זהירות בדרכים - פרסום מס 3
 מאת: אלעד פלטין Power-Train
כרוניקה של מוות ידוע מראש ? ואולי עדיף שלא להכנס לזה, כמעט בטוח שאני אתפתה וידלוף לי החוצה בהמשך, מוות וציניות הולכים יופי ביחד. אבל במה זה עוזר ?
נפתח ב: 25/8/2011

לעמוד הבית של אתר הרים
הרים > בלוג
 אלעד פלטין Power-Train
מה הייחודיות של POWER-TRAINING ? -שיפור בכושר הגופני ורמת הרכיבה - מובטח ! (בתוך חודשיים) - אין צורך באופניים (למה ש...

שילחו לי הודעה
 הסקירות שלי
  
  
  
  

בלוג זה נצפה  5545 פעמים
 1/9/2011   3. אגו מול מקצועיות 4837

"יש בנו משהו שממש מפחד לאבד את הפחד. נגיד יש משהו שמפחיד אותי, משהו שמפריע לי בחיים. אז זה כאילו יש בתוכי משהו שרוצה לשמר את הפחד, משהו שמפחד לאבד אותו. "מותו של הפחד" - האם זה האגו שמפחד לאבד את עצמו?
כי כשאני מבין את זה אז אותו פחד פתאום נעלם חלקית."
.(מאת דניאל המ) - מצאתי את זה צף באחד הפורומים
.

צר לי מראש שהדוגמאות שלי כמעט כולן נוגעות לעולם הספורט, אבל נראה שמרבית האוכלוסיה שרוכבת על אופני כביש עושה זאת במידה גבוהה מאוד או נמוכה, בשביל הכושר גופני, ספורט ובריאות טובה. (הכוונה, ההבדל בין הרוכבים היא ברמת הרצינות שלהם וההשקעה).

כאשר רוכב כביש עולה על אופני כביש ורוכב במהירות ממוצעת שבין 25-35 קמ"ש. הוא צריך כל העת לדעת שמצד שמאל לו נוסעות מכוניות במהירות שבין ה 70 ל 100 ומעלה קמ"ש. הוא צריך לדעת שאותם נהגים לא בדיוק יודעים מה זה טור דה-פרנס, לא מעניין אותם האימון עליות שאתה עומד לעשות, לא צריכת הקלוריות שלכם ולא "כמה זמן" אתם עושים את נס הרים. מצד שני, גם אנחנו לפעמים שוכחים שאנחנו לא בטור ד פרנס, שוכחים שהכביש איננו סגור לנו הרוכבים. ובמקום לרכב בזוגות, או בטור אחד, בהתאם לתשתית הכביש ועומס התנועה, אנחנו נוטים לחשוב יותר במונחי "טור דה פרנס" - אני עושה את האיטנטרוול ויהי מה.

לא פעם אחת באימוני קבוצה אני נוטה לעצור אינטרוול של הרוכבים בקבוצה (במקרה הגרוע) או לשנות תרגיל באמצע אימון , בהתאם לעומס התנועה או תשתית הכביש שאליה נקלענו.

אני נוהג להסביר לרוכבים בקבוצה כי איכות האימון נקבעת בהתאם לרמה ההומוגנית של האימון, כלומר, כמה זמן במשך כל האימון נשארה קבוצת הרוכבים ביחד (הקבוצה מונה כ 20 רוכבים ורוכבות ברמות שונות). ככל "שחושבים" קבוצה, קל יותר לנהל את האימון, במקום לאסוף מזדנבים מאחור.

אגו מול מקצועיות ? באגו אין שום דבר מקצועי, הוא מובל על ידי פחדים, טראומות, מצבי רוח משתנים ועוד. דאג לפרש לי זאת Alexander Suchovitzky "אתה צודק אלעד יש לנו שכל ישר שיכול להזהיר אותנו מפני סכנות. הפחד הוא בסך הכל אינסטינקט פרימיטיבי שקשור באגו ובטראומות שצברנו מהילדות והפחד הכי גדול מלהשתנות".

