הרים - אתר האופניים הגדול בישראל

כתבות > מדור ביוגרפיה
עד כמה החום משפיע על הרכיבה שלך?

   לא רוכב/ת ביולי אוגוסט!
   רוכב/ת בשעות הערב המאוחרות
   רק עם זריחת החמה
   החום לא עוצר אותי
 
 

מה לעזאזל אני עושה כאן כבר חמישה ימים במחלקה הנוירו-כירורגית באסף הרופא? יום שישי האחרון, עוד אימון שגרתי, בלי תכלית ברורה מלבד לסובב רגליים במשך שעה וחצי אחרי חדר כושר של 30 דקות. קבעתי מוקדם עם מרטינה בפתח המושב כדי שנספיק להגיע לסיום מרוץ הריצה בלוד ולעודד את רן כגן, חבר שאני מאמן לקראת מרתון טבריה. מרטינה מאחרת, מגיעה מעט מתנשפת ואני מבין שהיא עשתה בגלל זה קצת נג''ש... 'מגיע לה', אני מצחקק לעצמי.
מאת:  אלעד פלטין Power-Train לאתר של אלעד פלטין Power-Train
20/11/2008, 13:38

                

   

 מרטינה מורידה את הווסט הצהוב 
, 7:30 בבוקר של אמצע חודש נובמבר וכבר חם.
צומת גינתון, איזה גאון שפך ערימת חצץ על הנתיב הימני, אנחנו עוקפים אותה בזהירות משמאל וממשיכים דרומה על כביש 40, רוכבים בשוליים. מרטינה אחריי, על 30 קמ"ש בקצב נוח, אפילו המד הספק עובד לשם שינוי, 220 ואט, אני מרגיש קצת את הרגליים מתרגילי הסקווט בבוקר.

כאשר לפני כמה שנים, משפחות נפגעי תאונות דרכים ביקשו להכירן כנפגעות פעולות איבה, התרעמתי כמו אחרים – היכן המקום להשוואה ?
נראה שהמקום להשוואה הוא בהרבה דברים (אך עדיין יחי ההבדל הקטן !).
ראשית, גורם ההפתעה. אתה נמצא באמצע אימון, משהו שגרתי במהלך חייך, משהו שאני נוהג לעשות אותו כבר 7 שנים. אופניים. לרכב. (או כמו שאקדמית הלשון מתעקשת לתאר בטעות לטעמי– לרכוב'). 50 ק"מ אימון. משהו בשגרה. לך ותנסה להסביר לאנשים שכל אחד והתחביב שלו. אחד מתעסק בטיסנים, אחד מטייל בטבע, דג דגים, הולך לים, לקניון, דמקה, קלפים, שח, משחק כדורגל, כדורסל, באולינג, חדר כושר....................אני אופניים, מה אני יכול לעשות – להתנצל על זה ? אז לך תסביר לאנשים שבשעה וחצי שהוא משחק כדורסל, אני רוכב על אופניים, ואוהב בדרך כלל לעשות את זה מהר, בפגרה, בבסיס, בחופשה, מה זה בכלל משנה מתי ?
כאשר מתייחסים לדברים כמשהו מובן מאליו, גם לא מתרגשים מאימון של 100 ק"מ של אמצע שבוע, פשוט צריכים לקום קצת יותר מוקדם מהרגיל, ולסדר במהלך היום מנוחת צהריים במידה ואפשר, כדי למשוך את היום ולהחזיק אותו. הרי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות.


 הפגיעה ? 

