ על כבל שמשום מה נראה דק, ומחשבות שונות על חוזק חומרים, עייפות החומר, הפסקות חשמל, עוברות ביעף  במוחך. כאמור, 12 דקות, ואנחנו בפסגה.  עד ל Col de Joux-Plan, שם תכננו לתפוס מקום. כמה מאות מטרים, אומר לי ידידי הצרפתי. ובאמת, הלכנו רק כמה מאות מטרים, בערך 25 מאות, ובתוספת הגבהנו בעוד כ 280 מטרים. הכביש צר ואין בו כמעט שוליים. מצדו האחד,הר תלול, ומצדו השני מדרון לא פחות תלול. ולאורך כביש זה, הפנינג ענקי של עשרות אלפי אנשים. המשטרה העריכה את מספר הצופים ב Col de Joux-Plan בכ 30 אלף......

הצופים, צעירם ומבוגרים, ילדים וזקנים, גברים ונשים, הורים וילדים. חלק מהצופים עוקבים אחר הטור עם קרוואן מהיום הראשון עד היום האחרון. הם מתמקמים כל יום בנקודת התצפית המעניינת לאותו קטע, צופים בטלוויזיה עד שה'טור' חולף סמוך סמוך אליהם, ורק אז מחליפים את הטלוויזיה ב'דבר האמיתי'. הצופים הם בעיקר צרפתים, אבל לא רק. באיזור בו התמקמנו, היו צופים נלהבים מהולנד, גרמניה, שוויץ, ספרד, וכמובן אנחנו, מישראל.
מחוגי השעון מתקדמים בעצלתיים. חם מאוד, משהוא כמו 30-32 מעלות, הזפת על הכביש נמסה ונדבקת לנעליים, ו.....כלום. יבש.

מחיאות כפיים נשמעות מאחרוי העיקול. סוף סוף הם מגיעים. לא, לא הרוכבים, אלא השיירה המפורסמת. בשיירה כ 200 מכוניות המייצגות 51 מפרסמים. המכוניות 'מחופשות' לכל מה שרק יעלה על דעתכם, מזכיר קצת את ה'עדלאידע', והחשוב, החשוב מכל הוא שמהמכוניות נזרקים לקהל כל מיני דברים כמו אותן כפות היד הגדולות בצבע ירוק, שכה מרבים לראות בטלווזיה, חולצות טריקו עם סמל ה'טור', צמידי גומי בצבעים שונים, מחזיקי מפתחות, כובעים וכן את עיתון ה'טור', ממנו אצטט בהמשך. בין המכוניות הזורקות מכל טוב לעבר הצופים, מספר מכוניות המוכרות 'ערכות של הטור'. חבילה בה חולצה, כובע, מחזיק מפתחות וצמיד בנוסח אמסטרונג, והכל רק ב 20 יורו. מעבר השיירה אורך כמעט שעה שלמה ומהווה מופע בפני עצמו. יש אומרים שלולא השיירה, כמות הצופים לצידי אותם 3,500 ק'מ של המסלול היתה קטנה. אני לא כל בטוח. בין הילדים מתפתח מסחר בפריטים שהספיקו לתפוס. הפריטים היקרים ביותר הם חולצות וכובעים של הטור. תמורת חולצה נדרשים 3 פריטים אחרים. תמורת כובע, רק 2 פריטים.

השיירה עברה. עד להגעת ראשוני הרוכבים, לפי המקומיים הצמודים לטרנזיסטור או לטלפונים סלולריים, עוד כ 45 דקות. אני מתפנה לעיין בעיתון ה'טור', וחוץ מהרבה פירסומת אני למד מספר עובדות.
השיירה קיימת מאז שנת 1930.
המנצח הצעיר ביותר היה צרפתי שזכה ב'טור' בשנת 1904 והוא בן עשרים ושבועיים.
המנצח המבוגר ביותר היה בלגי שזכה ב'טור' בשנת 1922 והוא בן 36 וארבעה חודשים.
הרוכב שעמד הכי הרבה פעמים על הפודיום הוא Raymond Poulidor שעמד עליו 8 פעמים, אך אף פעם לא זכה ב'טור'.
אדי מרקס מבלגיה זכה ב 34 קטעים.
המטפס שזכה ביותר חולצות מנוקדות מכל אחד אחר הוא Richard Virenque  הצרפתי. 7 פעמים.
הספרינטר שזכה ביותר חולצות ירוקות מכל אחד אחר הוא Erik Zabel הגרמני, 6 פעמים.
ההפרש הקטן ביותר בזמן בין המקום הראשון למקום השני, 8 שניות בשנת 1989, בין Greg Lemond וזה שהגיע אחריו.

המשתתף בעל מספר ההופעות הרב ביותר ב'טור' הוא Joop Zoetemelk מהולנד. 16 הופעות ללא שום נשירה.
המספר הנמוך ביותר של רוכבים שהגיעו לקו הסיום היה בשנת 1919. רק 11 רוכבים.
בשיירה, 200 כלי רכב, היא תחלק לצופים 11 מליון פריטים, מעסיקה כ 600 אנשים, ואורכה יהיה בערך 25 ק'מ.
מכונית בודד מופיעה מאחרי העיקול. המכונית מפזרת מים על צידו השמאלי של הכביש. יודעי דבר אומרים שזה על מנת לצנן את האספלט הלוהט. לא שמעתי שום הסבר טוב יותר, אך תוך כמה דקות חזר האספלט למצב הצבירה הקודם שלו.