 מה קורה כאשר אנחנו מגיעים לאימון קבוצה עייפים ? (מכל מיני סיבות). מה אנחנו צריכים לעשות מבחינה מקצועית :1. או שעדיף ונשאר בבית 2. נבצע רק חלק מהאימון ונעלה לרכב ליווי (שעה במקום 3 שעות) 3. ועוד דברים של הרבה באמצע... אבל האגו לא מאפשר זאת. התאמנתי כל השנה "ממש כמו מקצוען" - "נו, בסדר, לכולם מותר קצת להתפרק עם 4 בירות בערב שישי, זה לא משפיע עליי בגרוש..." (תמיד אמרתי "שהכחשה" היא אחותה הסיאמת של "ההדחקה"). אפשר עוד אלפי דוגמאות נוספות : רמה טכנית נמוכה של רכיבה - "שאני אעשה אימוני טכניקה ???! אני הרי מתאמן כבר 10 שנים, אני הרי רוכב מעולה ! אני לא צריך אימוני טכניקה" - ואותו אחד ימשיך לסכן רוכבים במהלך רכיבה.

בטיחות בימי חום ותנאים קיצוניים אחרים. שימו לב, כי הרבה פעמים ברכיבות אופני שטח, תאונות (עצמאיות) מתרחשות בתחילת רכיבה, או לקראת סופה. בהתחלה, מכיוון שכולנו רעננים, מרגישים את הרגשת החופש "ולוחצים" יותר ממה שאנחנו צריכים. תמיד עדיף להתחיל אימון בצורה רגועה יותר. עדיף לנסוע לאט ב 20 דקות הראשונות - "להרגיש את תחילת האימון". לקראת סיום האימון חלק מאיתנו בזבזו את מאגרי האנרגיה. חשוב להיות מרוכזים כל העת ולהחמיר בעינייני בטיחות עוד אפילו יותר - עייפות עולה וכך גם מתקהים החושים שלנו בנוגע למה שקורה סביבינו (הקפידו לשתות בימים חמים).

בכביש תהיה חכם, לא צודק - זה נכון כפליים לאופניים. מעבר לכך וחשוב יותר בלנסות ולא להיות "צדקן מדי" בנוגע לחוקי התנועה בשילוב מכוניות נוסעות. מצאו את ההיגיון הבריא שלכם כך שתשמרו על עצמכם בצורה הטובה ביותר, כמובן, בהתאם לחוקי התנועה. יחד עם זאת, תנסו לא לרכוב בשעות או במקומות מסוכנים, שגם החוכמה ובטח לא "הצדקנות" תעזור לכם בעת תאונה, חס וחלילה.

נסו למצוא כבישים שקטים וצדדים לביצוע אימוני רכיבה. במקביל תנסו להיות מגוונים יותר באימונים, אימונים מעניינים יותר יכולים להיעשות גם במקומות שתשתיות הכבישים אולי לא ברמה הגבוהה ביותר מבחינת איכות הכבישים, אבל מבחינת הבטיחות - כן.

אמצעי זהירות סטנדרטים - נצנץ מהבהב ברמה גבוהה, יש כאלה בחנויות אופניים. באימוני שבת כאשר אני יוצא מוקדם בבוקר, ישנם רוכבים בודדים שאני מזהה לפי הנצנץ ממרחק של 200 מטר ויותר (שום נצנץ איננו תעודת ביטוח ואל תתלו בו את רמת הבטיחות שלכם). 

לסיכום : היגיון בריא ומקצועיות - אולי החבר הכי טוב שלכם. תשמרו עליו טוב. בנוגע לתאונות דרכים נסו ככל היותר להמנע ולנסות ולהישען על "הכול כתוב מלמעלה" ויותר על נתונים סטטיסטיים, מקצועיות, רוכבים ומאמנים שיש להם ניסיון רב יותר מכם ברכיבה.

רכיבה בטוחה

אלעד

 יש עוד פרקים בהמשך....

4. תשתיות - למצוא את קו האמצע (או הפס הצהוב) :וולדרום - שנים מדבררים עליו - האם בכלל צריך כזה ?

 

5. כניסה לצמתים - בטיחות שלנו הרוכבים (חום, שתיה, שעות מסוכנות) פאטליסות.

 

6. ואם אזכר בעוד משהו, אוסיף (או שבכלל אמאס לי)

 

 

פורסם על ידי אלעד פלטין Power-Train @ :9/1/2011 9:46:14 AM
 27/8/2011   פס גומי כפרפרזה 4836

1) פס גומי בצמיג נגד פנצ'רים - האם הוא אביזר בטיחות ? (פרפרזה לדברים נוספים ברכיבת אופנים)