אני חושב שאני מחשיב עצמי כרוכב די פחדן, כמאמן, רוכבים צעירים חוטפים מממני הרבה פעמים 'שטיפות' על צורת הרכיבה הבלתי זהירה שלהם. כך ששנינו באותו יום שישי רכבנו אחד אחרי השני די בשוליים. לא בעומק השוליים בתוך הזכוכיות והעפר אבל פחות או יותר באמצע השול. לא הרגשתי ולא שמעתי דבר. הרגשתי שפגע בנו משהו מאחור, משהו חזק וכואב, אבל לא משהו ברור. אפילו את המעוף באוויר של העשרים מטר (ע"פ העדויות) לא הרגשתי. זוכר רק שהתעוררתי מרוח על הכביש. בעיקר כועס על כך שאף אחד לא הכין אותנו לזה. לא צפירת אזהרה, לא חריקת בבלמים, לא שום דבר. חיילי באולינג בשוליים על כביש 40 ליד לוד. חלק מהמכוניות המשיכו לנסוע על הכביש. כעסתי נורא. אז ככה כל העניין נגמר ? מסתיים? כאב לי כל הגוף אבל לא החלטתי היכן בדיוק. הראש היה שמוט על הקרקע. לרגע אחד עוד הייתי רגוע, מנסה להשלים עם מצבי שכרגע דנים בו היכן שהוא האם אני נשאר בעולם הזה של אספלט ומכוניות או עובר הלאה למקום נוח, שקט ורגוע, בלי הרבה לחצים מיוחדים ולבטים של חיי מציאות לוחצת. ואז בדיוק נתקל המבט שלי בפניה של מרטינה, רחוקה ממני פחות מחצי מטר לערך. ללא הקסדה שכנראה ועפה ממני מעוצמת המכה, שיערה הבלונדיני שמוט על מצחה ומגועל בדם. הפנים דם וחתכים, תמונתה לא שידרה לי חיים : "מרטיננננננננננננננננננננננננננננננה !!!!!!!!!!!!!!!!" אנ י צועק עליה אבל מרגיש שאני לא מצליח לדבר. רגליים מתאספות מסביבנו.

 


 "נט"ן !!!!! תזמינו נט"ן !!!! ועוד אמבולנס !!"  
אני מנסה שוב פעם לצעוק, אבל המילים נשארות בגרון, כמעט ויוצאות, אבל ללא הועיל, נשארות בגרון, הראש לא מאפשר להם לעשות זאת. אני נכנס ללחץ, חושב אולי האנשים מסביב לא התקשרו לעזרה. עכשיו כבר התחלתי ממש להילחץ....עברה דקה ארוכה עד שהמילים הצליחו לצאת החוצה, מתנדב מד"א (או זק"א) מפרק תרמיל חובש – " נטן !!! הזמנת נט"ן ?!" אני צועק לו והפעם אני מצליח גם לשמוע את עצמי. "טפל בה !!!" אני כבר פוקד עליו, לא מצליח לזוז. הוא מצמיד למרטינה מסיכת חמצן, אני מחכה לצווארון שלא מגיע – "מרטינה !!!!" אני צועק אליה שוב ללא הועיל. הזמן עובר והעצבים מורטים לי מטה מהאוזניים. רגליים נוספות מתקהלות מסביבנו ואז פרצוף מוכר נכנס לי לתוך קו הראייה, 20 ס"מ ממני – אחאב אסקולנה – פרמדיק אחראי בתחנת מד"א לוד. "טפל בה" אני מבקש ממנו בדמעות בפעם השלושים. הוא מחייך אליי חיוך קטן שמרגיע אותי מעט ומתפנה אליה, אני רואה איך מחברים אותה לצווארון אורטופדי ובהמשך ללוח גב ואחרי זה למיטה והיא מוכנסת לניידת טיפול נמרץ. הוא משאיר אותי לאמבולנס הלבן שמתחיל "להתעלל" בי בחיבור לצווארון משלו ולוח גב 'והעמסת הסחורה' לתוך האמבולנס. אני מרגיש שהצוות לחוץ, אני ממש לא מאשים אותו, לא כל יום נתקלים בתאונת דרכים קשה של שני רוכבי אופניים שנדרסו על ידי רכב ב 90 קמ"ש. קשירת הרגליים ללוח מתכת כל כך הדוקה עד שלרגע אני מרגיש שהדבר יגרום לי לנמק. עקב ההמולה בתוך האמבולנס, לוח המתכת ליד מיכל החמצן משתחרר ונופל לי על הרגליים, אני מגחך לעצמי וכמעט פורץ בצחוק מטומטם. לא זוכר שלקחו לי מדדים (דופק, לחץ דם)... מה ? הייתי מחוסר הכרה ?
מפשיטים אותי וגוזרים את חולצות הרכיבה היפה. חבל. אני חושב לעצמי. מתנדבת עם קול החלטי של פרמדיק שולפת 'וופלון' (מזרק רפואי שמשמש 'ברז' להחדרת נוזלים). אני חושב לעצמי - עוד מתלמד עכשיו הולך לחורר לי את היד???? לא הפריע לי, שיעשו לי מה שהם רוצים, העיקר שמרטינה בסדר. אך להפתעתי אני מרגיש את המחט נכנסת במדויק לווריד. היא טובה הממזרה הקטנה. בטח משתלמת מהצבא.
לא יודע מי מאחורי ההגה אבל הוא נוסע מהר, אני צועק לאחור שיירגע וייסע לאט, הספיק לי היום.