רעש מסוקים, מבשר את בוא הרוכבים. חברי הצרפתי אומר לי שיקח בערך עוד 10 דקות עד שיגיעו. משך כל הזמן חולפות על פנינו מכוניות עם תוויות של ה'טור', חלקן נושאות על הגג זוגות אופניים בשלל צבעי הקשת. ללא כל הודעה מוקדמת, פורץ הקהל במחיאות כפיים ובצעקות Allez, Allez. בין 2 אופנועים מקדימה, אופנוע מצד ימין ואחד מצד שמאל מטפס במאמץ רב פלויד לנדיס האמריקאי. עליה או לא עליה, הוא חולף על פנינו ביעף, ובקושי מצליחים לצלם תמונה או שתיים. מאזיני הרטנזיסטורים יודעים שרק בעוד 20 דקות יגיעו עוד רוכבים. (אתמול פרסמו שבבדיקה שערכו ללנדיס נמצאו בגופו הורמונים מעל לשיעור הרגיל. לך תדע....) לדעתי מה שאמורים למצוא בדמו של כל מוביל ב'טור' הם אדי בנזין. אני לא מבין כיצד ניתן לדווש במאמץ כזה כשאתה אפוף אדי בנזין הנפלטים מהאופנועים הרבים של הצלמים ומכוניות השופטים והמלווים. אחרי כרבע השעה התחיל טפטוף של רוכבים מיוזעים, חולצות פתוחות והם משוועים לכל טיפת אוויר שיכולות הריאות שלהם להכיל. אוסטרלי שעמד לצידי זיהה את אחד הרוכבים האוסטרליים רץ בצמוד אליו ושפך על ראשו 2 בקבוקי מים. אני לא יודע אם הרוכב הרגיש אפילו במים אלו. קצב הדיווש בעליה, היה כפי שהוברר לי יותר מאוחר משהוא כמו 23 קמ'ש. הקהל התחיל להתפזר והשוטרים עמלו קשות לפנות את הכביש. מכונית עם רמקול עברה והודיעה שבעוד 6-7 דקות יגיע ה'פלוטון' ובו כ 80 רוכבים. ה'פלוטון' השתרע לאורך מאות מטרים, כשהדבר היחידי שחשתי אל הרוכבים היה רחמנות. הם נראו לי כמי שעוד דקה או שתיים לכל היותר הם יקרסו. אבל מה, לא ידעתי עם מי יש לי עסק. מקצוענים אמיתים. אמנם בקושי, אבל הם המשיכו לגמוע את העליה, מטר אחר מטר, דווש אחר דווש. בסוף, נעלמו במרומי Col de Joux-Plan. משם, 6 ק'מ בירידה תלולה עד לסיום הקטע.

השעה כבר 17:30 וידידי הצרפתי מסביר לי שהרכבל עובד רק עד השעה 17:00 וצריך לחזור ברגל. אין בעיות, נרד דרך השבילים ולא דרך הכביש. זה יחסוך לנו לפחות חצי שעה. כך ידידי הצרפתי. וכך מצאתי עצמי פוסע במסע של כ 8 ק'מ בהרי האלפים, בין שדות פורחים, פרות, יערות ובעיקר ירידות. פה ושם 'קיצרנו טווחים' כשניתן היה, ותוך שעתיים, אנחנו במלון. למחרת עמדתי על מרפסת המלון שלי ב Les Gets, וצפיתי שוב ב'טור'. הרוכבים היו טריים ורעננים, היות והיו במרחק של 6 ק'מ בלבד מקו הזינוק. כפי שתארתי לעצמי, הם חלפו במהירות של כ 50 קמ'ש, ותוך 2 דקות נעלמו. הכיוון, פריס. הספקתי לעשות עוד כמה 'סינגלים' ביום שישי, לרדת בכביש במהירות של כמעט 50 קמ'ש (על אופני הרים), להמרח בסיבוב ש'לא לקחתי' כמו שצריך, לארוז את האופניים ולהתכונן לחזרה לארץ.


קרדיט: כתב וצילם: דב שגב
 
 עבודת פרך על שני גלגלים...
עבודת פרך על שני גלגלים בשבת הראשונה של יולי ייצא לדרכו מרוץ האופניים הקשה ביותר בעולם: הטור דה פראנס. 21 קבוצות, תשעה רוכבים בכל קבוצה, ובסך הכול 189 רוכבים יתחילו את המרוץ המפורסם, שיימשך שלושה שבועות מפרכים. מולי אפשטיין מסביר את ה להמשך
 מרוץ כביש קיסריה...
מרוץ כביש קיסריה ביום שישי נערך מרוץ קיסריה, בארגון סיטי סייקלינג קלאב ופארק העסקים והתעשייה קיסריה. המסלול – הקפה של 1750 מטר. למסלול זינקו שלושה מקצים מעורבים, בשעות שונות. להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של דרור סופר...
 לתצוגת פורום
השתתפתי ב'טור דה פרנס'
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 30/7/2006 :22:27 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  נבו קאופמן עם תוכן  הי דב
 30/7/2006 :14:52 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- ללא תוכן  כיף לקרוא


[ ]
לפרסום זה יש: 2 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 32    דרוג כללי: 3.78

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019