העונה אני הייתי חייב פגרה, ברור! אבל, בעצם... למה? למה בעונה הקודמת לא הרגשתי צורך לנוח? שנה שעברה הורדתי עצימות ונפחים ואולי כמה ימים לא נגעתי באופניים. השנה הייתי חייב, לא נגעתי באופניים כמעט שבועיים וגם כשרכבתי זה היה בהשפעת גורמים חיצוניים בלבד. אני כבר שבוע שלישי בפגרה ועדיין לא מתגעגע.
קרדיט: כתב אביחי גרינברג(בגלל שאלעד ביקש)
תשובות אפשריות: 1. שנה שעברה העונה נגמרה חודש מאוחר יותר, סוף אוקטובר לעומת סוף ספטמבר, יש תחושה של זמן, הרבה זמן עד לתחילת העונה הבאה. 2. העונה ניצחנו באליפות, נכון, החולצה השפיעה ואפילו הפריעה לי בתחרות הראשונה אחרי הזכייה, זה מעייף לרכב כמו אלוף אבל זה כבר עבר ממזמן וחזרתי להתאמן ולהתחרות כמו בעבר. 3. יש הרבה דברים בחיים שלי שחיכו לפגרה, סידורים,רכב, חיפושי דירה וכו', למען האמת אני לא ממש מתפגר. 4. בפגרה יש לי יותר זמן להיות עם המשפחה וזה כיף. יעל כבר עוד מעט בת שנה והיא חמודה מרגע לרגע. בקיצור, פגרה לרוכב מאסטרס היא הכרח! יותר מאשר מנוחה פיזית, שחרור מנטאלי הוא חובה! חובה לארגן את החיים שלי ושל המשפחה הרבה לפני שאני מתחיל לחשוב על העונה הבאה. ברצוני לנצל הזדמנות זו על מנת להודות לאילו שתמכו בי בעונה המצויינת הקודמת: לחברת סגל בייקס על זוג אופני כביש משובחים, לחברת טבע קסטל על מוצרים שהחזירו אותי לפוקוס בדקות הקשות. ולחברת רודי פרוג'קט על קסדה ומשקפי שמש שמגנים עלי כל הזמן. אביחי גרינברג
