כתבה זו הנה ההקדמה לסדרת כתבות המתארות חלקים מיומן המסע אותו כתבתי. מדי שבוע אעלה כאן באתר פרק נוסף מיומן המסע להנאתכם. כל חלק הוא סיפור המתאר חלק מהמסלול אותו ביצענו.
בכתבה זו תופיע רשימת קישורים לחלקים הנוספים שתתעדכן עם פרסמו של כל חלק.
...הגעה ללימה מישראל 17.7 ,עליה לווראז ,טרקים בהרים ,חזרה ללימה ,לימה - טרוחיליו על קו החוף ,חזרה ללימה ,קנית אופנים ,אופרצית שליחה לקוסקו,המשך קו חוף פרו.
|
פרולוג יומן המסע
יולי 2002 החלו התרחשויות בחברה שבא עבדתי, סימנים של סגירה העיבו על החברה שוק היטק עבר את ימיו הזוהרים.
בליבי ידעתי תמיד שאני רוצה לטייל בדרום אמריקה כי שם עדיין לא הייתי וזו היתה בשבילי חלון ההזדמנויות.
שקלתי איך אני הולך לחרוש את דרום אמריקה וידעתי שאני הולך להגשים חלום מתוק ,לחרוש את פרו לבוליביה באופניים.
התחלתי לחרוש את האינטרנט ולנסות לדלות מידע איך מבצעים אופרציה מעין זו.
יצרתי קשר עם חברת המטייל, נפגשתי עם איילת שהיא אחראית על הכתבים שם וקיבלתי מהם אינפורמציה קצת (במשך הטיול הם ליוו אותי מרחוק בטיול המטורף).
הודעתי לחברים על זמן היציאה שלי, אירגנתי את הקאמל באק שלי, מכניס הרכיבה, ביגוד רכיבה כפפות ושאר ציוד שידעתי שאני אצטרך ופנימיות עם חומר.
יצאתי מהארץ בתאריך 17.7.2002 זה היה הזמן שכול חברי החלו לחפש עבודה ואני ידעתי שאני הולך לחפש את החלום.
הגעתי ללימה בירת פרו ומשם התחלתי בחיפושים של אופניים, בין השאר ידעתי שאת המסע אני ארצה לחלוק עם עוד אנשים, לא שיערתי שישראלים יעשו דבר שכזה איתי, השארתי מודעות בכול מיני הוסטלים וחיכיתי לתשובה.
מלימה עליתי לווארז שהיא בירת הטרקים ,עשיתי שם לא מעט טרקים ובאחד הטרקים פגשתי שני ישראלים חביבים אהוד ויוחאי, שני חברה שהגיעו לטייל בעקבות החלום שלהם והצעתי להם את ההצעה המעניינת הזאת.
הם נדלקו ומשם החל הטיול לרקום עור וגידים ,נפרדנו ונדברנו להפגש בלימה לביצוע הקניה והסידורים.
במשך כשבועיים בלימה ביצענו חיטוטים רגליים ארוכים וחיפושים אחרי אופניים, ציוד תיקונים ,תיקים לאופניים, מפתח שרשרת, משאבות, קסדות, שרשראות ספייר, אוזניים ספייר בכלל כול ציוד אפשרי.
לבסוף קנינו ונועצנו בבחור פרואני בשם פדרו, מדריך אופניים שהכרתי באחד הטרקים ששינה לנו את המסלול ממסלול כביש למסלול שטח, הוא התווה לנו את המסלול בדרך האינקה העתיקה שעוברת מקוסקו ללה פאז, עוברת דרך הרים בגבהים עצומים ונהרות מפליגים, בדרכים שלא עוברת בהם תנועה וניתן לרכב בהם שעות על גבי שעות ולא לראות נפש חיה.
קנינו מפות 1:100 לרשת את הדרך שלנו בלימה ואחרי ראש השנה סוף סוף שלחנו את האופניים דרך חברת נסיעות לקוסקו והמשכנו את דרכנו יחדיו לעבר קו החוף של פרו.
אחרי כשבוע וחצי הגענו לקוסקו ,שם אספנו את האופניים והתארגנו ליציאה לטיול אופניים .
אהוד ויוחאי היו חולים ורצו להגיע למא'צו פיצו ( המאצו פיצו היא בירת האינקה העתיקה ואחד מיעדים המעניינים ביותר ומתויירים ביותר בפרו ).
החלטתי שאני אצא למאצו פי'צו ושאחזור אהוד ויוחאי יבריאו ,ואז נחליף משמרות ואני אמתין להם עד שהם יחזרו .
זמני היה קצוב בטיול כי הייתי אמור לחזור לארץ לסיים את התואר השני אך אהוד ויוחאי רצו לעשות טרק עוקף לעבר המאצ'ו פיצו בשם הסרקנטאי .
בדילמה זו מתחיל סיפור המסע שלי, יומן המסע שמתארך למעלה מ 21 יום של רכיבה מטורפת ,המון מחשבות, נופים מטרפים ומרחקים שרק הטבע הפראי בפרו יכול להציע.
אני מקווה שתהנו מהקריאה, היא דורשת סבלנות ואצליח לסחוף אתכם לרגשות ולתחושות שאני עברתי במסע שלי.
|
תמונת המעבר לבול
|
קישורים לחלקי הטיול
|
