תצפית לילית
 מאת: הפרא האציל
דמויות הזויות, כבישים ריקים וסיפורים אנושיים - חוויית רכיבה לילית בדאון טאון אילת
נפתח ב: 10/12/2006

לעמוד הבית של אתר הרים
הרים > בלוג
 הפרא האציל
בא, מבלגן, ונמלט. זו כל התורה על דוושה אחת....

שילחו לי הודעה

בלוג זה נצפה  8220 פעמים
3257
קצת אחרי חצות, והאופניים החבוטים מובילים את עצמם ואותי לעבר מתחם התחנה המרכזית של אילת בחיפוש אחר מגע אנושי ופחית שתייה. בפינות שונות פזורים מטיילים, רובם צעירים, חלקם חזרו זה עתה מסיני. בודדים, זוגות וקבוצות קולניות. הרחבה היתה מספיק גדולה בכדי להכיל את כולם ללא חיכוכים מיותרים.
הקופות נסגרו לפני שעה קלה ורוב אלו שהגיעו בשעה זו כבר קנו מראש את הכרטיס לתל אביב. בין כל הממתינים טרוטי-העיניים התרוצץ איש מבוגר, כבן 50, קטן קומה ורחב-חיוך ערמומי.
הוא פנה אל האנשים, ובהכנעה מתרפסת שאל אם במקרה יוכלו למכור לו כרטיס לתל אביב במחיר כפול.
הוא מוכן לעשות הכל בכדי להגיע עד אור ראשון לעיר הגדולה, וחוץ מזה מה אכפת לכם, אתם אנשים צעירים,
גם תישארו עוד לילה באילת וגם תעשו כמה גרושים.
האיש מסקרן. הסיטואציה טומנת בחובה הבטחה. אני יורד מהאופניים ונשען על הרמה. ניתן להם לנוח, ולי – לצפות בהצגה אנושית.
אולי היה זה משהו בחיוך המזויף שלו, או בחום הבלתי נסבל של אילת שגרם לכולם לסרב, אך המבוגר המשיך בשלו. את הצעיר בעל ההליכה חסרת הביטחון והמבטים התכופים לצדדים קלטנו גם אני וגם המבוגר באותה שנייה, כאשר הגיע מהרחוב אל תוך רחבת האספלט. ובאותה שנייה ידענו שנינו כי הפיתיון ננעץ.
לאחר דין ודברים קצר ומחויך נלחצו הידיים והמבוגר הוביל את הפתי, צעיר כבן עשרים, אחר כבוד אל עבר אזור הקופות.
שם ישב האיש הקשוח ביותר שנראה מזה זמן רב. כבן שלושים, נינוח להפליא, סיגריה נעוצה בזווית פיו ומבטו מצומצם. מין גרסה מקומית של אל-קפונה.
המבוגר, במבט מלא יראת כבוד פנה אל קפונה והציג את הפתי. קפונה, מצידו, לא טרח כלל לסובב את
מבטו ורק שלח יד הצידה. הפתי הביט ביד המושטת, החזיר מבטו למבוגר, שסימן לו בהנהון קל, ואחר כך
שם את כרטיסו בידו של קפונה. זה הביט קלות בכרטיס, שתק והכניס את הכרטיס לכיסו.
הפתי חייך חיוך רועד ושאל מה עם הכסף. קפונה הביט בפעם הראשונה בפניו של הפתי, חייך חיוך קל וסובב את גבו ממנו והלאה.
בייאושו, פנה הפתי אל עבר המתווך בתחינה וזה עשה עצמו רותח ופנה בזעם עצור אל קפונה, שמצידו המשיך למצוץ את הסיגריה כאילו אין איש מלבדו בעולם.
המבוגר, שידע היטב את תפקידו במחזה, קם ועזב בזעם את המקום.
עוד דקות ארוכות עמד הפתי מאחורי קפונה, שותק ודומע נוכח הקהל המנומנם. לאחר זמן מה פנה אל עבר הספסל המרוחק ביותר והצטנף לשנת לילה.
בשעה אחת אחר חצות עלה קפונה על האוטובוס האחרון לתל אביב.

נהמת האוטובוס סימנה את המשך רכיבת הלילה שלי, מחפש אחר פינות לא מוכרות בעיר החשוכה. ליד חוף הים אני עד למנאז' א-טרואה מנטאלי, אך דומיננטי למדי. יושבת כאן קבוצה קולנית ומגובשת: שלוש נערות ונער. על פי נושאי שיחתם נראה כי היו מקומיים. הנערות, כמו גם הטווס שישב ביניהן, נעלו נעלי פלטפורמה שחורות בגובה של מיני גורד שחקים וציחקקו עד בלי סוף.
האידיליה הופרה כאשר קם הטווס הצעיר והודיע כי עליו ללכת. מרגע שנעלם בחשכת הלילה החלו להישמע קולות רמים וכעוסים מתוך קבוצת הנערות. החיוכים הפכו למבטים זועמים והציחקוקים, לקיטונות של אש.
מסתבר כי אותו טווס, היה חבר של אחת מהן: יפה ושופעת עד כאב, בעלת קול צפצפני. אך במקביל, נהג
לבלות לילות אהבה חטופים אצל חברתה, חרגולית קטנה ומרושעת.
הצלע השלישית ניסתה, ללא הועיל, לפשר בין הניצות.
היפה: "זונה! אמרת לי שאין לך שום דבר איתו, איך עשית לי את זה?"
מפשרת: "באמת לא יפה"
חרגולית: "כפרה שלי, הוא רק התקשר אלי כמה פעמים ואמרתי לו לרדת ממני, בכלל לא נפגשנו"
מפשרת: "אסור להאמין לבנים"
היפה: (מתייפחת) "לא מאמינה לך, שולי ראתה אותו אצלך. ככה את חברה שלי?"
חרגולית: "עיניים שלי, מי בכלל יעשה לך כזה דבר? את מה זה יפה, כל אחד ייגנב עליך. את הכי יפה בעיר"
היפה: (בוכה) "אני לא יפה, אף אחד לא רוצה אותי. אני שונאת אותו"
בשלב זה התיישבה המפשרת מול היפה וחיבקה אותה חיבוק ארוך. לאחר מספר שניות הצטרפה
גם החרגולית לחיבוק ולהתייפחות.
כך ישבו שלושתן על החול של חוף הים באילת, בשעת לילה מאוחרת ותהו יחדיו תהיות ברומו של עולם.

אני עולה על האופניים, שסיפקו לי די והותר דרמות ללילה אחד, ונעלם אל תוך החשיכה.
פורסם על ידי הפרא האציל @ :12/6/2006 10:20:06 AM
 הבלוגים שלי
  
  
  
  
  
הוסף בלוג
 הקישורים שלי
 לפורום של הבלוג
קישור
 מועדפים
הוסף למועדפים!
 אני בהרים
כתבות שלי
סקירות המוצרים שלי
סקירות המסלולים שלי
המכירות שלי
תמונות שלי
 התמונות שלי
תגובות לבלוג
תצפית לילית
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
תאריךמחבר\תהודעה
––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2017