כאשר שומעים או קוראים על תאונת אופניים קשה חס וחלילה, כמעט מצחיק עד מגוחך לשמוע : "הנ"ל רכבו עם כל אבזרי הבטיחות התקניים" - למה בדיוק התכוון הכתב ? הרי רוכבי כביש רוכבים עם חליפות רכיבה צמודות לגוף אשר הדבר הכי קרוב שיכול לעלות לי לדמיון זה רקדני בלט דקיקי גיזרה. לא בדיוק רוכבי DH עם מגני "צבי-צב" וכיו"ב (לא שזה מה שיציל אותך מפגיעה עם רכב). חשוב לדעת ולהבין, כאשר אנחנו עולים לרכב על כביש (זה לא חשוב עכשיו איזה) ואנחנו רוכבים בשוליים (או על הכביש ללא שוליים). אנחנו חסרי הגנה מוחלטת כאשר תפגע בנו מכונית. בגדים זוהרים וכדומה, יכולים אולי לעזור במידה מסויימת, אבל לא תמיד (שמש בעינייו של הנהג, עומס תנועה ועוד). לא הגענו כלל וכלל לפסי הגומי..... אנחנו כרוכבים (כרוכבים !  לא כשר התחבורה, או כנהג רכב שיכור, לפעמים הדמיון בין השניים האחרונים גבוה) צריכים לדעת היכן אנחנו רוכבים כל העת וכל הזמן, מה היא משמעותה של כל סטייה (ברמת ה 10 ס"מ) שלנו (לגטימית, או שלא) לתוך עומק הכביש. אפילו ביגוד מרושל בחורף אשר מפריע ולא נוח לרוכב יכול להיות מסוכן, לא לדבר כלל על אופניים שאינם תקינים, או אופניים שאינם במידה הנכונה.

רוכבים עממיים טועים לחשוב כי רכיבה קבוצתית באופני כביש קשורה בהכרח למהירות גבוהה, תחרויות ועוד כהנה וכהנה דברים שקשורים בדר"כ לטור דה- פרנס. לא ולא !

רכיבת כביש-קבוצתית מסודרת, קשורה קודם כל לבטיחות רכיבה נטו. נקודה !

זה הכול, לא יותר. אחר כך כשלומדים לרכב ביחד ולנצל כל אחד בקבוצה בהתאם לחוזקו (מישור/עליות/טכניקה ועוד) ניתן לעלות מהירות ולרכב מהר יותר (הדבר מתקיים במקביל לעלייה ברמה הטכנית של הרכיכה ובהיכרות אישית יותר של הרוכבים). וכך גם עולה....הכיף.

אז מה הקשר בינתיים ריבונו של עולם לפס גומי ? ישנם לא מעט רוכבים שמשתמשים בגלגלי תחרות יקרים ובצמיגי תחרות דקים ועדינים אשר הקשר בינם לבין כבישי ארצינו מקרי בהחלט. ברמת השוליים היירודה בישראל, סביר להניח שכל רוכב יעדיף להמנע מהשוליים המלוכללכים בזכוכיות ושאר דברים מעניינים ובמהלך רכיבה ייצא יותר מפעם אחת מתוך השוליים ויפלוש פנימה לכביש. כאשר נרכב על גלגלי אימון כבדים עם צמיגי אימון אשר בתוכם פסי גומי, נרגיש "טוב יותר" להצמד עמוק יותר למעקה הבטיחות (בהנחה שישנם שוליים) וננסה להתרחק כמה שניתן מהכביש. האם זהו הפיתרון לקטל רוכבי האופניים בכבישים ? כנראה שלא. יחד עם זאת, כאשר נבוא אנחנו לטפל בבעיה וננסה אנחנו לעשות את השינוי הקטן בקרבינו. שינוי קטן פה ושינוי קטן שם נוסף, יביא בסופו של דבר לשינוי אחד גדול (בקרבינו כרוכבים בלבד, לא ביחסי הכוחות הבינלאומיים בחלל).

רמה מקצועית גבוהה  יותר. פס הגומי יכול לשמש כפראפרזה לרמת רכיבה גבוהה יותר של כלל רוכבי הכביש (חובבנים וחובבנים פחות =כלל רוכבי האופניים בישראל, בעיקר בגלל שלא ידוע לי על רוכב כביש שמקבל שכר-תשלום לבנק עבור זה שהוא רוכב). זה כבד (הגלגל) זה נראה אולי פחות סקסי כמו גלגל הקרבון החדש (שבמידה ותשאירו אותו בארון לתחרויות בלבד הוא גם ישמש אתכם בצורה טובה הרבה יותר בעתיד). תחרויות ? אני מכיר באופן אישי רוכבים ישראלים, קנדים, אמריקאים ואירופאים, אשר במרוצים מסויימים (מרוצי פבה בעיקר, או שישנו מעבר על דרך עפר) רוכבים עם פסי גומי. (אז במידה והם יכולים להתחרות עם פס גומי, מי אנו, אזובי הקיר שנגיד לא ?)

