|
בביקור שערך כאן מארק טווין, בשלהי המאה התשע-עשרה, אמר הסופר: 'מכל הארצות הנודעות בנופן המכוער, זו ראויה לכתר האליפות. זוהי ארץ שיממון ושברון לב'. מאז ביקורו, ניטעו עשרות אלפי דונמים של יערות. אין ספק: יער להב הוא אחד היפים שבהם.
|
תצפית מאחת הגבעות ביער להב
|
ולא רק בזכות השרידים הארכיאולוגיים שהוא מאכלס, גם לא רק בזכות שלל הפריחות או המוזיאון הנמצא במרכזו, אלא בזכות מיקומו המיוחד: אי ירוק בלב המדבר הצחיח. השילוב הזה, בין החול הזהוב לבין הכתם הירוק הגדול, פשוט מנצח.
היער, כמו רוב היערות, מתאים לפיקניקים ארוכים, טיולים רגליים, טיולים ממונעים ובמיוחד – טיולי אופניים. עם זאת, חובבי הניווט המושבעים יתאכזבו מעט, מאחר וכל פינה ביער משולטת בקפידה. צרות של עשירים.
את הטיול נתחיל ממבט-על, הנשקף מרכס להבים ברום של 518 מטר. כל 25 אלף הדונם המיוערים נפרשים ממגדל התצפית הגבוה. היער ניטע על ידי קק"ל בשנת 1952 ועם השנים הורחב. הוא מכיל בעיקר עצי אורן, בזכות יכולתם להתפתח באדמת טרשים. לפני מספר שנים ניטעו כאן גם אקליפטוסים ועצי זית, אבל הם מהווים מיעוט.
מנקודת תצפית זו בולט הניגוד הרב בין היער למדבר. ממזרח יופיעו הרי חברון ויער יתיר, במערב מישור החוף הדרומי, ומדרום – בקעת בר שבע.
לאחר התצפית, מומלץ להמשיך על הכביש (העובר לכל אורכו של היער) ולפנות בפניה הראשונה ימינה לכיוון חורבת רימון.
|
|
באזור הזה מצאנו מאהל בדואי קטן: כעשרים אוהלים ומבנים ארעיים, שמחלקם היתמר עשן הבישולים. כמה אירוני שדווקא כאן, במרחק ק"מ או שניים מהמוזיאון המפואר לתרבות הבדואים, חיים אנשים בתנאים כה ירודים, ללא חשמל וללא תשתית ראויה לשמה.
חורבת רימון עצמה נמצאת על ראש גבעה פורחת, עליה פזורים מערות קבורה עתיקות. כאשר הגענו לפסגה, מתנשפים ממאמץ הדיווש, נגלה לעינינו מחזה לא שגרתי: במרכז שרידי היישוב הקדום נקלענו לאימון של כלבי גישוש משטרתיים.
לברדור, רועה גרמני וכלב מעורב חיפשו אחר הפתעות שהטמינו להם השוטרים. מסתבר שכל כלב מתמחה בסוג גילוי שונה: חומרי בעירה (לחיפוש אחר מוקדי הצתות), בני אדם לכודים תחת הריסות וסמים. מבחינתנו, הרועה הגרמני, שזכה בתפקיד 'כלב הסמים', היה המעניין מכולם. בהרבה התלהבות, ותוך שניות ספורות, הוא גילה את השקיות שהכילו את חומרי ההזיה. משום-מה, ידענו שהוא יהיה הגשש המוצלח מכולם. הפרס היה כמות גדושה של דוגלי משובח (ולא, חלילה, גראס או שאר מרעין בישין).
אחרי שיחה ארוכה על אילוף כלבים לגישוש, צילום משותף ופרידה לבבית מהשוטרים ההולכים על ארבע (וגם ממאלפיהם) התפנינו לבחון את חורבת רימון עצמה.
זהו ישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו נמנו עם שארית הפליטה שלא גלתה לבבל בימי חורבן בית ראשון. תמצאו כאן שרידי בית כנסת שהוקם לאחר מרד בר-כוכבא, ופעל עד למאה השביעית.
לאחר הירידה מהגבעה מומלץ לטייל בשבילי היער, לנוח לפיקניק או סתם לרבוץ מול הנוף. התחנה האחרונה היא מרכז ג'ו אלון למורשת הבדואים: המוזיאון הבדואי היחידי בעולם. הבדואים נדדו בחבל ארץ זה במשך דורות רבים, אך המעבר ליישובי קבע, יחד עם המודרניזציה, הפכו חפצים רבים שאפיינו את התרבות – לנדירים. בתצוגות השונות ניתן לבקר באוהל בדואי מסורתי, לראות דגם של 'גמל חתונה', עבודות מלאכת יד, גינות תבלין בדואיות, וחיזיון אור-קולי המתאר אגדות-עם מקומיות. בתיאום מראש, מתקיימות גם סדנאות יצירה שונות.
בנוסף לאלו, יש במקום גלריה לאמנות, מוזיאון לתרבות חיי המערות, ותערוכת קבע של קק"ל בנושא הנטיעות בנגב.
|
כלב גישוש בפעולה
|
הגעה ופרטים נוספים
לבאים מצפון: נוסעים על הכביש המוביל לבאר-שבע (מספר 40) ובצומת להב פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 31 המוביל לערד. לאחר מספר דקות יפנה אתכם שלט שמאלה.
אם אתם מעוניינים לעשות את המסלול מסופו לתחילתו, ניתן לנסוע על כביש מספר 40 עד לצומת דבירה, ולפנות שמאלה (מזרחה) לכביש מספר 325 המגיע ליער.
זמני הפתיחה של מוזיאון ג'ו אלון: בכל יום בשעות 09:00-16:00 (ימי שישי עד 14:00). לפרטים: טלפון 08-9918597.
|
|
