אבל להנות מטיול אופניים לא צריך מקצועיות מחוכמת, צריך שטח טוב ופשוט לפדל. יצאנו שניים לטיול . יותר מידי לא תכננו. מפות , בקבוקי מים, אוהל כבד ופשוט, אופני מדבקה שלי , ואופני ראלי M20 של חברי ולדרך. בלילה הקודם (מוצ"ש) הגענו לירושלים, לדירה שהייתה לנו ליד העיר העתיקה ,כדי לעשות טל"ט . אצלי זה היה טיפולי ג' כי היו לי שני פנצ'רים, כיון הילוכים ומעצורים .הלכתי לישון ב 3:45 לקראת הטיול. אז נכון, למען האמת לא קמנו בזמן כך שאחרי שגמרנו להתפלל ( אנחנו דתיים, יצאנו מירושלים רק ב 10:00).
אבל לא נורא הגענו חיש קל לעין חינייה שנמצא לא רחוק מגן החיות התנכי (מומלץ להגיע למעיין בקבוצה או עם נשק) רחצנו במים הצוננים ושוב עלינו על הגלגלים לכיוון נחל רפאים שבשביל מי שלא רוכב יותר מידי הוא פשוט כיפי . נסיעה בירידה ארוכה על שביל שלפעמים מצליח גם לאתגר, כאשר נוסעים בו במהירות. התכנון אומנם היה להמשיך בנחל שורק אבל משום מה מישהו החליט לסלול על המסלול שלנו פסי רכבת כך שלא התאפשרה הנסיעה שם. בעצם השינוי הזה לא היה סתם בלת"ם כי את המשך הדרך היינו צריכים לעשות דרך הכביש בעלייה קשה עם שמש יוקדת. כאן הבנתי שטעות לקחת לטיולים, תיק 60 ליטר ובטח לא כאשר מורכב לאופני הפלדה שלך אוהל 4 .
צריך לומר שהראלי הסתדרו טוב יותר בקטעים הקשים בטיול. לא סיפרתי אבל דיברנו על טיול 3 ימים מ י-ם לים המלח דרך ערד כך שביום הראשון, אנחנו צריכים להגיע לקריית גת בפועל הגענו לפארק בריטניה שעל מפות החברה להגנת הטבע מצוין שיש בהם נקודת מים. טוב נו, אז הגענו והתבדנו. בעאסה להסתמך על מים מוגבלים אבל זה מה היה. המקום נהיה בלילה ליער חשוך שלא רואים בו כלום בלי פנס ומידי פעם שומעים להקות תנים. כך שבעצם היה כדאי להביא אוהל. למען האמת גיליתי שאחרי מאמץ רציני, קשה לאכול יותר מידי. אבל בכל זאת הקפדנו לאכול הרבה סוכרים. יום שני: שוב קמנו מאוחר אני הייתי צריך לתקן פנצ'ר ולדרך, לכיון קריית גת על הכביש . כמה ק"מ לפני שהגענו הצצנו במפה והחלטנו לנסוע דרך שבילי מושב לכיש . נכנסו לכרמים של המושב (ענבי טלי מושב לכיש ,כל עינב זהב...) המשכנו עם השבילים והמפה עד שהגענו למפגש מסילת רכבת . עברה שם רכבת משא שהנהג המשועמם כנראה שמח לראות נפש חייה נפנפנו לו חזרה לשלום ולאחר מנוחה קצרה המשכנו למפגש עם הכביש.
חצינו אותו ולאט לאט התברר שאנחנו במדבר ועם שמש שלא מרחמת - לא פשוט לדווש.פגשנו כלבים של בדואים זה לא סימפטי אבל גם אם הוא רודף אחריך זה בסדר כל זמן שהוא קשור.
מצב הכוח שלנו (ובעיקר שלי) לא היה משהו כך שוויתרנו לנסוע לכיוון ערד, שינינו את המגמה לכיוון באר שבע . אבל בגלל שמאוד מאוד הייתי שבור חשבנו לעצור בלהבים ולהגיע לבאר שבע רק למחרת . באחד הכבישים עקף אותי רוכב אמיתי (אלה עם הבגדים הצמודים) ואמר לי שאני מבזבז אנרגיה בדיווש בגלל שהכיסא שלי נמוך . תהיתי אם שייך לדבר במושגים של ניצול אנרגיה באופני המדבקה החורקים שלי אבל הרוכב הנ"ל כבר היה קדימה ממני. הגענו כחצי שעה לפני רדת הלילה(לא רצינו לנסוע בלילה על הכביש לצומת להבים וראינו שלט "באר שבע 12 ק"מ.