*** בנוגע לפוסט האחרון שפורסם. הפוסט הקודם, כמו זה, נועד לקריאה של רוכבי אופני כביש באשר הם (לא למשרד התחבורה). אינני מצפה שמחר כולם ירכבו בכביש עם רכב ליווי. מי אני שיודע (כשהייתי רוכב על אופני כביש), אין כמו רכיבה לבד מול הרוח, או עם ******* שלרכב ביחד איתו זה בדיוק כמו לרכב לבד, רק הרבה יותר מהר ....השקט ? לבד ? זה החבר הכי טוב שלי ברכיבה. מעבר לכך, ברור שגם העניין הוא פוליטי ובעייתי (פוליטי כמובן ברמת "השלולית שלנו") אינני מעוניין שיתחילו לחוקק חוקים כאלה ואחרים שמותר לרכב רק  עם רכב ליווי. אני הראשון שיצא נגד. יחד עם זאת, במידה ויש לכם את היכולת להתארגן פעם בשבוע, יחדיו על רכב ליווי, לבצע תורניות ליווי וכיו"ב...שוב פעם, השינוי הקטן הזה יכול להציל חיים.

 פס גומי כפרפרזה - חלק גדול מאיתנו אוהב להשקיע מאוד באופניים שלו. מתעניין, חופר באינטרנט, מחפש חלקים קלים יותר, גלגלים מהירים יותר, מנקה ומטפל באופניים ועוד....הלוואי והיינו כולנו יודעים לטפל ולשמור על עצמינו ברכיבת כביש, כמו שחלק מאיתנו שומרים על האופניים שלנו (לגברים שבינכם, עשו לעצמכם טובה אישית, אל תראו את הפוסט הזה לאישה, זה יהיה יותר גרוע לענף מכך שמשרד התחבורה יקרא אותו).   (: 

פורסם על ידי אלעד פלטין Power-Train @ :8/27/2011 2:29:50 PM
 25/8/2011   זהירות בדרכים - כאן מתים ! 4830

 

כרוניקה של מוות ידוע מראש ?

ואולי עדיף שלא להכנס לזה, כמעט בטוח שאני אתפתה וידלוף לי החוצה בהמשך, מוות וציניות הולכים יופי ביחד. אבל במה זה עוזר ?

 

רבות נרשם, רבות גם אני רשמתי, אצטט מישהי שאני מאוד מעריך שאמרה, "בסופו של דבר זה הכול בידיים שלנו". וזה כ"כ נכון, זה הכול בידיים שלנו.

איך אנחנו שומרים על עצמינו, כיצד אנחנו ממשיכים לרכוב, להתאמן, לטייל, לעשות את הדבר שאנחנו כל כך אוהבים לעשות ? הדבר שמתקשר כל כך לחיים ופחות כ"כ למוות.

 

רכיבה בקבוצה עם רכב ליווי.

כיום רכיבת אופני כביש עם רכב ליווי היא דבר שנחשב כ"לוקסוס" רק קבוצות (כביכול) "מקצועיות" רוכבות עם רכב ליווי. בעולם המערבי, או העולם המערבי בו מקובל לרכוב על אופניים, מרבית הרוכבים המקצוענים (מקבלי שכר) רוכבים ללא רכב ליווי (כל מיני סיבות : תרבות רכיבה באותה מדינה, רכיבה באזורים מותאמים/תשתיות ועוד). אף אחד לא אמר שבחו"ל 'ובמדינות אופניים' לא נהרגים רוכבים (חובבים ומקצועיים). יחד עם זאת, נראה שיש הבדל בין כמות הרוכבים לכמות התאונות (לרעתנו).

 

נראה

שיש לכך שתי סיבות :

- תרבות ספורט ורכיבה + תרבות נהיגה (מגיל צעיר)

- תשתיות ועומס תנועה בישראל (צפיפות מטומטמת וחוסר בכבישים צדדיים). ובנוסף מערכת אכיפה (בתי משפט ומשטרה) שפשטו ממזמן את הרגל.


