הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור מאונטיין ביק אקשן ישראל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

על אופניים, אמנות, רוחניות ומה שביניהם
קרדיט: אריה פישלר
הועלה על-ידי: 
איל  לאתר של איל
14/12/2006, 07:32

                

   

המהדורה הישראלית של מגזין MBAction היוקרתי.
לחצו כאן להזמנת מנוי.


בואו נודה באמת. אנחנו רוכבים הרבה פחות ממה שהיינו רוצים. בסוף היום אנחנו מכניסים את האופניים למחסן עד הפעם הבאה, ומסתפקים בחלומות על הרכיבה הבאה, שיטוטים באינטרנט בין חנויות ציוד וסתם שיחות על הסינגל ההוא והדרופ שעוד נוכל לו.

חלקנו, מפאת חוסר מקום או חוסר מחסן, מעלה את האופניים על מין סטנד המחובר לוו ממנו תלויים האופניים צמודים לקיר או לתקרה. קונסטרוקציה מורכבת שכזאת, שמעולם לא ירדתי לסוף דעתה היות ולא היה לי צורך בה. מה שכן, מאז ראיתי את הפטנט הזה השתכנעתי שזו הדרך בה רובנו אולי היה רוצה להציג את האופניים. במרכז הבית, אולי אפילו בסלון ממש, הם תלויים לראווה על קיר מרכזי. נכון שכאשר האופניים מטונפים, עמוסי בוץ ומלאי לכלוך הם לא המראה המלבב ביותר שאפשר לדמיין, אבל עמוק בתוך ליבנו השרוט אנחנו באמת מאמינים שהאופניים שלנו הם יצירת אמנות של ממש. היינו שמחים לראות אותם מול העיניים כמעט כל הזמן, סתם כדי להציג אותם לפני כל מבקר ובעיקר להעביר את הזמן בין הרכיבות בצורה איכותית יותר. רגיעה דרך מראה עיניים.

בפועל, על-מנת לשמור על שלום בית, כנראה נוותר על מעשה פרברטי מהסוג הזה. אם כך, למה לא לחפש את האמנות האמיתית שנושאה הוא אופניים? האמנות בצורתה השמרנית יותר, זאת שתוכל להרגיע את הצורך העז שלנו לעסוק בנושא כל הזמן בצורה אובססיבית מבלי שניחשד בסעיף נפשי. יש דבר כזה?

אינני מומחה לאמנות, וגם לא אמן, על-מנת להגדיר מהי אמנות. מספיק לי לדעת כי האמנות נתפשת לפעמים ככזאת על-ידי הצופים בה. בעיניי היא צריכה לבטא מימוש עצמי, מוחשי,  לתחושות פנימיות ודי בכך.

יצאתי למסע חיפוש קצר וליקטתי שלוש אלטרנטיבות המציגות פן קצת שונה של האופניים. רוחני, אם תרצו. שלושה יוצרים שונים מאוד זה מזה: אמן ותיק ובעל שם עולמי, אשר נגע בעבודותיו גם בתחום האופניים; צלם צעיר, אשר סיים זה עתה את לימודיו ובחר בזווית שונה ומעניינת לתיעוד רכיבותיו; ואופטומטריסט מוכשר, אשר במקוריות רבה רתם את עבודתו וזמנו הפנוי ליצירת מיניאטורות של אופניים.


