הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור מאונטיין ביק אקשן ישראל
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

אופניים כתרבות (או: הילוך יחיד למתקדמים)
קרדיט: אייל צ'רניחובסקי
הועלה על-ידי: 
איל  לאתר של איל
4/2/2007, 08:53

                

   

המהדורה הישראלית של מגזין MBAction היוקרתי.
לחצו כאן להזמנת מנוי.



אם יש ספורט החייב לטעון לכתר הספורט הלאומי בארץ המובטחת, הרי שזוהי הרכיבה על אופניים. יש יאמרו טרנד, אבל בניגוד לכל טרנד חולף בישראל, ענף האופניים ממשיך להלום  ו"פותח שבילים" לכל עבר. מה צריך אדם, אם לא לשחק ב"צעצועים", לקבל אותם על מגש נוצץ של שיווק מהול באין סוף מותגים עסיסיים, ועל הדרך לספר לבן\לבת זוגו שהוא יוצא לעשות ספורט? הוסיפו לזה מזג-אוויר שבו אפשר לרכוב במשך כל ימות השנה, מסלולים המשתרעים לאורכן של ריאות ירוקות בצפון, או שבילים אקזוטיים במדבריות הדרום, והרי לכם מתכון מנצח לספורט לאומי. עם זאת, לא די באווירה. מה שהופך מדינות באירופה,  למשל, למדינות "רכובות על אופניים" הוא הרבה מעבר למותגים ולטכנולוגיה. מדובר בתרבות.


כל מי שמגלה מחדש את האופניים בארץ, חוזר בוודאי לאיזושהי חוויית רכיבה מן העבר. אסוציאציות של חופש עם חיוך אינפנטילי בלתי נשלט של התלהבות בגלישה על שני גלגלים. שרידי ילדות המצליחים לבקע את שכבות החיים, ללא שום אפשרות או מניע קלוש להחזיר את התהליך לאחור. כששואלים אותי "למה אתה אוהב אופניים?" אני אומר שאין הנאה פשוטה כמו לרכוב על אופניים. מדובר באחד החיבורים הבסיסיים והיפים ביותר בין אדם למכונה אחרי מברשת השיניים. רכיבה על אופניים היא ריחוף. זה יכול להיות במורדות השבילים של מנרה על אופניי דאונהיל נוצצים, או לאורך שדרות רוטשילד על אופניים מברזל שיצאו מהבוידם של הסבא.

כשפנה אלי עורך המגזין לכתיבת הכתבה, הוא לא ממש הצליח להתמקד. אבל הוא העורך;  יכול לזרוק סתם רעיונות באוויר. בסוף, אני צריך לכתוב את זה. החלטתי שהוא בעצם מבקש כתבה על תרבות. תרבות של אופניים.
ביודעין או שלא, את הכתבה ביקש ממני, מעצב מוצר. ככלל, מעצבי מוצר צריכים לחיות עם מה שנראה לכל הדעות כפיצול אישיות: חיים עם רגל אחת באומנות סוחפת, ואחרת בהנדסה קשוחה. המסע הנצחי לאחד את שני הקטבים הוא דרך חיים.

מה יש באופניים שהוא מעבר לעצמם? בדרך-כלל, רוב השיחות על אופניים הן פונקציונליות; הבולם משכך, הצמיג אוחז. אבל, קיימת אפשרות אחרת לדבר על אופניים. דרך תפיסת המוצר – להוריד מהם את כל החלקים הפונקציונליים, עד למינימום, ולגזור שיח אחר. כפי שאומר ליאונרד קורן אודות אומנות יפאנית מינימליסטית:
"וואבִּי-סַאבִּי הוא יופיים של דברים לא מושלמים, ארעיים וחסרים. זהו יופיים של דברים פשוטים וצנועים. זהו יופיים של דברים לא מקובלים".

