אנשים טובים באמצע הדרך
מה המשותף למיכל בת ה-7 מירושלים ולד"ר וילאם בן ה-77 מניו יורק? שניהם היו שותפים למסע האופניים למען בית חולים אלין.מסע זה הוא יחיד במינו בארצנו ובכדי להשתתף בו נדרש כל אחד מהמשתתפים לגייס סכום מינימום של 2000 דולר מהסובבים אותו בכדי לתרום זאת בשמם.בית החולים "אלין" הינו בית חולים לילדים התמתחה בשיקום תינוקות, ילדים ונוער שנפגעו בתאונות דרכים, פיגועי טרור, בעלי מומים מולדים ומשתקמים לאחר ניתוחים לטיפול בסרטן,כוויות ועוד. 184 רוכבים הגיעו מחו"ל ו- 140 רוכבים מישראל השלימו את מספר השיא של המשתתפים במסע שגדל ומכפיל את עצמו מדי שנה.
|
הזינוק
|
קדימה לדווש !
תכנון המסלול לאורך כל המסע התחלק לשניים: מסלול אחד המתאים לרוכבי שטח עם אופני הרים ומסלול המתאים לרוכבי כביש. בכדי (במטרה) לגוון, המארגנים מתכננים בכל שנה מסלול שונה, דבר הגורם לרבים מהמשתתפים לחזור וליהנות בשנה שאחרי .המסע עצמו החל ביום ראשון וכבר ביום חמישי שלפני התכנסו הרוכבים בירושלים. ביום שישי הם הוסעו לרמת הגולן שם התארחו במשך סוף שבוע.
ביום ראשון המשתתפים יצאו לדרך ממושב רמות, בדרום מערב הגולן.ביום זה רוב הרוכבים רכבו מרחק של 100 ק"מ שכללו ביקור בקהילת הדרוזים ,עצירה ביער אודם המרשים והקפה של רמת הגולן. הרוכבים שבכושר טוב אף טיפסו אל פסגת הר החרמון.
ביום השני התקדמו הרוכבים דרומה ומרמת הגולן (מושב קשת) הם רכבו בזהירות את אחת הירידות היותר מסוכנות ומפותלות בארץ – הכביש ממבוא חמה. לאחר מכן טיפסו אל מבצר כוכב הירדן ובסופו של יום הגיעו ללינה בבית שאן.
ביום השלישי, עקב מזג האוויר הסוער, בוטל מסלול השטח ולמרות הגשמים העזים , אף לא אחד מהרוכבים וויתר וביחד טיפסו אל הר הגלבוע שם רכבו על הדרך הנופית , ירדו חזרה אל עמק יזרעאל ודרך רמות מנשה הגיעו לזיכרון יעקב.
ביום הרביעי הצטרפתי וזה היה היום הקל ביותר במסע ,חלקם הגדירו אותו כיום מנוחה. מסלול השטח והכביש אוחדו וכולם רכבו יחד מזיכרון יעקב לתל אביב. רוח גבית ליוותה אותנו ומסלול מישורי גרמו לכך שהרכיבה הסתיימה כבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות. המסלול ביום זה כלל רכיבה לאורך כביש 4 (חיפה – תל אביב הישן) עד למחלף הדרים ליד תל מונד, משם חצינו לכוון מערב דרך מושב בני ציון והגענו עד לקיבוץ שפיים. בכביש החוף רכבנו עד לצומת גלילות ומשם עד לפארק הירקון בתל אביב. בפארק הירקון קיבל אותנו בטקס קצר,רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב שבירך על כך ושמח שמסע האופניים החשוב הזה עובר דרך תל אביב.
|
|
היום האחרון
היום האחרון למסע החל בהתרגשות רבה לקראת המצפה לנו, 5 ימים של רכיבה זה לא דבר שעושים כל יום והרכיבה אל ירושלים והכניסה הצפויה אל בית החולים בטקס הסיום , נתנו תחושה אדירה של סיפוק וגאווה למשתתפים. הרוכבים החזקים יצאו בבוקר מתל אביב ודרך ראשון לציון ורמלה הם הגיעו אל פרוזדור ירושלים. צומת אשתאול שם נפגשו הרוכבים התמלאה אט אט בכל סוגי הרוכבים שחלקם הגיעו בהסעה מתל אביב.
מצומת אשתאול רוכבי הכביש טיפסו בכביש באחת העליות התלולות ביותר אל עבר רמת רזיאל. רוכבי השטח טיפסו דרך נחל כיסלון עד לרמת רזיאל.
קשה לתאר את הרגשת הסיפוק של הרוכבים, בסוף העלייה שנמשכה 12 ק"מ ,כשהגיעו בעבודה קשה עד לחניון הר איתן, שם אכלנו ארוחת צהריים. לאחר שעה של הפסקה המשכנו דרך שכונת עין כרם אל ירושלים דרך הר הרצל אל בית החולים "אלין".
|
הרוכבים מגיעים לתל אביב
|
היה מרגש
על טקס הסיום וארגונו טרחו המארגנים במשך כחודשיים, ההתרגשות הוציאה מפי הרוכבים בדרכם אל בית החולים את שירת "הבאנו שלום עליכם". העוברים והשבים ברחובות ירושלים עמדו מופתעים לנוכח גל הענק של האנשים המפזמים שהגיחו מפינת הרחוב. ילדי בית החולים חיכו לנו בפתח בית החולים על אופניהם המיוחדות שמשמשות אותם לטיפול ייחודי של "פיזיותרפיה באמצעות אופניים". ביחד רכבנו אל בימת הארוע כאשר הילדים מובילים, עם הרבה כבוד, את השיירה הארוכה. הרוכבים הקיפו את הבמה לנוכח קריאות העידוד של משפחותיהם שחיכו להם 5 ימים וכרזות בנוסח "אבא שלי גיבור", "אמא שלי גם בין הרוכבים" הועלו מעלה מעלה בגאווה רבה. למרות שזה לא מסע האופניים הראשון שלי (היו הרבה) היה זה אחד האירועים המרגשים ביותר בשבילי, אירוע בו אתה חש גאווה אדירה בכל אחד ואחת מהרוכבים שהשתתפו במסע והביאו תרומה אדירה להמשך קיומו של בית החולים ולשיקומם של הרבה ילדים.
|
גם הוא היה
|
גלגלי האהבה
"גלגלי אהבה" הוא אירוע הצדקה הספורטיבי הבינלאומי הגדול והארוך ביותר בישראל. המסע מאורגן ומנוהל ע"י מתנדבים שבמשך כל השנה טורחים ועובדים בכדי להגדילו ולפתחו.
ללא ספק הם עושים זאת מצוין ושנה לראשונה בגלל כמות המשתתפים הם לקחו את חברת "צימוק" שניהלה את המסע.במסע הראשון לפני כשש שנים רכבו כ-9 רוכבים ומדי שנה מספר הרוכבים הוכפל.במסע הנוכחי נאסף סכום אדיר של קרוב ל- 2,000,000 דולר. סכום זה יוכל להחזיק מחלקה שלמה של כ-20 ילדים במשך שנתיים. אני באמת מקווה שהם לא יצטרכו להשתמש בכסף מפאת חוסר דרישה.
|
באהבה לישראל
|
|