עבודה של האמן דודו גרשטיין
עבודה של האמן דודו גרשטיין

 אופני גרשטיין / מאת: אירנה גורדון 

כשמרסל דושאן רצה לזעזע את עולם האמנות ב-1913, הוא יצר את הרדי-מייד "גלגל אופניים על שרפרף" ובזאת הכריז על שחרור ממוסכמות ציוריות ופיסוליות של מאות שנים. כשהאמן הירושלמי דודו גרשטיין רצה לעשות שינוי בדרכו האמנותית כצייר של מצבים אינטימיים וסגורים בצבעים קודרים, ולעבור ליצור בתלת-ממד דמויות הנמצאות בתנועה במרחבים פתוחים, הוא יצר את הפסל הראשון שלו בהשראת אחד הזיכרונות הראשונים שלו מאמו – אישה כבדת משקל הרוכבת על אופניים או, למעשה, יושבת עליהם. הפסל היה עשוי קרטון ומצויר בסגנון קלאסי בעפרונות צבעוניים. היום, אחת העבודות המזוהות ביותר שלו היא פסל-קיר עשוי אלומיניום של קבוצת רוכבי אופניים מקצוענים, המצויר במשיכות קצרות בצבעים תעשייתים בעזרת מספר מכחולים המחוברים יחד במקביל. הרוכבים יוצרים מבנה אסתטי של תנועה, מסה, מרחב וחלל.
המשיכה לאופניים ולרכיבה עליהם מככבת בתגזירים, בפסלים ובציורים, והיא חלק בלתי נפרד מארגז הדימויים האמנותי שלו עד כדי אפשרות לתיאור האופניים ה"גרשטניים" לצד הדמות ה"גרשטנית". הגוף האנושי והאופניים חוברים ליישות אחת ממצב למצב ומאיש לאיש: אדם הרוכב על אופניו כשהוא נושא סולם עמוס בציפורים, אישה ששימלתה מתנפחת ברוח בזמן הרכיבה, אב ובתו וציפור המתלווה לרכיבתם, איש עם כלבו בסלסילת האופניים, זוג אוהבים רוכבים יחד או זה לצד וזה ושערם המתבדר ברוח מהדהד את תנועת האופניים, אוהבים הנחים בטבע והאופנים מוטלים לצידם – נופשים אף הם, נשים וגברים רוכבים בנינוחות בחברותא ונדמים כמשוחחים ביניהם בזמן הרכיבה, ולעומתם קבוצות ספורטיביות של רוכבי אופניים המתחרים ביניהם ושואפים לנצח ולהאדיר את הישגיהם הגופניים, כשהם נתפשים מזוויות משתנות.

האופניים הגרשטניות מקבלות את אופי הרוכבים, בדומה לאנשים וחיות המחמד שלהם: הם לעיתים רזים וצרים, מלאי מתח כקפיץ, לעיתים משורטטים ברישול מכוון, ברגיעה, רפויים, ונדמה שמשתרגים כזמורות. גרשטיין מעלה על נס את יופיו של הכלי הטמון באווריריות ובתמציתיות שלו, כשהוא מתבונן בו לא רק מן הצד, אלא מלפנים, ומבקש לאחוז בקשר הצורני שבין הרוכב לאופניו. באמצעות רישום זורם וחופשי, הוא מעניק אופי שלם ומתמשך לקינטיות שבחיים ובאמנות.

האופניים ככלי המתאים לילדים ולמבוגרים, לנשים ולגברים, להנאה ולהישגיות גם יחד, משמשים אותו לשרטוט דרכי חיים מגוונות ולהצלבה ביניהן. הוא לוקח וממזג את הממד העירוני של האופניים עם זה הכפרי, את הנוף האורבני עם המרחבים הפתוחים. הציירים המודרניסטים של סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20 השתמשו באופניים, לצד המכוניות והרכבות, על-מנת לבטא את השחרור שבחיים המודרניים. גרשטיין מתמקד אף הוא באופניים כדי לאחוז בממד התנועה התמים והטהור ובו-בזמן לבטא את הדינמיות העכשווית המשוכללת והממוחשבת. הוא משתמש במשיכות צבע חופשיות ותבניתיות לסירוגין, כמו גם באופני שכפול שונים של הדמויות, כדי לתת ביטוי הן לפן התמימות והן לפן הטכנולוגיה. "אני רוצה לרכוב על האופניים שלי היכן שמתחשק לי", שרים בהתרסה היתולית חברי להקת קווין הבריטית בשירם "מרוץ האופניים". ואכן, דבר-מה מלא הומור ומשובה מתקיים בעצם הרכיבה על אופניים, דבר-מה הקשור לתיאטרליות, לילדות ולתחושת חופש. אלה הם היבטים מרכזיים בעבודתו של גרשטיין, שמתאפיינת בגרוטסקיות ובמשובה בו בזמן.

כשגרשטיין נשאל אודות הסיבה לעיסוק באופניים, והאם היא קשורה לביוגרפיה ולחיי היום-יום שלו, הוא משיב בשלילה: הוא נמשך לאופניים ולאנשים הרוכבים עליהם בגלל האפשרויות והאתגרים האסתטיים של צורה, צבע ותנועה בזמן ובמרחב שהם מציעים לאמן. אלא שבעקבות האמנות, העבודות נפגשו עם רוכבי האופניים המקצועניים ביותר ובראשם לאנס ארמסטרונג האגדי. ארמסטרונג, שזכה ב-2005 בפעם השביעית ברציפות ב"טור דה פראנס", רכש את העבודה "טור דה פרנס" של גרשטיין מהגלריה המייצגת אותו בפריז. ארמסטרונג אף ביקש לרשום את הספרה 7 על החולצה של הרוכב הנמצא במרכז קבוצת הרוכבים בעבודה. בעקבותיו רכשו חבריו, רוכבים מקצוענים אחרים כמו יאן אולריך, עבודות נוספות של גרשטיין העוסקות ב... מרוצי אופניים, אלא מה.