 



 אדם- מכונה 


רצוי לומר כמה דברים על אודות הקשר המיסטי הזה שקרוי אדם-מכונה. יחסי אדם-מכונה אינם תופעה הנדסית; זוהי תופעה המונעת מתשוקה. קביעת גיאומטריה נכונה לאופניים היא משימה עיצובית ולא הנדסית. לא מדובר בעיצוב ויזואלי, איך האופניים נראים, שכן עיצוב טוב כלל אינו גלוי לעין. מהנדס יבנה אופניים קלים, חזקים ובטוחים יותר. הוא לא יוכל להתחקות אחר התחושה של הילד שבנו, השואף לרדת את ההר כמה שיותר מהר ומזהה בדיוק מתי הגיאומטריה נכונה.

אותה תחושה, היא הקובעת את איכות הרכיבה. רוכב טוב עם יכולת שיפור עצמי של הרכיבה יודע כי מעט מאוד תלוי באופניים עצמם. ראוי שיידע מתי הוא מוכן לפנייה, קפיצה או הזרימה שבשביל. כשרוצים לשפר את הביצועים של אדם-מכונה כמכלול, גם במקרה של רכיבה על אופניים, יש קושי תמידי לזהות היכן ומתי יש להטיל את האחריות על הרוכב עצמו ומתי על האופניים. אנו מרבים לשפר את המכונה (תסמונת "הרצפה העקומה" או "שידרוגיטיס"), אך כדי להמשיך לשלוט על המכונה, ולא להפך, יש להחזיר את האחריות אל הרוכב. הוא זה שחייב לשנות הרגלים. 
 
זן שלם של רוכבים  בוחרים לרכוב על אופניים מינימליסטיים – אופניים שמשיבים לרוכב את הזכות להרגיש שוב בשטח, לבדוק מחדש מהי הרכיבה עצמה ולקבל עליהם את מירב האחריות. העבירות בשטח תלויה ברוכב יותר מתמיד. הורדה של חלקים שונים, בעיקר הילוכים ובולמי זעזועים, היא חוויה בפני עצמה. פתאום האופניים, במובן הכי בסיסי, נראים לעין.

השכל הישר של הסביבה, ולעיתים אף של הרוכב עצמו, לא ממש מעכל את התהליך הפנאטי הזה. לפחות בהתחלה, התהליך חייב להיות מונע כנראה מגוון של סאדיזם. עם זאת, במהרה ובאופן כמעט גורף, ניתן לומר כי באלה המנסים מתעוררת פליאה לא רציונאלית על פשר הרכיבה עצמה, בלי כל ההנחות והפינוקים. מציאות שלמה של שיווק ואופנה סביב המוצר עצמו נשמטת כעת מתחת לגלגלים. תהליך החזרה בשאלה הוא בלתי הפיך בשלב זה. ואלה שבכל זאת שמרו את האופניים "האופנתיים" כמזכרת, מדווחים על שיפור מופלג ברכיבה גם שם. בהמשך, כשהתופעה מחמירה, ההרים הופכים לגבעות, הסלעים – לגרגירים, ורוכבים על הילוכים - לזבובים. החיבור בין הרוכבים הוא דרך "רוח הרכיבה", ולא דרך האופניים. רוכבי סינגל ספיד מעדיפים להשתייך לכת משל עצמם: הם יעדיפו להצמיח קרניים, להוריד את הלייקרה השחורה, ללבוש חצאית וליטול בירה ליד. מבחינתם, זהו האמצעי והמטרה גם יחד.



 בואו נדבר על אופניים 


אופני סינגל ספיד הם אחת התופעות המעניינות ביותר בתחום האסתטיקה של אופניים. מדובר בקהילה של רוכבים המחפשים אסתטיקה בתוך מרחבים מוכרים ומינימליסטיים; מה כבר אפשר לחדש בשני גלגלים, שלדה ושרשרת בהשוואה לאופני הדור החדש? מוצרים היוצאים היישר מתוכנות תלת- ממד אל קווי הייצור, מצויידים במשיכות פסיכדליות של אלומיניום, בולמים "רטובים" ולוגו סקסי.
שיא המינימליזם מתגלם באופני Track למסלולי וולודרום – Velodrom. אופניים המשמשים למרוצים על מסלולים מעגליים (שעדיין אינם קיימים בארץ). לאופניים אין כלל מעצורים וגם לא הילוכים. אפילו פריילוף הם חסרים. Fixed Gear. העברת הכוח ללא פריילוף משתפרת פלאים. רבים משליחי האופניים בעולם מעדיפים סגנון כזה של רכיבה. יתירה מכך: מסתבר כי רכיבה על אופני Fixed Gear בשטח היא כבר סטייה מקובלת למדי.

