מאמן וספורטאי, גבול האחריות של כל אחד מהם
 מאת: אלעד פלטין Power-Train
ספורטאי צריך לדעת לקחת אחריות על מעשיו. במידה והוא חורג מהתוכנית (כמובן שתלוי גם באיזה רמת ספורטאים מדובר) הוא צריך לדעת לקחת אחריות לתוצאות. מה אפשר וניתן ללמוד מזה ? מעבר למקרה הספציפי של חיים שהביא עצמו לפציעה ?
נפתח ב: 22/5/2011

לעמוד הבית של אתר הרים
הרים > בלוג
 אלעד פלטין Power-Train
מה הייחודיות של POWER-TRAINING ? -שיפור בכושר הגופני ורמת הרכיבה - מובטח ! (בתוך חודשיים) - אין צורך באופניים (למה ש...

שילחו לי הודעה
 הסקירות שלי
  
  
  
  

בלוג זה נצפה  4188 פעמים
 22/5/2011   יתרון של ספורטאי בדר"כ כאשר הוא מתקרב למיצוי הפוטנציאל שלו יכול לבוא לו לרועץ 4797

לפני כשבועיים פגשתי בחור שאימנתי למרתון טבריה לפני כמה שנים. מרתון ראשון, עם 80 ק"מ נפח שבועי בשיא וארבעה-חמישה אימונים שבועיים, לא יותר. טכניקת ריצה בינונית ומטה, גנטיקה גרועה לריצה (נבחרת ישראל בג'ודו לשעבר). לא משהו שאפשר לבנות עליו לאולימפיאדה בכל הנוגע למרתון.... אבל מה שנשאר בהחלט, זה הידע והיכולת לסבול, הרבה מעבר לכך, חיים קושיצקי, זה כל מה שקשור לRacing is a state of mind......

חיים הוא  ספורטאי שכל מאמן אוהב לאמן. אין בכי ולא יותר מדי שאלות. מרתון טבריה 2009 (מרתון ראשון) – 3:24..... מרתון שני – אמסטרדם –3:14. אבל כמו שכבר כתבתי בעבר, יתרון של ספורטאי בדר"כ כאשר הוא מתקרב למיצוי הפוטנציאל שלו יכול לבוא לו לרועץ.

במקרה של חיים זה הידע, או לדעת לסבול. לקחת את הגוף לקצה ואז לעבור אותו עוד קצת לפנים. השנה חיים התאמן לבדו לקראת מרתון פאריס. ללא ידיעתי או התייעצות עמי, הוא החליט פשוט לבצע את התוכנית שכתבתי לו למרתון טבריה לפני כשנתיים. לכאורה לכל ספורטאי ממוצע (טבולארסה ריק) יגיד מצוין. מה שעבד בעבר גם יעבוד הפעם – לא ?

לא נכון בעליל.

מעבר לכך שחיים שכפל את התוכנית שוב אחת לאחת, הוא גם תיבל בטייפר לקראת מרתון פאריס – בחצי מרתון ירושלים (אין שכל אין דאגות). בסיום חצי מרתון ירושלים אני מקבל טלפון ממנו. לא דיברנו כבר הרבה זמן. חיים מספר לי שהוא סיים את החצי מרתון עם שרירי תאומים מציקים, עד כדי היתפסות שמעבר לגבול הנורמה. (אז הוא לא סיפר לי שהוא מתאמן לפי התוכנית שנכתבה לו לפני שנתיים וחצי....) מה שיכולתי להמליץ לו באותו רגע זה לדאוג להתאוששות מרבית, במידה ומעוניין המלצתי לאחר שינוח מספיק טוב, מסג' בריא וטוב, וגם אם זה לא יעבוד שיפנה לרופא אורטופד שיבחן את הדברים בצורה יותר מעמיקה (רנטגן, MRI, אולטרסאונד וכיו"ב).

הבעיה הייתה :

 1. לא הייתי מאמן של חיים באותו רגע (גבול האחריות).

 2.שכחתי כמה הוא יודע להביא עצמו לקצה.

במרתון פאריס חיים עצר בקילומטר ה 14 לאחר שרץ בקצב די טוב. הוא לא יכול היה להמשיך לרוץ, גם בקושי ללכת. לאחר בדיקה מקיפה התגלה אצלו קרע חמור בשרירי התאומים. חשיבותו של מאמן איננה בכתיבת תוכנית האימונים בסגנון – "שגר ושלח". חשיבותו של המאמן היא ביכולת לזהות את תגובות הספורטאי לאימון שהוא מקבל. לקבוע יחדיו (או לפחות בהתייעצות הדדית) את המטרות ולבצע כל העת בדק בית האם הדרך משרתת את המטרה. במקרה של חיים, מרתון ירושלים "לא בדיוק" שירת את המטרה בשיפור ה 3:14 ממרתון אמסטרדם. קראתי לא מזמן מאמרים אודות "אחריותו של המאמן". נראה שהרבה פעמים אנשים מתבלבלים מהו המקצוע של המאמן.... הוא לא שוטר (שנותן דוחו"ת) או מורה ששולחת את התלמיד עם פתק להורים, או גננת שצריכה להעמיד בפינה. (לא בהכרח במקרה של חיים - זה לקח אחריות על מעשיו).