צילום של פינקי מונדרר. נקודת מבט תזזיתית
צילום של פינקי מונדרר. נקודת מבט תזזיתית

 My Way – דרכו של פנחס (פינקי) מונדרר / מאת: גיורא שלמי 

פינקי הוא רוכב אופניים. לא כמקצוע,  זה מה שיש לו. בעיניו, זהו כלי התחבורה האולטימטיבי. בחור חזק הוא פינקי, מוצק ושרירי, יכול לדווש שעות, לחצות את העיר מקצה לקצה.
על תחושותיו כרוכב אופניים הגיש פינקי את עבודת הגמר שלו, לאחר שסיים מסלול דו-שנתי במדרשה לצילום גיאוגרפי.
בסדרה בת 20 צילומים משתף הוא אותנו, מנקודת מבטו - הפיזית והמנטאלית - של רוכב אופניים בעיר גדולה החווה דרך של התקדמות תזזיתית, לעיתים בניגוד לזרם, תוך פילוס דרך בינות למפלצות ברזל מאיימות, חשוף להפתעות מזדמנות, לעיתים מסוכנות.
לצורך ביצוע הפרויקט חיבר פינקי מתקן מיוחד לשלדת אופניו, המאפשר לרתום מצלמה הפונה לכיוון הנסיעה. המיקום המדויק  של המצלמה ואורך המוקד של העצמית נקבעו כך שתחום הראייה יכלול את מסלול הנסיעה וגם את כידון האופניים כסמן. סמן של נקודת המבט המשחזרת עצמה בכל הצילומים, נקודת מבט מ"הבטן".
המצלמה מחוברת לכבל משחרר הנתון בידו של פינקי,  וכך יכול הוא להפעילה כראות עיניו בנקודות מקום וזמן המעבירות לנו, הצופים, את דרכו ואת חוויותיו.
בצילום הגינה עושה פינקי קיצור דרך עירוני, פריבילגיה של רוכב אופניים, חציית גינה ציבורית. שביל הגינה מותאם להולכי רגל. הדמות ההולכת לפני המצלמה משמשת כאמת מידה לרוחבו. שביל הגינה מרוצף באבנים משתלבות, והאופניים שאינן מצוידות בבולמי זעזועים מעבירות את פני השטח לרוכב ולמצלמה. התוצאה היא שברוב הצילומים נוספים ממדים של רעידה ותזוזה המעניקים נופך של תנועה לצילום. כידון האופניים הסופג את אותן רעידות כמו המצלמה, נשאר יציב יחסית מול העצמית וברוב הצילומים שומר על חדות יחסית. העצמים הקרובים למצלמה, משני צידיה, חולפים על-ידה במהירות יחסית גבוהה מאלה הרחוקים. כך נוצר אפקט מריחה המקבל חיזוק בחשיפות ארוכות יחסית, אפקט המגביר את תחושת המהירות.
בצילומים אחרים המוצגים בתערוכת הגמר, אנו חולקים עם פינקי את המפגשים בכביש עם אוטובוסים, עם כלי-רכב הנוסעים נגד כיוון הנסיעה שלו, עם הולכי רגל ה"מפריעים" לפינקי לרכוב על מדרכות, עם שעות היום החמות ועם תאורת הלילה המטילה צללים ארוכים בדרכו.
פינחס (פינקי) מונדרר, יליד קיבוץ, חיה עירונית, סיים השנה את המדרשה לצילום גיאוגרפי.

