אחד הדברים הנפוצים והבלתי מתקבלים על הדעת הוא שבחודשי קיץ נטולי כל בוץ, רוכבים מגיעים לחנויות האופניים עם אופניהם החדשים משומנים כהלכה עם פרצוף כעוס ושרשרת או/מעביר אחורי הרוס.

הסיבה העיקרית לקריעת שרשרת, או גריסת מעביר ללא 'גורמים חיצוניים' (כמו ענף, סלע, ברזל, או עב"מ) הוא הרוכב עצמו שאינו מעביר כמו שצריך הילוכים.

העברת הילוכים באופניים דומה לא מעט להעברת ההילוכים ברכב, רק שקלאצ' (מצמד בעברית) לא קיים באופניים.
כאשר אנחנו מעבירים הילוכים בקסטה האחורית, 'מהילוך קשה' 'להילוך קל' יותר,  אנחנו מורידים את לחץ הרגל מהדוושה (זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לדווש), אבל זה כן אומר שלשבריר שנייה קצר ביותר לא נפעיל לחץ חזק על הדוושה. רק שהגיע ההילוך למקומו – נמשיך לדווש (מי בחוזקה ומי בניחותא).

העברת הילוכים קדמיים, או העברת הילוכים 'בפלטה הקדמית'
העברת ההילוכים בפלטות הקדמיות (ידית הילוכים שמאלית) נמשכת יותר זמן מהעברת ההילוכים בקסטה האחורית.

הסיבה לכך פשוטה מאוד – ההבדל בין גלגלי השיניים גדול יותר.

אסור לטעות ולחשוב שצריך להפסיק לדווש, במידה ונפסיק לדווש ההילוכים לא יתחלפו.

כאשר מעבירים מפלטה קטנה לפלטה גדולה יותר, במרבית מעבירי ההילוכים יש ללחוץ על ידית ההילוכים ולא להפסיק עד שההילוך עבר במלואו לגלגל השיניים הגדול יותר. הדברים מתנהלים בצורה דומה גם בהילוכים האחוריים של האופניים (בהעברה מגלגל שיניים קטן לגדול יותר), אך שוב, מכיוון שההבדלים בין גלגלי השיניים קטנים יותר, פרק הזמן שאותו צריך 'ללחוץ' קצר יותר.
הדבר הופך למשמעותי יותר בקרב אופני ילדים, שם בקסטה האחורית המעבר בין שני גלגלי השיניים הגדולים גדול יותר. (המעבר 'מהילוך 2' להילוך 1').

רכיבה בהילוכים נכונים.
רכיבה בהילוכים מוצלבים, ללא מטרה ספציפית, גורמת להעברת הילוכים בלתי אלגנטית – לדוגמא : נמצא את עצמנו בתחילת עלייה קשה בהילוכים קשים מידי, דבר שיגרום להעברת הילוכים אגרסיבית.
(בקטעים טכניים לפעמים נעדיף לרכב כן בהצלבה, אך להסבר נושא זה בפעם אחרת)

ככל שהטכניקה שלנו על האופניים טובה יותר, כך נשתמש במהלך הרכיבה פחות בכוח ויותר ביכולת הטכנית. כאשר הרמה הטכנית נמוכה, אנחנו נאלצים להשתמש יותר בכוח, ולפעמים הדבר גורר לרכיבה בהילוכים לא מתאימים.

יש לזכור שהעברת הילוכים קריטית יותר בשני מצבים :

בירידות (אז אנחנו צריכים להיות עם אצבע/2אצבעות על ידית הברקס ולא על ההילוך)

אבל יותר קריטי בעליות - בעליות 'קשה' יותר להעביר להילוכים קלים יותר בקסטה האחורית  מכיוון שאנחנו מפעילים כוח גדול יחסית על הדוושה וקשה 'להפסיק' לדווש לשבריר השנייה.

ככל שהעלייה טכנית יותר, קשה יותר להעביר הילוכים !

כאשר אנחנו רוכבים ומגלים שבקטעים מסוימים אנחנו מפעילים יותר מידי כוח ופחות סיבובי רגליים.
אנחנו לא מסיימים עלייה, למרות שיש לנו הילוכים יותר קלים באופניים שלא הספקנו להשתמש בהם.
כאשר במהלך העברת ההילוכים, אנחנו שומעים רעש מרושע של גריסת שרשרת ומעביר אחורי או/ו קדמי.

כאשר אנחנו מזמניחים את האופניים ולא מטפילים בהם כראוי, גם הרוכב הכי טוב יכול לשבור ולגרוס מעביר אחורי, אך זה לא קשור לרכיבה.

 כתבות תיאורטיות אודות טכניקת רכיבה, הן הקשות ביותר לכתיבה. נסיון הרכיבה עצמו עושה את שלו והעברת הילוכים נכונה הופכת בעצם לחלק מהרכיבה עצמה ולחלק מהזרימה.

בהצלחה