שלדה, כידון, גלגלים ושרשרת. מראה ממכר. אלו הם האלמנטים שכולם מזהים כאופניים. אופניים הם אחת המכונות הבסיסיות, האלגנטיות והנפוצות ביותר. הן שגורות באורח אינסופי בשפה החזותית של כל תרבות וכל בן-אנוש על הכוכב הקטן הזה. כאשר אופניים מורכבים מהאלמנטים הבסיסיים ביותר, הם למעשה חודרים לתודעה ובאופן בלתי אמצעי.  

לעומת זאת, אינצ'ים, מילימטרים, צמיגים, מעבירים, "וי ברייק", דיסק, FSR, VPP, TST, SPV, סינגל, דאבל, טריפל – כל אלה מהווים תחום שונה לגמרי של חשיבה על אופניים, שגם משפיע על האסתטיקה של הרכיבה. השוואות סטנדרטיות בין אופניים וחלקיהם השונים הן השוואות פונקציונאליות, כהשוואות בין הצהרותיהם של אנשי השיווק: המתלה הזה יעשה כך, הבולם יגיב בצורה כזאת. המעביר יהיה במשקל כזה. מדובר בהסתכלות אחרת על אופניים. שיחה על אופני סינגל ספיד היא דיון שונה לחלוטין.



 עשה זאת בעצמך 


Steel is real - כך אומרים. שלדות ברזל רבות קשורות לעמודים בארץ. במיוחד עכשיו, כשמחירי הברזל בשמיים, הן נחטפות בזו אחר זו. לדאבון הלב, הן אינן נאספות על-ידי חובבי קלאסיקות, אלא על-ידי סוחרי ברזל חסרי רחמים.

לפני שנתיים השאיר אצלי שי שלדת Bridgestone MB-4 1994. "מישהו חייב לרכוב על האופניים האלה יום אחד", אמר. Bridegstone  היה מותג אמריקאי שהשאיר אחריו כת של מעריצים. מעין Raleigh אך בגרסה האמריקאית. אם כבר הזכרתי Raleigh, פיטר מצא Raleigh Grand Prix מ-1980 אצל השכנים, בזבל. אימצתי את שני הזוגות.

המטרה הייתה לשקם את שני הדגמים ברוח הסינגל ספיד: "קדושת הכלום ומקסימום הרכיבה". בפרויקט סינגל ספיד העובדה כי ההילוכים אינם חוזרים לאופניים מהווה יתרון כפול: באופניים ישנים, ההילוכים ממילא אינם שורדים את מלתעות החלודה, ועל-כן נידונים לכליה. יתר על כן: במקרה בו נדרש אבזור שלדה, הדבר מקטין משמעותית את עלותם של החלקים הדרושים. פרויקט סינגל ספיד צריך להיות קל, מהיר ומהנה.

אופני סינגל ספיד בעלי שיכוך קדמי כבר היו ברשותי; ורודים עם בולם וסכימת צביעה של זברה.  הם זכו לשם "Profanity" – טומאה - לפי בקשתם של רוכבים שונים מהמרחב הווירטואלי.  מה שחסר לי בסולם המינימליזם היו אופניים נטולי בולם קדמי – Rigid, ואופניים ללא בולם ופריילוף: Fixed Gear (הפדלים תמיד נעים בעת שהגלגלים מסתובבים).
שני הזוגות היו במצב קשה. ל- MB-4היו כמה שכבות צבע, שכבת מדבקות וכתמי חלודה. עם זאת, השלדה הייתה תקינה לחלוטין. הראלי היו פשוט גוש של חלודה, פלסטיקים מתפוררים וגריז מיובש. פירוק של אופנים ישנים יכול להיות אתגר לא קטן. הכלל של חובבי הקלאסיקות באופניים הוא לא לפגוע בחלקים המקוריים ולשמר אותם. הרבה "זז קל", סולר ואמונה – בסוף זה מתפרק.

