הפרופיל העבה של ה-DH-i אולי מקנה לאופניים מראה כבד, אבל ההיפך הוא הנכון. האופניים מרגישים קומפקטיים. רכבנו על אופני שבילים רחבים יותר מה-DH-i. שום חלק בזרוע המתלה לא משתפשף ברוכב בזמן הדיווש. למעשה, ייתכן ואלה הם אופני הדאונהיל הצרים ביותר שבחנו אי-פעם.
תנוחת הישיבה באופניים היא קלאסית לדאונהיל. הרוכב ממוקם נמוך, קרוב לכידון, המשקל מוטה היטב לאחור והגלגל הקדמי מרגיש כאילו הוא נמצא באיזור חיוג אחר. כיוונו את הבולם האחורי לקצת מעל 20 אחוזי שקיעה ועקבנו אחר ההוראות של חברת RockShox בכיוון לחץ האוויר במזלג (שהודפסו, למרבה הנוחות, על הבולם עצמו). הבולמים היו מכוונים והזמן התחיל להתבזבז, וזה הדבר העיקרי שה-DH-i שונאים.
בזינוק: ישנן הרבה סיבות שיגרמו לרוכב ה-DH-i להרגיש בזינוק כאילו נורה מתותח. ראשית, האופניים קלים יחסית לאופני דאונהיל. דגם המבחן שלנו, בגודל מדיום, שקל קצת מתחת ל-18.60 ק"ג עם פדלים. בחנו כבר אופני שבילים אגרסיביים מאוד, המיועדים אמנם למסלולי יהלום שחור טכניים אך בכל זאת שקלו יותר.
שנית, מנגנון ה- I-Drive מונע בובינג בצורה נפלאה. אפילו עם בולם ה- DHX 5.0 במצב פרופדל רך (אנו ממליצים לשים על מצב פרופדל רך, דבר הניתן לביצוע גם בלי להסיר את תושבת האוכף) האופניים מדוושים נהדר. שלישית, הצמיג האחורי שהרכיבו GT על האופניים, גם אם לא הבחירה המושלמת לדאונהיל, חוסך משקל ועוזר לאופניים להאיץ בקו הזינוק. ולבסוף, מעביר ה- SRAM X.O האחורי הקצר מתקתק הילוכים בסמכותיות, אפילו תחת מאמץ.
פניות: זווית הראש הנמוכה דורשת מהרוכב לזוז קדימה, להישען על הגלגל הקדמי ולהתרכז בהעברת משקל לפדל הנכון, כדי לגרום ל-DH-i לפנות בירידות מתונות או שיפועים חלקים ומהירים. ברגע שהמסלול הופך להיות תלול יותר, האופניים מרגישים בבית. תנוחת הרכיבה הנייטרלית מגיבה היטב וההיגוי מתחדד.
בקטעים הקשים: רק להישען לאחור ולשחרר. השיכוך, הבולמים, מערכת ה-I-Drive והשלדה עובדים יחדיו כדי להתמודד עם הדברים הגרועים ביותר שמסלול דאונהיל יכול להציב בפניהם. בולם ה- DHX 5.0 מאפשר לכוון את התנגדות סגירת המהלך (bottom-out) לפי רצון הרוכב. GT עשו עבודה טובה בלשמור על אופניים שקטים. כמעט ואין רשרושים בין השרשרת לשלדה או זרוע המתלה, והשרשרת נשארה מתוחה אפילו אחרי 6 מטרים של בלימה על מהמורות.
אהבנו את המשקל והתאוצה של הצמיג האחורי, אולם חטפנו סנייק-בייט לעיתים קרובות מדי. תיאלצו להחליף לצמיג בשרני יותר כאשר המקורי יישחק (או כשיימאס לכם להחליף פנימיות מחוררות). דרך אגב, ציר השחרור המהיר העבה (Maxle Axle) מאפשר להוריד את הגלגל האחורי בקלות. אין צורך במפתח ברגים.
בלימה: הגלגל האחורי מסוגל לקבל רוטור בקוטר 8 אינץ', אולם GT סיפקו לנו רוטור 6 אינץ'. החלטה חכמה. אם המסלול יבש או חלק, דיסק גדול ינעל את הגלגל בקלות מדי. הדיסק הקטן יותר סיפק יותר שליטה באחיזה ולא איבד מכוח הבלימה. מלפנים, רוטור ה-8 אינץ' הוא מאפיין מבורך. שני המעצורים פיזרו את כוח העצירה עם מודולציה מעולה.
קפיצות: ה-DH-i הם לא אופני קפיצות, אבל זה לא אומר שהם לא מסוגלים לרחף. המשקל הנמוך והדיווש שמגיב היטב עוזרים לרוכב להמריא. השיכוך האיכותי שם כדי לספוג את הנחיתות.
במהירות: ה- DH-i מתוכננים ומיוצרים עבור אלה שרוכבים מהר. ככל שהמהירות גדלה, כך מרגישים האופניים טוב יותר. ההיגוי, שהרגיש מסורבל במהירות נמוכה, הופך לזריז ויציב ככל שמאיצים (בעיקר במדרון תלול). גם השיכוך נכנס לפעולה באותו שלב, ומאפשר לרוכב להיות יצירתי בבחירת קווים שרוכבים אחרים יעדיפו להימנע מהם.
פסק זמן: מה אפשר לא לאהוב ב-DH-i? את תושבת האוכף (שמחוברת לשלדה בארבעה ברגי אלן) יש להסיר כדי לכוון את עומס הקפיץ בבולם וכיוונים נוספים (לחץ האוויר שמשפיע גם על ה- ProPedal ועל קשיחות סגירת המהלך). זה המחיר שמשלמים עבור מבנה השלדה הייחודי של ה-DH-i. מחיר שנשלם בכיף.
