השלב הראשון – 19 ק"מ שטוחים לגמרי, אליו זינקו כל רוכב ורוכב בנפרד בהפרשים של 30 שניות, כאשר הרוכבים האחרונים מוזנקים בהפרש של דקה.  הרוכבים הוזנקו בהתאם למיקומם בטור של שנה שעברה ומעמדם לניצחון בתוך קבוצתם. (אחרון מוזנק ראשון, ראשון – אחרון). הרוכבים הוזנקו על אופני נגד שעון מיוחדות שנבנו לשלבים מעין אלה. ניתן גם היה לראות שמיקומם על האוכף שונה מתנוחת הרכיבה הקלאסית הרגילה. בשלב הנגד שעון חשובה מאוד התנוחה האווירודינמית. לאנס ארמסטרונג משקיע שעות אימונים רבות, רק בשיפור התנוחה על אופניו, במנהרת רוח מיוחדת. ניתן לראות שמרבית הרוכבים לוקחים את הכיסא לפנים ומורידים את הכידון (המיוחד והאווירודינמי) מטה-מטה.

– דיויד זבריסקי. רגליים דקות כמו איילה, כמו רגליו הדקות של טיילור המילטון שמושעה מרכיבה עקב נטילת סמים (במידה והיה משתתף בטור הזה, בוודאי שהיה מועמד רציני לזכייה בשלב זה ובדירוג הכללי), רגליו של זבריסקי גם דומות לרגליו הדקות של דיויד מילר – אלוף העולם ב TT בשנת 2003 – גם הוא מושעה עקב נטילת סמים. רוכבים "דקים" אלה משתמשים בייצור הוואטים (הספק) באמצעות סיבובי הפדאלים המהירים, פחות באמצעות כוח. (כדוגמת יאן אולריך). כמובן, אין הכוונה שאין להם כוח ברגליים, אלא שאלה מסתמכים יותר על סל"ד גבוה ופחות על כוח ('הילוכים כבדים').

"היום התחלתי לאט ואז נכנסתי לאט לקצב, באמצע השלב הבנתי שאני עומד לתפוס את אולריך. אז אמרתי לעצמי שלא הולך להיות יום כל כך רע – אז נתתי את כל מה שהיה לי..." ארמסטרונג תפס את אולריך שזינק דקה לפניו. אל לנו לשכוח שאולריך עבר ביום שישי תאונה לא קלה בה נחבל באופן קל, דבר שלא הוסיף לריכוז של אולריך בשלב מיוחד כמו זה.