יום שישי מגיע מהר יותר מכפי שחשבתי
בבוקר שעה וחצי רולר היום פעם ראשונה ללא ידיים לא להתלהב בקושי דקה .
אחר כך מתיחות ועוד שטויות להתארגן ליציאה ,אני לא נוסע עם סילוון ,יש לו סידורים משלו ,התארגנתי עם קלוד ,הזמנתי בית מלון ליד מיקום התחרות ,אחר כך התברר כי זה חצי שעה נסיעה.
אני נוסע לדירה להכין את החפצים ,האופניים מוכנות כבר ,הכנתי אותם מיד לאחר הרולר ,ניקוי לפי שיטת גילי וקדימה תחרות .
קבעתי עם קלוד שאחכה לו בשתיים המכון ,למזלי הגעתי מוקדם ,אז בדקתי שוב את הבגדים ולהפתעתי הנעליים בתוך הסטודיו ,טוב מה הבעיה אני עולה ולוקח אותן .
למרבה הפלא אין אף אחד במקום ,לעזאזל מה עושים ,מתקשרים לקלוד ,אין לו מפתח ולפאולו ,הוא בטורונטו .
קלוד עושה כמה טלפונים ולמרבה הפלא תופס את דייב וזה מציל את העניין ,אבל איזה פרצוף ,לא להאמין ,הוא גר אולי 3 דקות מהסטודיו והיה צריך להיות שם בכלל .
הנסיעה הינה משורית כנראה כמו בכל קנדה ,עוד לא נתקלתי בהרים רציניים ויש אבל לא בצד הזה בסביבתי,אז נוסעים והנוף הינו עצים ירוקים גשרים הרבה גשרים ואז נהר ונחל ושוב נהר ושוב עצים ,קניונים ענקיים .
הכביש רחב אפשר להירדם בו וגם לא ניפול מהכביש ביציאה מהעיר 12 מסלולים ואחר כך רק 4 ,מה זה בעצם מעניין בכלל .
3 שעות עם עצירת קפה בהורטון קפה , אפילו בצבא הקפה יותר טוב ,לצידו תמיד משהו מתוק ,הפעם לקחתי משהו עם מייפל אבל הרבה הרבה ,טוב לא כל כך ,אבל בשביל הטעם .
מגיעים לבית המלון שכמובן אין לו חניון צריך להשאיר את זאן (חברה של קלוד) לשמור וטוב שכך .עולה חנייה עוד 20 דולר בקבלה ואני משלם עוד 30 עקב הרשמה מאוחרת למלון .
קלוד ידע שאני נוסע כבר בתחילת השבוע ושוחחנו שיזמין אבל עד שהוא לא מקבל הוראה מפורשת לא עושה דבר ,וגם שמקבל הוראה ,זה לא שהוא עובד אצלי ,אז צריך לוודא ביצוע ,טוב הוא לא עובד כבר שנה .
מעניין ממה מתקיים ?
למזלנו יש נקודת רישום בקומה 5 ,אז מהר הולכים לשם ,שוב פעם בעיות עם התעודה שלי אף אחד אינו מכיר אותה ,לא באים לכאן הרבה זרים רק קנדיים ואמריקאים .
זו תחרות נחשבת לכן באו הרבה מהסוגים הנידונים ועכשיו היא בינלאומית בגללי.
אני מזנק מחר ב 9וחצי אבל היות ואיני מכיר את השטח אנו מחליטים שיוצאים ב 6 וחצי משום שהנסיכה מזנקת בשבע .
מגיעים לשטח התחרות ,איזה כיף כבישים טובים ,בקנדה הכבישים יותר גרועים משלנו בהרבה ,אבל אילה אחלה .
יש לי כאב ראש נוראי ואני עייף המיטה הייתה זוועתית ,גם לשלם 150 דולר וגם לא לישון מחריד .
אמרתי לקלוד ,אני ישן שעה תעיר אותי ב 8.30 וכרגיל הוא שכח .
התעוררתי ב9 אבל ישנתי ממש טוב .
התלבשתי התארגני והגעתי בנג"ש לאזור התחרות ,המרחק כ 4 ק"מ ,מזל שהסביר לי את המיקום ,פשוט עברנו שם אחרת לעולם לא הייתי מגיע .
את כך אני צריך לשירותים וכולם תפוסים המרוץ שלנו מתחיל עוד כמה דקות ,מזל שמאחרים מעט ,סילוון איננו לא ברור מדוע ,אחר כך שמענו סיפורים ,הוא דיבר עם אישתו ,לדעתי הוא אחרי השיא הוא כל כך נהנה לספר על האליפות שניצח.
