נקודות
יציאה: כביש צומת שזפון-אילת בבקעת סיירים 2 ק"מ דרומה מן השלט המורה לכיוון באר מלחן.
סיום: פונדק יטבתה. |
המסלול
|
כביש צומת שזפון-בקעת סיירים- אילת יוביל אותנו אל נקודת היציאה. כ-2 ק"מ דרומה לשלט כתום המורה לכיוון באר מלחן ולפני בסיס צבאי, נזהה שביל המטפס אל הרמה שמימין לכביש. החלק הראשון של הטיול הוא מסלול כמעט מעגלי המטפס אל מצפה סיירים ויורד דרך אתרים בהם מפוזרים בולבוסים יפים. בתחתית העליה שלט של רשות שמורות העתיקות. עליה מעט תלולה תביא אותנו אל רמה הנמשכת אל תוך סיני. במקום אתר ארכיאולוגי מעניין. זהו עפיפון (DESERT KITE) מתקן קדום לציד צבאים. העפיפון בנוי מגדרות אבנים נמוכות המסתיימות במתחם. עפיפון זה ממוקם במדרון. הצבאים היו נלכדים בבור שבקצה העפיפון שם היו הציידים הורגים אותם. בנגב נמצא עפיפון נוסף ליד קיבוץ סמר ועוד כמה בסיני. במדבר הסורי נתגלו מאות כאלה והזואולוג ישראל אהרוני זכה לראות בשנות העשרים של המאה ציד צבאים בעזרת עפיפון.1 הרכס הבולט בקו המצוק שלו מעל המישורים הוא מצפה סיירים. במערב ניתן לזהות מבנים של תחנת גבול מצרית. נמשיך בכיוון צפון-מערב ונחזור לדרך עפר (לא מסומנת במפה) העוברת בתוך שמורת הבולבוסים. דרך עפר זו תוביל אותנו לריכוז מעניין של בולבוסים גדולים שקוטרם כמטר אחד. התיאוריה המקובלת להיווצרות הבולבוסים היא שגיר מתגבש סביב מאובן. גידול הבולבוס מתרחש במידה שווה לכל הכיוונים לכן נוצר כדור די סימטרי.2 אין הסבר מקיף לתופעה המוזרה הזו וגם לא הסבר מספק מדוע הם נפוצים באזור זה ונעדרים מאחרים. |
יורדים אל נחל קודר
|
|
נמשיך צפונה עם דרך העפר ונגיע לעמק קטן המפריד בינינו לבין הר סיירים. נעקוף את העמק ממערב. כמה עליות תלולות וקצרות יביאו אותנו לתצפית יפה מהר סיירים. במזרח בקעת סיירים והרחק באופק הרי אדום הנישאים. ניתן לרדת רגלית אל הנחל שמתחת בשביל תלול וקצר ולאחריו ניתן להמשיך לרכב. שוב שדה בולבוסים גדולים ויפים. ההמשך בואדי יוביל אותנו אל מוביל המים של נחל קדר. נעבור מתחת לכביש, נפנה ימינה ולאחר 100 מטר נתחבר לדרך העפר המסומנת בשחור החוצה את בקעת סיירים ותביא אותנו אל באר מלחן. בקעת סיירים היא בקעה באגן הניקוז של נחל חיון שרוחבה 2 ק"מ ואורכה כ-6 ק"מ. הבקעה נקראת על שם סיירי חטיבת פלמ"ח - הנגב שהגיעו אליה בעת מבצע "עובדה" בדרכם לאילת. דרך העפר היא דרך טובה החוצה את הבקעה ומטפסת לרמות הסוגרות עליה ממזרח. ברכס המזרחי ניתן לזהות את האנטנה שבראש הר ברך. הדרך חוצה את ציר "הבקעות" ונכנסת לאפיקו של נחל מלחן, שגם הוא יובל של נחל בקעתים. הרכיבה במעלה נחל מלחן מתישה במקצת בשל החול הטובעני. בדרך חולפים על פני עץ אלה אטלנטית (מסומן במפה). שני ק"מ לאחר העץ נגיע לבאר מלחן, באר עמוקה ומדופנת בבטון. במקום דלי הקשור לחבל וניתן לשאוב מים צלולים, אבל טעמם מלוח. באר מלחן נחפרה ודופנה ע"י שלטונות המנדט הבריטי כדי לספק מים באופן קבוע לעדרי הבדואים באזור. תכולת המלחים בבאר מלחן היא 8311 מ"ג לליטר. כ-600 מטר ממזרח לבאר מלחן, בנקודה בה מתמזג נחל מתק לנחל מלחן נחפרה באר נוספת היא באר מתק. אבל באר זו יבשה. מיד לאחר באר מתק מתחיל מעלה צאלה שהוא גולת הכותרת של המסלול. זהו שביל גמלים קדום העולה מן הערבה אל באר מלחן ואורכו כ-12 ק"מ. שביל זה מסומן היטב בצבע ירוק. הדרך לראש מעלה צאלה ארוכה יחסית וכוללת עליות וירידות. השביל מטפס ויורד לנחל שרביט ואחר מטפס שוב לנ.ג.768 וחוצה את נחל עובדה ואחר שוב מטפס וחוצה את נחל הגדרה עד לראש המעלה. את העליות לא ניתן לרכב ויש ללכת ברגל. התצפית מראש מעלה צאלה מדהימה ביופייה והמאמץ להגיע לכאן משתלם. התצפית יפה במיוחד בשעות בין ערביים עת קרני השמש מעניקות גוון אדום ארגמני להרי אדום הנשגבים. מתחתינו בולט הר ארגמן שגובהו 596 מטר הוא מעין חרוט. זהו הר משאר שראשו בנוי מגיר קשה. ניתן לרכב כמעט את כל המעלה, למעט הקטעים בהם השביל מתגבר על שני קטעי המצוק. הרכיבה במורד המעלה נהדרת. לאחר המדרגה הראשונה, שאותה יש לרדת ברגל, ניתן לרכב עד הר יטבתה ואחר יש עוד קטע בו השביל יורד לנחל יטבתה בו יש לרדת רגלית. מנחל יטבתה נצא אל כביש הערבה ונרכב בדרך העפר העוברת במקביל לו ממזרח עד ליטבתה. |
הר ארגמן באור אחרון, מראש מעלה צאלה.
|
מידע נוסף
אזהרה: הכניסה לשמורת הבולבוסים מותרת בסופי שבוע בלבד.
ביבליוגרפיה: 1. מאמר הכתוב היטב על ידי עוזי אבנר בנושא העפיפונים: ´סלעית´, א, ה, עמ´222-217 . 2. מעט אינפורמציה על בולבוסים: ´כמעט אלפיים´ מס´5 , חורף 1995, עמ´41 . דרך אגב שם התופעה הגיאולוגית באנגלית LIMESTONE NODULES. "הסבר" של אורי דביר לבולבוסים הוא שבין התושבים הקדמונים היו רבים שנשאו צרור חטאים גדול על גבם, ואלה הרשעים נסקלו בידי האל, והאבנים ששימשו לסקילה אלו הבולבוסים.
מפה 1 |
|
המסלול באדיבות "אופן אחר" מדרשת שדה בוקר. |
|