תכנון הצבעים הוא סוגיה ראויה. הקונספט של הצבעים נבחר מראש, תוך מחשבה על החלקים שנועדו להיות מורכבים על האופניים. חברות בענף האופניים מוכרות בדרך-כלל יותר מוצרים כאשר הם בצבעים ניטרליים ומתאימים לכל צבע של שלדה או חלק אחר באופניים. בפרויקטים מהסוג הזה אין ממש גבולות, וזוהי הזדמנות נהדרת להיות מקוריים. אופניים ורודים עם בולם זברה זה קיצוני, אבל אפשר בהחלט עוד להשתולל:
 ירוק הידוע כירוק "Kawasaki" ל-MB-4. החלקים שעמדו לצורך הפרויקט היו שחורים, כסופים, עם נגיעות של זהב וצהוב ב"הד-סט" ובכיסא.
ה- Grand Prixאדום כמו ציפורניה של רקדנית פלמנקו (שלא לומר ציפורניה של זונה מסרט של אלמודובר). החלקים שנועדו לשלדה הם: מזלג ברזל מצופה כרום מבריק, ושאר חלקי אלומיניום כסופים: חישוקים, נאבות, כידון, קראנק וסטם.

השלב הראשון אחרי ששחררנו את השלדה מחלקיה היה להיפטר מהצבע והחלודה. הוחלט כי זו הזדמנות לסלול "ציר" זול ומקצועי בדרום תל–אביב עבור רוכבי אופניים, שבו אפשר יהיה לשקם או לרענן אופניים חדשים וישנים. כמה טלפונים והצעות מחיר ואני בדרום ת"א בתחנה הראשונה:

"אבי ידידים  - התזת חול".  איש נחמד ומנוסה שראה המון "קלאסיקות" בחייו:  אופנועים, רכבים, רהיטים. אבל, לא הרבה אופניים, הוא אומר. התזת חול בלחץ גבוה היא כמו נייר שיוף גס המסיר לא רק חלודה וצבע ישן, אלא גם שכבת דקה מהברזל עצמו. החלודה בדרך-כלל אינה רק על פני השטח אלא מצויה גם בנקבוביות זעירות בתוך החומר עצמו ולכן התהליך נכון במקרים כאלו. התהליך היה קצר להפליא –  כעשרים דקות ברעש מחריש של מדחסים בגודל של מקרר, ושתי השלדות יצאו ללא זכר של חלודה או צבע. ברזל גולמי חשוף נקי לגמרי. כל הסיפור 80 שקלים לשלדה (רק לרוכבי אופניים).

רחוב בן צבי 77 , ת"א יפו
טל: 052-3489083

התחנה השנייה היא "מצבעת חזי".  וכדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר, שכן ברזל חשוף עלול להחליד תוך יממה. ישנן המון שיטות צביעה. בדרך-כלל נוהגים רוכבי אופניים ללכת לצבעי רכב. לפעמים זהו סיפור ארוך ויקר יחסית.  "מצבעת חזי" נכנעה בסוף ללחצים, וגם שם מוכנים לעשות מחיר לרוכבי אופניים. צביעה באבקת Powdercoat אלקטרוסטאטית וקלייה בתנור במאתיים מעלות לשעתיים, במחיר של 90  שקלים לשלדה! הצבע יוצא מדהים – "משיי",  בין מבריק למאט. אם תהיו נחמדים, תוכלו אפילו לקבל את השלדה עוד באותו יום. קשה לחשוב על צביעה איכותית יותר, בטח לא בזמן ובמחיר המדובר.

רח' הרבי מבכרך 35, יפו
03-6835528
050-5264507

להחזיק שלדה צבועה ונוצצת אחרי שיצאה מהתנור, זה ממש כמו להחזיק כל שלדה אחרת שיצאה הרגע מהחנות, או כמו שאומרים ביישוב - "ישר מהמפעל". רק שלשלדות הללו מקדם מקוריות וביטוי אישי פנומנאלי ביחס למצוי ברחוב החשמונאים בת"א. בניגוד לשלדות קרבון ואלומיניום, שהם חומרים שנכנעים הרבה יותר מהר מברזל, יש משהו קסום בלהחזיק שלדה בת עשרים ושבע שנה נוצצת כחדשה, מוכנה לעוד סיבוב של כמה עשורים.