אז אין לא ראש לתחרויות וכך גם אומר.
מה זה משנה לי יש תחרות ואין לי זמן לחשוב עליו.
זינוק כ70 בני חמישים + מזנקים חלקם מוכרים לי מהתחרויות הקודמות ורבים חזקים מאד ,אבל זה מסלול שונה יותר עליות פחות סיבובים ,קצבים משתנים ,אבל אני מאד עייף .
אין תכנונים צריך לשרוד את ה 21 הראשונים .
מתחילים במישור אחרי ק"מ אחד עליה רצופה כמו ה2.5 ק"מ הראשונים של נס הרים ואולי עוד 200 מטר ,אבל זה נמשך כ4 ק"מ .כל סיבוב מישהו פותח .
הפלטון נשבר ממש בתחילה ,יש קבוצת בריחה ואני לא בתוכם ,אין לי היום את זה ,
אנו רואים את הקבוצה של 40 רוכבת לפנינו ,הם רוכבים מאד לאט .
לאחר העלייה הפלטון מנסה לתפוס את הבריחה ואז מסתבר כי הבורחים ישבו בתוך הפלטון שאסור להם לשבת בו ,כמובן השופטים רואים אבל למי איכפת .
כל אחד יעשה כפי שבא לו .....בדיוק כמו בישראל ((:
בקיצור הפלטון חזר להיות אחד ,אבל חצי ירדו ,אני בקבוצה הראשונה אני רגוע ,יושב ב10 הראשונים ללא בושה ,מרגיש שאני מתחזק יותר כל רגע .
יוצאים לסיבוב השני ,עכשיו אני חזק הרבה יותר ,אני שומר כוחות העלייה הזו מתישה אותי אני חייב גלגל ,אני עושה עבודה מדהימה אני יושב בין שתי גלגלים ,עולה אם ה 7 הראשונה ,הולך טוב ,עד שמתחילות בריחות
והם משתוללים הילדים ,אני שומר כוחות ועולה רק שבורחים יותר משלושה ,מסתבר כי זה היה שיקול נכון .
אנחנו תופסים בקלות את הבורחים .אני עושה פרצוף של עוזר ,עולה ומייד יורד על מנת להראות שאני רוצה אבל לא יכול .
את הסיבוב השני אני מסיים שלישי .
סיבוב שלישי כאן כבר העניין רציני כולם עובדים קשה בעלייה אף אחד לא משחק ,נשארנו 8 בקבוצה ושלושה מקבוצה אחת ,הם מתחילים לשחק למזלי ידעתי מי החזקים ,אני יושב על החזק
,לכן לגבי זה לא היה מעניין המשחקים שלהם .
וכשהוא מנסה אני איתו ,נשארו 10 ק":מ הקצב לא עולה משחקים בנחשים ימינה שמאלה ממש ילדים זה לא עוזר לאף אחד חוץ מאשר אחד באחת הפניות נוגע לי בגלגל ,אני מחזיק חזק .
מתיישר הבחור שלפני פונה ימינה פוגע ברוכב אחר ,כמעט נופלים אבל זה ניגמר בטוב .
כולם ממשיכים והמשחקים נהדרים אני יושב שלישי רביעי בסבלנות אין מה להתרגז .
5 ק"מ לסיום יש בריחה של 2 ועוד אחד מנסה ואני סוגר בקלות ושוב בריחה ושוב אני סוגר ואז עלייה קטנה שאני אוהב ואז אני בורח ואז
אני מחכה להם .זהו נגמרו הבריחות .כל ה8 רגועים 2 ק"מ לסוף ,יש הגברת קצב מה הולך פה מנסים להוריד אותי לחסום אותי פתאום אני מוקף ק"מ לסיום ,
אני יורד לאחור ותוקף מאחור .750 מטר שלושה עוברים אותי אני יושב עליהם עד ל 300 מטר לפני הסוף ואז סוגר את העניין ,לא היה פשוט שום סיכוי
פתחתי אולי 10 או יותר מטר .
הייתם צריכים לראות איך מרגרט צרחה ורצה אלי זה היה שווה הכול.
אני מאד מרוצה .
סילוון מגיע לפרגן ,הוא בסדר ,יצא אחרי הזינוק לא ברור מה קרה .
ניצחון מתוק וראשון בקנדה
אין מה לעשות הסגל עושות את העבודה .