גיורא שלמי הוא מנהל המדרשה לצילום. טלפון 03-6306308 מייל: giora@gpc.co.il


מיניאטורה של אלי חריט (צילום: רונן בהנמפר)
מיניאטורה של אלי חריט (צילום: רונן בהנמפר)

 אלי חריט - מבט אחר דרך משקפיים / מאת: אריה פישלר 

את אלי חריט, בן 26, אני פוגש בחנות האופטיקה המשפחתית הקטנה אשר פועלת כבר שלושים שנה באותו מקום ביד אליהו. אלי, בצניעות רבה, לא ממש מבין מה לו ולמודלים שלו כאובייקטים לכתבה במגזין. את העבודות שלו פגשתי עת פרסם אותן בפורום באינטרנט לפני למעלה משנה וכבר אז הוקסמתי מהן, מהיצירתיות שעומדת מאחוריהן - משהו שכל חובב אופניים היה שמח להעמיד על שולחנו.
אלי לא עוסק בבנייה דרך קבע, ולמעשה יצר שלושה מודלים ולקח פסק זמן. הם שימשו לו אמצעי לנצל זמן פנוי ואיזו מוטיבציה רגעית שנראה שקצת דעכה. הכל התחיל מן הסתם מאהבה לתחביב, אופניים, שבמשך הזמן שעבר מאז הוחלף כבר, מפאת חוסר זמן, לטובת לימוד נגינה בסקסופון וגידול ילד. מתוך קופסת משקפיים של רודי פרוג'קט הוא מוציא את הדגמים ומבריק אותם בחיבה לקראת הצילומים. שלושת הדגמים, מיניאטורות של אופניים, נוצרו כולם בסדנת תיקוני המשקפיים הנמצאת מעל החנות. בחדר הקטן, הצפוף והמבולגן, עמוס כלים, חלקי משקפיים ושאר פריטים התורמים לאנדרלמוסיה הכללית, מתיישב אלי מצויד בחלוק ובמשקפי מגן, מפעיל את המבער הקטן ומתחיל לחבר את חלקי המשקפיים אחד לשני. בסופו של דבר נוצר הקסם ואוסף החלקים המקרי קורם שלדה ואוכף והופך לדגם אופניים.
הבסיס לכל דגם הוא הגלגלים. לשם כך נדרש איסוף מסגרות של משקפיים עגולים. מתברר שהדבר אינו פשוט כל-כך, היות וסגנון משקפיים זה עבר מהעולם ולא קל לשים את היד על כאלה. כאשר מזדמן אחד כזה, הוא מייד מאופסן במגירה יחד עם שאר החלקים הרלוונטיים הממתינים ליצירת הדגם הבא. על הגלגלים מחובר שלד, "שפיצים" אם תרצו, המאפשר לעגן אותם לדגם, לשלדה. שאר החלקים המרכיבים את המיניאטורה הם חלקי משקפיים נטו ללא שום שינוי או שיפוץ. As Is. משך הבנייה יכול לנוע בין מספר שעות למספר ימים, תלוי ברמת הפירוט. הדגם המורכב ביותר, למשל, הוא העתק מוקפד של אופני הצ'ופר Giant Stilleto. אלי טוען שמדובר בהעתק מדויק וזהה למקור. אתם מוזמנים לבדוק.  דגם אחר נבנה גם הוא לפי מקור אמיתי:  אופני הטנדם של קנונדייל, עם סלסילה מקורית.

בינתיים כאמור, לא הזדמן לאלי להמשיך את "קו" היצירות. במגירה אמנם ממתינים החלקים לעבודה הבאה, אבל שום דבר לא בוער לו. כשפרסם את התמונות בעבר קיבל לא מעט פניות והזמנות לדגמים נוספים, אך הזמן וההשקעה הנדרשים לכל דגם מנעו ממנו יצירה של כאלה שלא לאוסף הפרטי. בינתיים הוא ממשיך להתאים עדשות משקפיים ולתקן מסגרות במסגרת מקצועו העיקרי.


קרדיט: אריה פישלר
 
 המדריך לרכיבות מדבר...
המדריך לרכיבות מדבר עם כל הקסם והמשיכה המאגית, המדבר הוא גם מקום של סכנות, ואנחנו, עם כל יצר ההרפתקנות, בסופו של דבר רוצים לשוב הביתה בשלום להמשך
 טראנס-אלפ 2006 (או: מחפשים את היידי)...
טראנס-אלפ 2006 (או: מחפשים את היידי) מיומנו של פרופסור לפיזיקה בתחרות השלבים המפורסמת ביותר שנערכת באירופה לאופני הרים להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של איל ...
 לתצוגת פורום
רוח ואופניים (כי לא הכל קורה בשבילים)
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 16    דרוג כללי: 3.25

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2019