 "סיימתם ?" אני שואל את הצוות. 
"תבדקו בבקשה בכיס החולצה שלי מאחור, אם הטלפון נשאר אצלי" את היד לא יכולתי להזיז.
המתנדבת של הוופלון שולפת אותו. "תחפשי בספר טלפונים אנדרי סיקורן" אני מבקש..."תגידי לו זה אלעד פלטין שיגיע לחדר טראומה באסף הרופא אני בדרך לשם". זהו, אמרתי ונראה לי שעשיתי מספיק.
האמבולנס ממשיך לקפץ לכיוון בית החולים אסף הרופא, לא מרגיש בכלל את הכניסה לבית החולים, אין ספק שהנהג מקצוען. דלת האמבולנס נפתחת, הנה הפחד הכי גדול שלי, שמיטת האמבולנס חס וחלילה לא תפתח ואני מתגלץ' כמו מומיה חנוטה מארון קבורה מתחת לאמבולנס...המיטה ננעלת.
מיון אסף הרופא, כל כך הרבה פעמים הגעתי לכאן כנהג אמבולנס בתחנת מד"א לוד. אני מנסה להתחמק ממבטים שהייתי מעדיף להשאיר בעברי.... ישר לחדר הלם, רק לא קטטר בבקשה בין הרגליים, רק זה חסר לי עכשיו ועוד אנשים שאני מכיר....
הבגדים שעוד נשארים לגופי נגזרים בפראות לגמרי ומשאירים אותי ערום.
"מה עם מרטינה !!!!" אני מזהה את אחאב ומתחיל להרגיש יותר את הכאב הממוקד בראש.
"בת כמה היא ? איפה היא גרה ?" הם שואלים אותי ואני מבין שהיא לא בהכרה.
אנדרי מגיע בינתיים. אני שולף עוד מספר מהסלולארי ומגיש את הטלפון לאנדרי, אביחי גרינברג, שיבוא גם הוא ויעשה סדר בכל הבלגן, בעיקר מבחינת כל הטלפונים ו'הטפסיידה' לקראת האשפוז. שההורים חשבתי יגיעו, כבר אהיה חבוש ומסודר בצורה יחסית ולא מבהילה כמו עכשיו, ניסיתי לחשוב בצורה האחראית והבוגרת ביותר שניתן, לא תמיד זה קורה, אז לפחות הפעם נשתדל.
חדר צילום קר...CT קר לא פחות ומכונה מפחידה שאיימה למחוץ אותי תחתיה עוד רגע. וראש שכואב וכואב ורק המורפיום שזורם לתוך הורידים מצליח להשכיח במעט את הפחד של מה קורה או יכול לקרות עם מרטינה.