 ספורטאי צריך לדעת לקחת אחריות על מעשיו. במידה והוא חורג מהתוכנית (כמובן שתלוי גם באיזה רמת ספורטאים מדובר) הוא צריך לדעת לקחת אחריות לתוצאות. מה אפשר וניתן ללמוד מזה ? מעבר למקרה הספציפי של חיים שהביא עצמו לפציעה ?

הקשר שלכם עם המאמן שלכם. כמה אתם סומכים עליו כאשר הוא רושם לכם אימון התאוששות, או אימון עצים (תחרות?). כמה אתם סומכים עליו כאשר הוא לא מוותר לכם ?

 (אם הוא מתעקש שלא תתחרו או ההיפך – שכן)

כמה אתם סומכים עליו כאשר הוא אומר לכם דברים שאינם נעימים לאוזן, אבל אתם יודעים לקחת זאת בצורה מקצועית ולא בצורה רגשית – אישית (או רגשנית). מעבר לכך וניתן להעמיק אפילו עוד יותר, ישנם פעמים כאשר המאמן אומר את אותם הדברים לשני ספורטאים שונים, ספורטאי אחד יבין אותם בצורה כזאת וספורטאי אחר יבין אותם בצורה אחרת. פה זה כבר לא רק קשור לרמת האמון של הספורטאי במאמן וכמה הוא באמת מקשיב לו. זה גם קשור לרמת האמון של הספורטאי... בעצמו, כמה הוא מאמין בעצמו כדי לרצות להשתפר ויכולת המסוגלות שלו להקשיב לדברים שלפעמים "לא נעימים לאוזן" אבל יקדמו אותו במידה ויעשה אותם.

אני שומע על הרבה ספורטאים שמאמנים את עצמם. הם גם לפעמים יכולים לבנות לעצמם תוכנית אימונים מצוינת, אבל, יכולת הביקורת העצמית שלהם נמוכה כאשר הם מסתכלים במראה. (שיעור ראשון ב"פסיכולוגיה בגרוש" - קל לנו לבקר אחרים, קשה לנו עד בלתי אפשרי לבקר את עצמנו)

שורה תחתונה - אמון בין מאמן לספורטאי, הוא אולי אחד היסודות החשובים ביותר להצלחה. לא סתם רשום מעבדת האימונים PT בגינתון : "סמוך על אנשים – לא על מוצרים.  טכנולוגיה יכולה לעזור לך לנצח. גם האוטובוס הקבוצתי. תוכנית גיוס טובה. נאום עידוד מעורר השראה. אבל כל אלו לא באמת מביאים את הנצחון. מליון דולר לא יכולים לרכב על אופניים. וגם לא מליון בייטים של מידע. מרוצים לא מתנהלים במנהרות רוח. אלה האנשים שמבצעים. (מתוך ספרו של יוהאן ברוניל שהתפרסם בעברית – "אולי אפילו ננצח") - הספר יצא בהוצאת מודן.

 

והאמת כי מנגד, לאחר שאני חושב שוב על המאמר הזה ומאמרי פסיכולוגיה מקצועיים אחרים שיוצא לי לקרוא, לפעמים העצה הכי טובהJUST RIDE YOUR BIKE .

ולמעוניינים......

- http://www.harim.co.il/Article.asp?ID=1213

אלעד פלטין

- Power is useless without Control

 elad.bike@gmail.com 0523-541563

מעבדת PowerTraining

פורסם על ידי אלעד פלטין Power-Train @ :5/22/2011 12:29:55 PM
 הבלוגים שלי
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
הוסף בלוג
 הקישורים שלי
 לפורום של הבלוג
קישור
 מועדפים
הוסף למועדפים!
 אני בהרים
כתבות שלי
סקירות המוצרים שלי
סקירות המסלולים שלי
המכירות שלי
תמונות שלי
 התמונות שלי
תחרות הכנה לאליפות ישראל 2004
תחרות הכנה לאליפות ישראל 2004
תגובות לבלוג
מאמן וספורטאי, גבול האחריות של כל אחד מהם
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
תאריךמחבר\תהודעה
 20/10/2011 :22:34 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתי המאירי עם תוכן  מי מחליט: אני או המאמן
 20/10/2011 :22:32 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתי המאירי עם תוכן   מהתאוריה למציאות וחזרה


[ ]
לפרסום זה יש: 2 הודעות

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017