חימום או ''שריפה''
 מאת: דוד בר-לב
חימום בתחילת הרכיבה - המפתח להצלחה
נפתח ב: 13/3/2011

לעמוד הבית של אתר הרים
הרים > בלוג
 דוד בר-לב
...

שילחו לי הודעה

בלוג זה נצפה  2268 פעמים
 14/3/2011   חימום לפני רכיבה - עיניין אישי 4777
כמו שסיפרתי בבלוג הקודם, אני רוכב בקבוצת מומנטום כבר מעל לשנה.

אני כותב את הבלוג הזה מנקודת מבט של רוכב, ולא מנקודת מבט של איש מקצוע.

לפני שהצטרפתי לקבוצת מומנטום, רכבתי עם פרטנרים, חלקם מזדמנים, וחלקם קבועים.
המוטו שלי היה שהרכיבה יותר חשובה מהחבורה, כך שאם לא היה לי פרטנר מתאים העדפתי לרכוב לבד.

ברכיבה של בודדים, אין התייחסות לחימום בתחילת רכיבה, פשוט יוצאים לדרך תוך כדי פיטפוט, גם ככה
אף אחד לא רץ אחרינו, ואין מאמן שיזרז אותנו, עד שמגיעים לקפה המסורתי של הבוקר.

אחד השותפים שלי לרכיבות האלה היה יגאל, יגאל הוא מאלה שכנראה לא זקוקים לחימום, הוא עולה לאופניים וטס,
כשרכבתי איתו, בשעה הראשונה הוא פשוט נעלם לי, והייתי צריך להאבק כדי לשמור איתו קשר עיין
בשעה השניה כבר השתוויתי אליו, ובשעה השלישית כבר היה הרחק מאחור.

ברכיבות עם חבריי, כשכבר היינו בדרך חזרה לנקודת המוצא, כשכולם היו כבר עייפים, הייתה לי שעה
של "פתיחת מבערים", שהתפלאתי מאיפה בא לי פתאום הכח לאחר שלוש שעות של רכיבה,
עד שהבנתי שפשוט יש לי חימום מאוד איטי.

כשהתחלתי לרכוב במומנטום, הייתי כמובן בסוף הפלוטון ולא העזתי לצייץ, בעליה לצומת שימשון פשוט התפרקתי,
לא הייתי רגיל להתחיל בבוקר בכזאת עצימות, בתור רוכב חדש לא העזתי לבקש שיורידו קצב,
בהמשך הרכיבה הרגליים שלי היו כבר "גמורות", ולא תמיד הצלחתי לסיים רכיבות עם הקבוצה.

בימים שהתחלנו במסלול מישורי, או שהגיעו רוכבים חדשים, היה לי יותר קל, ויכולתי להתחמם כמו שצריך, ואף היו מידי פעם
רכיבות שהגעתי ל"פתיחת מבערים" מאוחרת שהפתיעה את שאר חברי הקבוצה.

לאחרונה הקפדתי לבקש מהמאמן שידאג שהרוכבים המובילים ישמרו על קצב רגוע לפחות ב-10 הק"מ הראשונים, כדי שאני אתחמם
כהלכה ולא "אשרוף" את עצמי, השתדלתי לא להוביל ולא לדחוף, לרכב ברגוע כדי להתחמם כמו שצריך.

בשבת האחרונה היה לנו אימון עליות די קשה, עלינו לצומת שמשון משם להקפה של בית ג'וברין, ואח"כ דרך עמק האלה טיפסנו
לצור הדסה, חשבתי שאנחנו יורדים מנס הרים, אבל אלעד סימן לכיוון עין כרם, הרגשתי דיי טוב, והייתי בין המובילים, מסוג הימים
שהרגליים מבקשות עוד, ועוד.
עלינו לכיוון הסטף, ואח"כ לצובה צברנו כבר כ-90 ק"מ הרריים, היינו בעליה לרמת רזיאל, הקבוצה הייתה כבר עייפה והקצב היה איטי, אני מתוך
הרגל הייתי בסוף הפלוטון, אבל הרגשתי מצויין.

אלעד המאמן נסע לאיטו ברכב מאחורינו, השעה הייתה כבר מאוחרת והיה צריך כבר לסיים את האימון, הוא ניסה להאיץ את הרוכבים אבל זה לא ממש עבד.

כדי לקבל קנה מידה, מה מצב הקבוצה שאל אותי אלעד ברמקול "דוד איך אתה מרגיש?"
סימנתי לו עם האגודל למעלה, שאני מרגיש מצויין, "טוב, צא קדימה" באותו הרגע נזכרתי בשיר של יהורם גאון "כשהקרב היה בוער והכיתה לא זזה"
יצאתי בקלילות לראש הפלוטון, והתחלתי להוביל, הקבוצה התעוררה לחיים והתחילה להאיץ, כי אם הרוכב ה"קשיש" שתמיד נשאר מאחור יכול, אז בטח
הקבוצה יכולה.

טסנו במהירויות לא חוקיות לכיוון צומת שמשון, כשאני משלים אחרי כל ירידה, פער של טכניקה בכח מתפרץ, ועולה שוב לקדמת הפלוטון.

הגעתי עם הרוכבים הראשונים לצומת שמשון, עצרנו לחכות לשאר הקבוצה, אבל אלעד הגיע ואמר לא לעצור, להסתדר בטור ולהתחיל לעבוד,
"דוד עלה קדימה" הופתעתי מהאמון שניתן בי והתחלתי לטפס לראש הטור, פחדתי שאני אפשל ו"אעשה בושות" אבל למרבה הפלא הצלחתי להחזיק
עד סוף העליה.

בהמשך כבר הרשיתי לעצמי להוריד עצימות, אני את שלי להיום עשיתי.

לסיום חימום מקדים, חשוב לא פחות ממשחק מקדים.

צאו לרכב, ותהנו..






עם חבריי יגאל דודי ויובל, בדרך לאילת.
עם חבריי יגאל דודי ויובל, בדרך לאילת.
פורסם על ידי דוד בר-לב @ :3/14/2011 12:08:00 AM
 הבלוגים שלי
  
  
  
הוסף בלוג
 הקישורים שלי
 לפורום של הבלוג
קישור
 מועדפים
הוסף למועדפים!
 אני בהרים
כתבות שלי
סקירות המוצרים שלי
סקירות המסלולים שלי
המכירות שלי
תמונות שלי
 התמונות שלי
תגובות לבלוג
חימום או ''שריפה''
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
תאריךמחבר\תהודעה
––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש
אומניבייס בע"מ 2001 - 2021