חונים בכפר בית ג'אן.

• נכנסים לכפר ומחפשים סמ"ש כחול.
• עוקבים אחריו ברכב עד שהוא הופך לשחור.
• פה חונים.

• עולים על הסמ"ש כחול ומתחילים לרכוב מזרחה.
• מטפסים להר הלל - ושם בתקופה שבין פסח ליום העצמאות נמצא את פריחת האדמוניות.
• ממשיכים בכחול עד שפוגשים בסמ"ש שחור 2341 - ופונים שמאלה (צפונה)
• ממשיכים עד שחוברים לשביל ישראל.
• כאשר מגיעים לפסגה - פונים שמאלה לכביש וממשיכים בטיפוס.
• מצד שמאל נראה מעקה מתכת עם סמ"ש אדום. נכנס אליו.
• תחילתו במדרגות לא רכיבות והמשכו בסינגל טכני מאוד - שהופך לשחור. סינגל הפיסגה.
• ביציאה ממנו - נחצה את הכביש ונכנס לנחל נריה.
• הנחל טכני מאוד עם סבך - חוויה נהדרת לאוהבי הז'אנר.
• בקצהו ניקח את הסמ"ש שחור דרומה.
• ממנו נתחבר לסמ"ש אדום ובטיפוס אכזרי לתוך בית ז'אן.
• ניווט קצר בתוך הישוב (ע"פ הסמ"ש הכחול והשחור) ואנחנו באוטו.

כ-450 מטר טיפוס מצטבר. היה קשה אך שווה.

אדמונית החורש, מהיפים והמרהיבים בפרחי ארצנו, שייכת לסוג עתיק ביותר, מראשוני הצמחים בעלי הפרחים. בעלת פרח ענק דמוי ספל פתוח שקוטרו שמונה עד עשרה ס"מ וצבעו אדום כיין. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים. הפרחים מבוקרים על ידי חרקים האוספים אבקה בלבד. העליה לחזות בפריחת האדמוניות בהר הלל אשר ממזרח לבית-ג'אן היא מהחוויות היותר מרנינות בהוויה הישראלית.

אגדה קצרה על אדמונית החורש:

האגדה מספרת על זוג צעיר מהכפר בית-ג'אן שביקש להינשא.
הורי הכלה התנגדו לנישואין והזוג ברח אל הר הלל (בערבית ג'בל אל-ארוס הוא הר הכלה). בראש ההר נלכדו בסופת שלגים שניתקה את כל הדרכים להר.
הורי הכלה ביכו את בתם כי סברו שאבדה לנצח.
לאחר מספר ימים בשוך הסערה, יצאו תושבי הכפר לחפש את הזוג. בהתקרבם אל ההר ראו לחרדתם עקבות רגלי דב בשלג.
הם הלכו אחרי העקבות שהובילו אל פתח מערה בה נמצאו לשמחתם את הזוג בריא ושלם.
מסתבר שהדב הביא לזוג מזון בכל ימי הסערה.
האגדה מספרת שבכל מקום בו דרך הדב פרחה לזיכרו אדמונית הלא היא כף רגלו של הדב(בערבית כף אל-דב).