מבוא - (נכתב ב 16 לאפריל, 2005)
לאחר עונת חורף ברוכה בגשם, פריחה וטיולים נהדרים בדרום, הגיע עת אביב וכיוון היעדים לצפון בעקבות הירוק, הפריחה וטמפרטורה נוחה לרכיבה.
בלימוד וחקירה אחרי מסלול רכיבה נאות, חיפשתי שילוב של רכיבת נוף עם יכולת טכנית המתאימה לחצי יום רכיבה. מוקדם יותר השנה, פתחנו (עבדכם, ישראל, מתי, יוסי ומיקי) חוב לשביל ישראל בין נחל צבעון לפסגת המרון, חוב שרציתי לסגור בטיול זה. (ההמשך הטבעי, לכיוון הדישון – עמק החולה, כבר נרכב מספר פעמים). לפיכך, חיפשתי כיוון התקדמות לאגן הניקוז של נחל קורן/כזיב וגוש בית ג'אן.
לאחר תקופת תכנונים והעברת מסרים בדואר, התייצבו בנקודת הפתיחה שמוליק, אודי, דני ועבדכם הנאמן.
תחילת רכיבה תוכננה לשעה 8:00 בבקר, מה שחייב את כולנו להפעיל את שריר השריטה ולצאת מאזור המרכז בשעה 5:00 +. הגענו כולנו לצומת חוסן כמתוכנן ב 7:00. בחוץ הטמפרטורה 7 מעלות. הודיתי לאל שלבשתי בבוקר חולצת רכיבה ארוכה.
השארנו רכב בצומת והתארגנו ארבעתנו על הפאסט. בטיולים ארוכים למנשא רב אופניים יתרון עצום באפשרות להגיע ברכב אחד.
שביל ישראל – פסגת המרון לחירבת חממה
לפני הגעתנו לנקודת התחלה, הסכמנו שנתחיל את הרכיבה בחירבת חממה, כך שנוכל לטפס קצת ולחממם את השרירים לקראת הירידה. דני עוד התלבט אם לעלות, אבל לא השארתי לו הרבה אופציות והוא אתנו. עלינו להר ברכיבה ללא תרמילים או משקל עודף והגענו במהירות לפיסגה. הטיפוס הזה הוא מתון ומסתיים בקלות.
נקודת העצירה הראשונה היתה על שביל הפיסגה, במבט נפלא לכיוון מזרח, בואך רמת דלתון, הר כנען והחרמון. למרות שבחוץ כ 10 מעלות, העליה חיממה אותנו והיום נראה נהדר כאשר עדיין מעונן באזור ההר עם תנועה ערה של עננים מכיוון מערב. החורש מלבלב בשיא תפארתו עם פריחה של כליל החורש, עוזרד ופרחים רבים, בעיקר סחלבים, רקפות, תלתנים למיניהם ועוד רבים.
אנחנו מקיפים את ההר על שביל ישראל ועוזבים את שביל הפיסגה לכיוון כללי צפון מערב, נ.צ. צפון 126717 מזרח 188600. כאן מורידים כסאות ומאריכים את הבולם הקדמי למקסימום. כיוון שאנחנו ללא תרמילים והשרירים חמים, פותחים את המעצורים וטסים למטה לנקודת היציאה בביר חממה, כשבקטעים מסוימים, ניתן לטוס במהירויות של 25 קמ"ש ויותר. הסינגל הזה, לאורך 2.5 ק"מ שוטף ללא מכשולים וניתן לעבור לכל אורכו בלי להוריד רגל. זוהי הפעם החמישית שאני יורד אותו (כיף לסוע במסלול מוכר), והוא משאיר אצלי חוויה נהדרת ותחושה שזה עתה רכבתי את הסינגל הכי יפה בארץ. שמוליק מגיע זמן קצר אחרי, וכמה דקות מאוחר יותר מצטרפים אודי ודני (לאחר שבחן על אמת את המגינים החדשים) עם חיוך, שגם חצי כוס לימון לא יסירו אותו.
אחנו מעמיסים את התרמילים וממשיכים. כיוון שלא רכבנו את הקטע הבא, התלבטנו אם להמשיך בנחל נריה (מסלול אדום - #2347) או בנחל מורן, (מסלול כחול #2346). טלפון קצר ליוסי אזרזר, שרכב עם מיקי את נחל נריה ולא נשמע נלהב לחזור עליו.
נחל מורן – בואך נחל כזיב
עלינו על המסלול הכחול של נחל מורן. תחילתו, כייפית, שביל צר בתוך חורש על שולי נחל רכב ומעובד בחלקו. עברנו דרך עינות נריה המלאים במים, ולאחר כחצי ק"מ בעיקול של השביל, עצרנו לנקודת תה ותדלוק. הסנדביצ'ים נחטפים, לבנה עם זעתר ושמן זית הופך ללהיט ונטרף כתקרובת למלכים.
