מרקס, איש גבה קומה
רזה יותר מכפי שזכרתי אותו מצילומיו האחרונים כיצרן אופניים. חייכן ונינוח, נראה לא יותר 'כעוד' מרצה חיצוני שהגיע להרצות לנו על ענייני אופניים, לווא דווקא כאגדת אופניים מהלכת. כאשר נשאל על צורות אימון, ילדים, נערים ונוער, הוא ענה בהתלהבות של סטודנט בקורס מדריכים. אין ספק שגם היום, תחביב הרכיבה קרוב לליבו, מעבר להיותו יצרן אופניים בעל שם עולמי. |
כאשר נשאל מרקס להשוואה המתבקשת בין לאנס לאולריך
, טען שאולריך אינו רוכב פחות מוכשר מארמסטרונג, אלא שנראה לו שאולריך פחות משקיע מלאנס. בעיית ההשמנה בתחילת העונה של אולריך באה לו לרועץ, כאשר בתחילת העונה הוא צריך להיאבק בהורדה של 5-6 ק"ג מיותרים. מעבר לכך, אולריך צמח בבתי הספר הנוקשים לרכיבה במזרח גרמניה, הוא החל לרכב בגיל 12 ונראה שהיכן שהוא בדרך נשרפה לו ההתלהבות. אצל הלאנס הדבר לא קרה מכיוון שזה החל לרכב רק בגיל 15-16 והתחרה בענפי ספורט מקבילים כמו שחייה וטריאתלון. לאנס צמח בסביבה יותר חופשית מאולריך. הדבר משליך על מספר דברים עליהם מרקס דיבר בהמשך. 1. משקל גוף הוא גורם פיזיולוגי מספר אחת ביכולותיו של רוכב כביש, במרוצי שלבים כדוגמת טור דה פראנס וג'ירו דה איטליה. במרוצי יום בודד גם רוכב מסוגו של תום בונן או יוהאן מוזאו יכולים לנצח. 2. כאשר רוכבי אופניים מגיעים לשיאם בגיל 24-27, חשוב לבנות לגיל הזה את הרוכבים. חשוב לא לשרוף אותם מבחינה פיזית ומעבר לכך - מנטאלית. חשובה מאוד העבודה והתחרות בענפים מקבילים (בעיקר אירובים). ע"פ פרשנותו בנוגע לאולריך, הוא איבד מעט מההתלהבות שבאימונים והמרוצים שקיימת אצל ארמסטרונג. |
באותה נשימה דיבר מרקס
על הדבר שכמעט כל רוכב אופניים תחרותי יודע, צעיר או מבוגר : רוכב אופניים טוב הוא רוכב אופניים שיודע לסבול (suffering). מרקס ציין שבבלגיה, קיימת ועולה הבעייתיות בקיום המרוצים בימי ראשון אחר הצהריים, עקב תנועת רכבים מסוכנת. "כדאי מאוד שהאיגוד (הבלגי) יבין שצריך לקיים את המרוצים בבוקר..." בנוסף ציין על מספר המרוצים הגדול אשר מתקיימים בארצו. מספר המרוצים כה גדול, עד שבמרוץ שנחשב איכותי, מתייצבים לפעמים רק עשרות נערים על קו הזינוק (חלק אחר מעדיף מרוצים אחרים, קלים יותר). הדבר גורם באופן ישיר למהירות נמוכה יותר של הפלטון ובעקיפין (או במישרין, אתם תחליטו) לירידה ברמת הרוכבים. (ככל שהמהירות גבוהה יותר, כך הרמה עולה יותר). |
כאשר נשאל על ההבדל בין הרוכבים בזמנו לרוכבים של היום
אמר שמבחינת מרוצים, פעם התחרו ביותר תחרויות וביותר גראנ-טורים, כאשר היום הרוכבים מתמקדים בגרןטור אחד ופחות מרוצי קלאסיקה. הספורט הפך ליותר מקצועני ממה שהיה פעם. ההיי-טק חדר לתחום, גם מבחינת שיטות האימון, ציוד הרכיבה כמובן, התזונה ומן הסתם גם הסמים. בצורת הרכיבה טוען מרקס שבעבר הרוכבים התמקדו יותר בפיתוח הסיבולת, כיום מתמקדים יותר בכוח (כמובן, הענף מושתת עדיין בעיקרו על סיבולת). הדבר גרם לכך שכיום, מרוצי טורים גדולים מוכרעים, רק בשלבים המאוחרים של שלבי ההרים. הקבוצה המובילה מעדיפה 'לשמור' את כוחותיה לעלייה האחרונה ולא לבזבזה ולהסתכן בהתקפה כבר בתחילת השלב, או בשלבים המוקדמים של המרוץ. בנוגע להגדלת מספר המרוצים שתעלה את הרמה בישראל, אמר שניתן בשיתוף פעולה בין קבוצות לקיים סימולציות מרוץ ובכך להעלות את 'מספר המרוצים' הלכה למעשה. בנוגע לבניית וולודרומים אמר שבתור התחלה, וולדרום של 400 מטר ללא שיפו חד במיוחד, יכול להספיק בהחלט. מקווה שזכרתי את מרבית הדברים אלעד פלטין הישגיו של אדי מרקס
תודה - לארז לווין שבזכותו הרבה הגיע אדי מרקס לביקור בארץ הקודש, כחלק מקידום אופני הכביש שלו "אדי מרקס" |
|