 בשעות הצהריים, שנינו כבר מחוץ לחדר הלם, 

אך במצב שונה. הוגדרנו שנינו בהתחלה כפצועים קשה, אך כמובן שאני הורדתי לרמה בינונית. פצוע ראש עם דימום גדול במוח, צוואר פגוע ושכמה שמאל שבורה ושריטות בפנים. מרטינה לעומתי מועברת לחדר טיפול נמרץ, מורדמת ומונשמת. פגיעה קלאסית שמוגדרת בעגה הרפואית במילה המפוצצת : "מולטי טראומה" – בעברית : פגיעה רב מערכתית. מרטינה נפגעה בצלעות שפגעו בדפנות הריאה, גולגולת שנשברה במספר מקומות, חוליית גב שבורה, אף שבור ועוד שאר דברים שכבר בטח שכחתי. אז רגע, יש כאן איזה משהו אופטימי בכל העניין ? כן ולא הייתי אומר. לא. בגלל שלא ונראה לי שהמצב בכבישים עומד להשתנות בקרוב. הוא כנראה ורק הולך להחמיר. ותשובות לעצמי ולהורי נערים שאני מאמן באופניים – פשוט ואין לי חוץ מלומר – אופניי כביש בארץ זה ספורט מסוכן. למה אופטימיים ? מרטינה כבר הועברה למחלקה האורטופדית באסף הרופא ותשתחרר בקרוב לשיקום. הצוות הרפואי כמו תמיד מנסה ללכת על 'בית שמאי' ומכריז שהשיקום יהיה ארוך ולא בטוח שניתן יהיה לחזור ולרכב (או לרכוב) בטח שלא להתחרות. דברים דומים מרטינה שמעה כאשר נפצעה לפני כמעט שנתיים וסבלה מ 30 שברים בכתפה (מין 'פזל' של כתף) הכתף שופצה בניתוח מסובך של 4 שעות. חודשיים לאחר מכן היא כבר התחרתה באליפות ישראל באופני כביש עם 'כאמל-בק' על גבה (בגלל שלא יכלה להוריד את הידיים מהכידון ולשלוף את בקבוק השתייה). ההיסטוריה הרפואית (בעיקר בישראל לצערי) מכירה אנשים פצועים. היא אינה מכירה ספורטאים פצועים (בגלל שאין הרבה כאלה). ואם יש ספורטאים, מרטינה יושבת לה אי שם בקצה האחרון של הסקאלה, היא לא עומדת בשום סטנדרטים של התאוששות 'נורמאלית'. יש לה סקלה משל עצמה. אני אישית, רק יכול לאחל לעצמי שאני נמצא על אותה 'סקאלה' לא רחוק ממרטינה (-:


 תודה רבה לכל מי שאני עומד לשכוח. 

לחברי הקבוצה היקרים שלי, סגל מומנטום, אני אוהב וגאה בכולכם. (יום שבת התעקשתי שהאימון שבת יצא כרגיל ואולי לא הייתי צריך להתעקש). לשאר האנשים הטובים שהגיעו לבקר או דאגו והתקשרו. לצוות הרפואי במגן דויד אדום ובבית החולים אסף הרופא. וכמובן, לבני המשפחה ואצלי אישית – בעיקר ההורים, שתמיד עליהם לצערי נופל העול העיקרי בסופו של דבר ואני מקבל את זה יותר מדי כמשהו של 'מובן מאליו'. אם יהיה לי כוח, אני אולי ואכתוב על האשפוז במחלקה הנוירוכירורגית, אבל אני בספק. זה יותר מדי פלסטי וציני. סעו בזהירות בבקשה.