לפני הרכבתם של החלקים, זוהי הזדמנות טובה לנקותם: פוליש, ווקס, חומרים לניקוי כלי כסף, רענון הגריז בצירים השונים כמובן, ועוד פעילויות חידוש כיד הדמיון. כאמור, במקרה של אופני סינגל ספיד או Fixed Gear לא מדובר בהרבה חלקים שאותם יש להחזיר לאופניים, היות וההילוכים מחוץ לתמונה.

אם הכל הולך חלק, תהליך ההרכבה קצר. אם יתגלו בעיות, תמצאו אותן במסבים השונים. כדאי פשוט להחליפם בחדשים. הרכבת חלק ועוד חלק – כמו נס או התגלות; האופניים מתחילים לזרוח ולהיראות. מה שהיה רק רעיון, קורם לפתע ברזל וגומי לכדי אופניים של ממש. הנאה צרופה. לוקח זמן לעכל אותם דווקא משום מקוריות האופניים. לא תמצאו זהים להם. כנראה שגם לא דומים.


 פינישים ופינוקים 


אם רוצים, אפשר ממש להתפרע עם שחזור לוגואים וסיסמאות. ניתן להדפיס בקלות דף מדבקה A4 שקוף לאחר עריכת גרפיקה. רצוי להתיז לקה שקופה על המדבקות לאחר הצמדתם לשלדה, כדי לשמור על שכבת הגנה. בתוספת מחיר, ניתן להדפיס מדבקות איכותיות יותר עם חיתוך מדויק סביב הטקסט.

כידון רחב (רצוי מאד על אופני סינגל ספיד) וסטם באורך מדויק, יקבעו הרבה באיכות הרכיבה. גם אוכף נוח יעזור. כאמור, רצוי להתאים את אלה לקונספט הצבעים מבעוד מועד. אם אתם בעניין של מותגים ותכשיטים, ובא לכם לגרום לרוכבים אחרים לשפשף את עיניהם -  נחמד תמיד לפנק שלדה מחודשת בתכשיט בוטיק צבעוני. הניגוד בין ישן לחדש, זול ויקר,  מחצין את רוח אופני הפרויקט לכל קורבנות האופנה אשר אינם יכולים כלל לראות את אופניכם בלי לוגו ידוע ומנצנץ. אבל, ברגע שהם יקלטו אותם בכל זאת – תתכוננו לענות על הרבה שאלות.



 הרכיבה 


הנוסחה פשוטה: השטח כל הזמן משתנה מתחת לגלגלים, והאופניים לא. הדבר היחיד שצריך להתאים את עצמו לשטח הוא הרוכב. אני מכיר רוכבים שלמראה אופניים הגוף שלהם הופך למים. בעת הרכיבה האופניים עוקבים אחרי השטח, גולשים בלא הרף מצד לצד, מעלה ומטה, ובכל זאת הרוכבים נותרים ביציבותם, כמרחפים מעל השביל. למראית עין, נראה שככל שהרוכב מיומן וזורם יותר, כך הוא ממעט בתנועות גוף. אופני ריג'יד הם דוגמה מצוינת לכך. במהירויות גבוהות ובעליות טכניות כאחד, בחירתו של קו הרכיבה  משתפרת פלאים עוד ברכיבות הראשונות. השחרור והרכות שנדרשים בתפעול אופני ריגי'ד על השביל גם בפלג הגוף העליון, משפיעים מיידית על ז'אנרים אחרים של רכיבה, אפילו על רכיבת דאונהיל.

מבחינת סינגל ספיד, היות שבירידה "ההילוכים נגמרים" מהר למדי, השמירה על המומנטום הופכת לאתגר לא קטן. אט אט תמצאו אלטרנטיבות לשמירה על מהירויות ועל מומנטום  בירידה; סגנון הרכיבה ישתפר מעצמו, וההבנה של השביל תהיה אינטימית יותר. בעליות טכניות, האפשרות בהעברת עומסים גבוהים אל מערכת ההנעה, תוך שמירה על רכות ועבירות טובה של האופניים, היא תגלית שתשנה לכם את הרכיבה באופן בלתי הפיך. כמו כן, יציאה מהאוכף בעלייה היא אנטיתזה לטיפוס קלאסי בעלייה טכנית עם הילוכים. כעת יש צורך לשמור על אחיזה טובה תוך כדי עמידה. חלוקת המשקל בין הגלגלים בהתאם לתוואי השטח נלקחת למחוזות חדשים.