 

נהג רכב ליווי - זה קצת מצחיק המושג הטיפשי הזה. מי מכם ידע שבטור דפרנס נהגי השיפוט והאופנוענים הינם רוכבים מקצוענים לשעבר ? (למרות שגם שם קוראות פאשלות כמו בטור האחרון) אותם נהגים יודעים לפרשן את המירוץ לא פחות מאשר "הגולשים בפורום". אני אישית, לאחר שפרשתי מרכיבת כביש לפני קרוב לשלוש שנים, משמש כמאמן ומנהל קבוצה, מתוך הרכב ליווי. "לא משעמם לך?" שואלים אותי הרבה פעמים. לא. ממש לא. תופתעו לשמוע, אבל ברכיבות של 4 שעות בשבתות אני בקושי פותח את הרדיו (טוב, לפחות זה שבתוך הרכב). רכב ליווי לא נועד להגן על הרוכבים ! ברכב הליווי יושב מאמן, או מנהל הקבוצה, אשר הוא אחראי על האימון, על הסדר שבו. לא, אותו מאמן לא צריך בהכרח לשבת ברכב ליווי, הוא בהחלט יכול לרכב ולהיות חלק מהפלטון. אבל ברכב ליווי מומלץ שיישב רוכב, או רוכבת שמבינים מהי רכיבת כביש ברמות הגבוהות ביותר. רמז : רכיבת כביש הינה רכיבה קבוצתית, לא אישית. זהו אולי הנקודה העיקרית שמבדילה (בישראל) בין רכיבה עממית לרכיבת קבוצות מקצועיות. בשבוע האחרון ערכה קבוצת מומנטום מחנה אימונים בצפון. חלק מהרוכבים שלא הגיעו למחנה, מיוזמתם יצאו לרכיבת שבת ודאגו בעצמם לרכב ליווי - כל הכבוד.

למה רוכבים אחרים שרוכבים ביחד לא דואגים בעצמם לרכב ליווי, לנהג (בקבוצה תמיד יש איזה מישהו/מישהי שניתן ל#$%^ את הדלק של החברות הייטק והליסינג).

 

 

 

בבקשה :

חשבון פשוט מאוד :

10 רוכבים, נהג רכב ליווי עולה באזור 200-250 ש"ח. לשנה (12X4 שבתות= 48) - 12 אלף שקל בשנה, לא כולל דלק. כלומר - 100 ש"ח לרוכב בקבוצה של עשרה רוכבים. לא הרבה יחסית לכך שאופני כניסה עולות 3000-4500 ש"ח. זה הכול להפעם, רק רכב ליווי, זה הכול.

(בשנת 2009 באימון עם רכב ליווי ביום רביעי בבוקר, התנגש רכב נוסע ברכב ליווי מאחור, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא היה רכב ליווי לפני הרוכבים....לא קרה כלום, הוא פשוט התעסק עם הילדים מאחורה, בחור "נורמטיבי" כמו שאומרים ברדיו)

 

מה יהיה בפעמים הבאות :

 

מה יהיה בהמשך ???

2. רכיבה עם צמיג עם פס גומי בשוליים .אנשים רבים לא יודעים זאת, אבל לצמיגי כביש ניתן לשים פסי גומי למניעת פנצ'רים. מה הקשר בין זה למניעת תאונות רכיבה ?

 

3. אגו מול מקצועיות

 

4. תשתיות - למצוא את קו האמצע (או הפס הצהוב) :

וולדרום - שנים מדבררים עליו - האם בכלל צריך כזה ?

 

5. כניסה לצמתים - בטיחות שלנו הרוכבים (חום, שתיה, שעות מסוכנות) פאטליסות.

 

6. ואם אזכר בעוד משהו, אוסיף (או שבכלל אמאס לי)

 

פורסם על ידי אלעד פלטין Power-Train @ :8/25/2011 7:13:57 PM
 הבלוגים שלי
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
הוסף בלוג
 הקישורים שלי
 לפורום של הבלוג
קישור
 מועדפים
הוסף למועדפים!
 אני בהרים
כתבות שלי
סקירות המוצרים שלי
סקירות המסלולים שלי
המכירות שלי
תמונות שלי
 התמונות שלי
טיול קטן בפרו (1997)
דרום פרו - ´הפאן אמריקה´ חלק קטן מהכביש שמתחיל באלסקה ומסתיים בארץ האש - ארגנטינ
טיול קטן בפרו (1997)
תגובות לבלוג
זהירות בדרכים - פרסום מס 3
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
תאריךמחבר\תהודעה
 25/8/2011 :20:44 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  ערן מנשה עם תוכן  יפה כתבת


[ ]
לפרסום זה יש: 1 הודעות

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017