התמונות באדיבות אתר www.hnn.co.il 
תמונות נוספות של התאונה ניתן לראות כאן

 
 מרתון סדום 2007 - וולוו צ'לנג' - סיום העונה...
מרתון סדום 2007 - וולוו צ'לנג' - סיום העונה מהיכן להתחיל ? מזה שבכלל לא רציתי ללכת לתחרות...? ממרוץ המדרגות בעזריאלי יום קודם, אחד הקשים בחיי? לא, היה אחד אחר, שבועיים קודם, דואתלון רמת השרון להמשך
 וולוו צ'אלנג' מגידו 2007...
וולוו צ'אלנג' מגידו 2007 כרגיל התחושה לקראת הוולוו צ'אלנג' היא לקראת אירוע גדול, לא רק בגלל אורך המסלול, כמות המשתתפים, המתחם וההפנינג האדיר אלא בראש ובראשונה כי מדובר במרוץ זוגות, המחויבות כלפי בן הזוג, שיתוף הפעולה, החוויות המשותפות, להמשך


לכתיבת כתבה במדור זה...
לרשימת הכתבות של אלעד פלטין Power-Train...
 לתצוגת פורום
שני חיילי באולינג על כביש 40
אימייל יישלח באופן אוטומטי למחבר
 8/3/2009 :22:26 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  חזי זר עם תוכן  קראתי והייתי מרותק עד למילה האחרונה
 12/12/2008 :05:09 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  סרגיו זוניס עם תוכן  החלמה מהירה!
 10/3/2009 :13:34 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- עם תוכן  תודה רבה ד"ר !!!
 11/12/2008 :15:10 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  Bar A עם תוכן  החלמה מהירה!!
 3/12/2008 :08:02 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  ניצן ccc עם תוכן  החלמה מהירה!!!
 3/12/2008 :14:32 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- עם תוכן  תודה על הדאגה
 3/12/2008 :15:53 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  שאול כהן עם תוכן  החלמה ורפואה שלמה
 24/11/2008 :21:57 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלי עין-דור עם תוכן  מדהים  [תמונה]
 25/11/2008 :08:29 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- עם תוכן  מה עושים עם הכעס ?
 25/11/2008 :09:14 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתן ברמן עם תוכן  מדהים איך אנשים שונים שלא נפגשו מעולם
 24/11/2008 :10:49 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  ישראל צדוק ללא תוכן  החלמה מהירה
 23/11/2008 :11:26 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  haim medina עם תוכן  החלמה מהירה לשניכם
 23/11/2008 :03:34 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אהוד שפינקה עם תוכן  החלמה מהירה
 21/11/2008 :21:51 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אמיר amir עם תוכן  החלמה מהירה אלעד ומרטינה!!!
 21/11/2008 :15:42 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  ניצן ccc עם תוכן  החלמה מהירה ורפואה שלמה
 20/11/2008 :21:23 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתי יעקב ללא תוכן  החלמה מהירה
 20/11/2008 :20:03 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתי א עם תוכן  מחריד - אבל טוב שכתבת
 20/11/2008 :16:51 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  איתן ברמן עם תוכן  הזכרת לי דברים שאני לא יכול לשכוח
 25/11/2008 :08:30 חפש הודעות של משתמש זה לחץ\י לפרטי משתמש  אלעד פלטין --Momentum-- ללא תוכן  תודה רבה לכולם !!!


[ ]
לפרסום זה יש: 19 הודעות

לדרוג הכתבה יש לבחור בין הר אחד לחמישה הרים
פצצה 5 4 3 2 1 חלש 
מספר מדרגים: 27    דרוג כללי: 4.14

––––– אודות הרים  –––  יצירת קשר  ––––  רשימת הדיוור  ––––  תנאי שימוש


אתר הרים הוקם על ידי דרור סופר כפרוייקט קהילתי ללא מטרות רווח
בשנת 2010 האתר עבר למצב "טייס אוטומטי" וככזה הוא אינו מתוחזק באופן עקבי
הוצאות תחזוקת האתר באדיבות אומניבייס בע"מ 2001 - 2024

הצהרת נגישות