הרכיבה בשטח על ה-Grand Prix - נטולי פריילוף, כזכור - שונה לגמרי בהשוואה לרכיבה רגילה. הפדלים אינם מפסיקים להסתובב. תכנון קו הרכיבה בהתאם לשטח כך שלא יפגעו במכשולים, הוא אתגר לא קטן ועלול להיות מסוכן במסלולים טכניים. בנוסף, ירידות מהירות מותנות בקצב סבוב הרגליים.

בניגוד להליכה או לריצה, שבהן הנטייה היא לתת למחשבות לרוץ, רכיבה על אופניים דורשת ריכוז מוחלט: המהירות, האדרנלין והמאמץ. מהבחינה הזו, רכיבה ללא פריילוף דומה יותר להליכה או לריצה. עם זאת, ברכיבה מעין זו העברת הכוח אפקטיבית יותר מרכיבה עם פריילוף. אנו משתמשים בו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, גם כשאנחנו מאמינים שהדיווש הוא לכאורה רציף. רכיבה ללא פריילוף משנה את סגנון הדיווש והעברת הכוח לפדלים באופן משמעותי. 50 ק"מ במבואות ירושלים ללא הילוכים וללא פריילוף הם הרבה יותר מטיול קרוס קאנטרי. אם תרצו, בהחלט "הארד קור".

היכרות עם סגנונות רכיבה שונים מפתחת לאין שיעור את מהותו של ספורט האופניים. כדאי להיות יצירתיים ולעשות את החיבור בין הז'אנרים השונים. רכיבה על אופני סינגל ספיד וריג'יד, בהחלט שופכת אור על אופני שיכוך מלא. אפילו על רכיבת דאונהיל. פונקציונאליות של אופניים, גם מבחינת צורתם, אינה בהכרח נגזרת של תנאי השטח, אלא עוקבת אחר המוזה של הרכיבה. ראו, למשל, את קטגוריית זנב קשיח בתחרויות דאונהיל.

אל תגבילו את הרכיבה שלכם למה שמנסים למכור לכם. מותגים וטכנולוגיה זה אכן כיף, אבל לכו גם הלאה: חפשו את הדקויות ברכיבה, הבסיס, הקווים היפים שבאופניים. כך תגלו את האופניים והרכיבה שלכם מחדש. זה לא כרוך תמיד בהשקעות מטורפות, אלא לעיתים בגילוי מפתיע של מה שמצוי כבר שנים מתחת לאף. להתראות בשבילים.
 


 רשימת קישורים 
קומונת סינגל ספיד בארץ. חבר'ה נהדרים שישמחו לענות על כל שאלה
קומונות היכל הפלדה של חובבי הקלאסיקות
גלריית אופני Fixed Gear
רכיבת Fixed Gear בשטח

קרדיט: אייל צ'רניחובסקי
 
 האופניים שזכו לאמונו של אלוף...
האופניים שזכו לאמונו של אלוף על אופני Gary Fisher Race Day Procaliber, שתכנן ג'רמי הורגן-קובלסקי, אלוף מרוצי הקרוס קאנטרי האמריקאי להמשך
 GT DH-i 2007: הזמן רץ...
GT DH-i 2007: הזמן רץ אם אתה רוצים אופניים שיעשו יותר מאשר לטוס במהירות לא אנושית במורד ההר, GT מייצרים אופניים ממש בשבילכם להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של איל ...
 לתצוגת פורום
הדבר הכי טוב אחרי שיכוך מלא
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 17/7/2011 :11:40 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  נתי הירשברג עם תוכן  יופי של כתבה אייל   [תמונה]
 6/3/2007 :21:17 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  קובה פז עם תוכן  הדבר הכי טוב אחרי שיכוך מלא


[ ]
לפרסום זה יש: 2 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 54    דרוג כללי: 3.51

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2018