בדרך, פגשנו קבוצת גיל הזהב מקיבוץ יפתח אשר טיילה באזור להנות משפע הירק והפריחה והם בדרכם לראות את פריחת אדמונית החורש בחלק העליון של נחל כזיב (מזרחית לבית ג'אן)
מנקודה זו, נחל מורן הופך לערוץ צר עם מכשולים אשר לא מתאימים לרכיבה. הנחל יפהפה, צר ועמוק עם צמחיה המצלה את כולו. אנחנו מתקדמים עם האופנים ביד לאורך כ ½ ק"מ עד למקום בו הערוץ מתרחב.וניתן לרכב עוד כ 750 מטר ולהיפגש עם דרך עפר/אספלט סימון אדום #2349.
בנקודה זו,צפון 1267645 מזרח 183954, מד הגובה של דני (דגם Lance4) http://www.nike.com/timing/usa/en/productDetail/WA0020.html
מראה שאנחנו בגובה של 580 מטר מעל פני המים.
טיפוס לבית ג'אן
אנחנו פונים במגמת עליה לדרום על הדרך שהיא בעלת מעמד שנוי במחלוקת. טיפוס מתון בתחילה. עוברים את היובלים שיוצרים את אגן ההיקוות של נחל כזיב. ראשון משמאל, נחל עפאים, השני הוא הכזיב על יובליו. הדרך ממשיכה במגמה דרומה ובטיפוס שנעשה תלול יותר ויותר. מסביב, שפע של חלקות מעובדות ועבודה אינטסיבית של הדרוזים אשר בונים טרסות ומעבדים זיתים, כרמים ומטעי נשירים, בעיקר דובדבנים בסוף הפריחה. הדרך ממשיכה בעליה ללא הפסקה, ומגיעים למרכז הכפר, למועצה המקומית, גובה של כ 900 מטר. כאן אנחנו פונים מערבה לכיוון היציאה של הכפר. לאחר כ 600 מטר, פונים ימינה לדרך סימון אדום, #2361. כאן העליה מאד תלולה. אנחנו יורדים מן הדרך האדומה וממשיכים באספלט לראש הכיפה (בריכת מים) בגובה של 980 מטר. הנוף שנגלה לנו עוצר נשימה. במזרח וצפון המרון על כל שלוחותיו, מדרום לנו, הר הארי, בצפון, הר פקיעין, וכל הגליל העליון על פסגותיו, הר חירם והר אדיר (בגלל האובך, לא ניתן לראות את הפסגות של גוש החרמון), וממערב לנו הר שזור, הר חלוץ, הר פלך ועוד. ניתן לראות את המצוק מעל בקעת בית הכרם. אחת מנקודות התצפית היפות ביותר בגליל העליון שאותה הרווחנו ביושר בטיפוס רצוף של 400 מטר (לפי השעון של דני).
אנחנו ממשיכים בין בתי הכפר, דרך מרכז הספורט לנקודה בה אנו חוזרים לשביל האדום, בנ.צ. צפון 1263309 מזרח 184309.
ירידה בסינגל אדום סימון #2361, דרך עין גמל
על הסינגל הזה נסעתי לראשונה בקיץ שעבר באדיבותו של עוז דודאי מחורשים. זהו סינגל מאד טכני, עם מספר מכשולים אתגריים ו 2 ירידות תלולות אותן ניתן לרכב או לראות איך רוכבים אנשים מהזן של עמי-יעל. הסינגל מאד צר, בחלקים רבים מכוסה לחלוטין בצמחיה. החלק העליון, לפני עין גמל, ניתן לרכב בקלות יחסית בשטף. בעין גמל, אנחנו עוצרים. המעין נובע בטפטוף קל, כשמצפון לו עץ תות גדול. לכיוון מערב, עמק צר המשקיף לכיוון נחל פקיעין. כאן אנחנו עוצרים לתה על טהרת הצמחים. עלי מרווה שאספנו בדרך, פלרגוניום ולימונית. אנחנו מכלים עוד סנדביץ אחרון ואת יתרת שמן הזית. מסתבר שפיתות טריות, שמן זית עם קצת זעתר, יכולים לשנות את האווירה בטיול מן הטוב מאד למצוין.
(להפסקה הצטרפו אב ובנו מפקיעין, שיצאו לאחו מלווים בזוג כלבי אמסטף נבחנים שהכניסו בנו טיפונת חוסר שקט)
אנו ממשיכים מכאן לכיוון הכביש. הירידה תלולה ובחלקה משופעת באבנים אשר מונעות נסיעה שוטפת ומהירה. לאחר כ 10 דקות, אנחנו מוצאים את עצמנו על כביש רמי-פקיעין-חוסן (מספר #864 במפה). אנחנו מצפינים על הכביש נגד הרוח וטסים לרכב.
הגענו לסוף המסלול עייפים ומרוצים ב 2:30. מד המרחק מראה כ 30 ק"מ.
(לכל מי שמעונין, זהו אחד הטיולים האיכותיים ביותר שניתן לתכנן ולרכב בארץ. מתאים לרכיבה באביב, קיץ וסתיו. מצריך כושר גופני טוב ושליטה טכנית מתקדמת)
|
תאור המסלול |
